ביהמ"ש אישר את הסדר הנושים של אבנר יהודאי: ישיב 45%

זאת מתוך סך של 25 מיליון שקל ■ הנאמן: "ביהמ"ש נתן ליהודאי אופק, באדיבות הנושים, לעמוד על הרגליים ולחזור לעצמו" ■ יהודאי מבטיח: "אני ממוקד ביישום ההסדר, ואני אעמוד בו"

אבנר יהודאי/ צילום: תמר מצפי
אבנר יהודאי/ צילום: תמר מצפי

גזר דינו של איש העסקים נוחי דנקנר, שבמסגרתו נשלח שלשום (ב') לשנתיים מאסר בגין הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, כמו גם בקשת הסדר הנושים של איש העסקים אליעזר פישמן, משכו ביומיים האחרונים את רוב תשומת-הלב של העיתונות הכלכלית. אולי זוהי הסיבה לכך שאירוע אחר שהתרחש בתחילת השבוע באולם באותו בית משפט, ביחס לאיש עסקים אחר, מוכר מעט פחות, נדחק לשוליים של הסיקור התקשורתי.

אבנר יהודאי (58), בדומה לדנקנר ופישמן, היה בעבר בתפקידים בכירים ורבי-השפעה - ואיבד את נכסיו. יהודאי, רואה חשבון במקצועו, שימש בעברו כסמנכ"ל הכספים של חברת החשמל וכן כמשנה למנכ"ל חברת כיל וכמנכ"ל עיתון "העיר". יהודאי, שגם עשה קריירה צבאית מרשימה, בין היתר כמג"ד במילואים בגדוד צנחנים מובחר, נקלע בשנים האחרונות לחובות כבדים בנסיבות שחלקן שנויות במחלוקת.

בבקשה להסדר נושים שהגיש לפני כשנה, נאמר כי סך חובותיו של יהודאי לנושים פרטיים מסתכמים בכ-26.6 מיליון שקל, ולבנקים הגדולים - בכ-5.8 מיליון שקל. ההסדר, שאושר ביום ראשון השבוע על-ידי שופט המחוזי בתל-אביב עודד מאור, כולל תשלום של 45% מתוך חובות מאושרים בסך 25 מיליון שקל (היינו תספורת של כ-14 מיליון שקל שהיא 55% מסך הנשייה). במסגרת ההסדר נקבע כי כל נכסיו של יהודאי יממושו.

יהודאי אמר אתמול (ג') ל"גלובס": "אני מאוד מרוצה מהסדר הנושים, ובעיקר מכך שהוא התקבל פה-אחד על-ידי כל הצדדים. אני חושב שמדובר בהסדר טוב, ואני רוצה להמשיך הלאה. אני ממוקד ביישום ההסדר, ואני אעמוד בו".

גורמים המקורבים ליהודאי הוסיפו כי איש העסקים לקח אחריות מלאה על חובותיו ואינו מאשים איש אלא רק את עצמו, דבר שאינו מובן מאליו בימים אלה. לדבריהם, ראוי שאנשי ציבור שגזלו כספי ציבור והתנהגו באופן פלילי ושמו להם 'רשתות ביטחון' בצד, ילמדו מהתנהגותו של יהודאי.

הזדמנות-פז

באי-כוחו של יהודאי, עורכי הדין שאול קוטלר ושי פיאדה, שסייעו לו להגיע להסדר עם נושיו, אמרו ל"גלובס" כי "מתחילת ההליך נקט יהודאי צעד אחראי של הכרה בחובות, ואנחנו מקווים כי עתה, לאחר אישור ההסדר, הוא ייצא לדרך חדשה ויחזור לעולם העסקים".

- זה אפשרי במצבו?

עו"ד קוטלר: "מדוע לא? אנשי עסקים חזרו בעבר ממקומות נמוכים לפעילות מלאה. היכולות העסקיות והניהוליות של אבנר יהודאי לא נעלמו. אנשים יכולים ליפול. קריסות כלכליות קורות. בגלל זה אנחנו כמערכת המשפטית מאמינים בהענקת הזדמנות שנייה. בשביל זה יש הסדרים, כמו זה שעשה יהודאי".

לדברי קוטלר, "עצם העובדה שיהודאי הצליח להגיע להסדר פשרה עם נושיו, שלא במסגרת הליך פשיטת-רגל, ועצם זה שהנושים הסכימו להסתמך על כושר ההשתכרות שלו - מעידים שיש הבנה והסכמה שכוחו עוד במותניו, ושהוא יכול לחזור למקומות המאוד גבוהים ציבורית, גם בעסקים וגם בצבא". 

- הסכסוך הקשה ביותר של יהודאי הוא עם אווי וילר (הנושה הגדולה ביותר שלו). ההסדר מביא סוף לסכסוך הזה?

עו"ד קוטלר: "בסופו של דבר, יהודאי הגיע להכרעה כלכלית, וכל הסיפורים האישיים ההדדיים יישארו מאחור. בית המשפט לא עסק ולא עוסק בסיפור שמעניין אולי את הציבור ואת התקשורת סביב היחסים של יהודאי עם וילר. הצדדים הקשיבו לשופט עודד מאור, שמיקד אותם בהיבט הכלכלי ולא באמוציות שביניהם, והוא שכנע אותם בסופו של דבר להגיע להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין.

"ברור שכל אחד מהמעורבים, חברים שנתנו לו כסף (לצורת השקעה במסחר במט"ח ובאופציות בינאריות - ח' מ'), והוא לא היה מסוגל להחזיר אותו, ואווי וילר וגם אנשים אחרים שנפגעו בפרשה, הולכים לישון עם זה בלילה. גם יהודאי מודה בפה מלא שפגע באנשים. אבל בסוף ההסדר הוא הסדר כלכלי שמוחק את כל הסכסוכים האלה, בהנחה שיהודאי יעמוד בו עד הפרט האחרון. אין כאן שורה תחתונה מבחינת היחסים האישיים, אבל יש פה הזדמנות-פז מבחינת הבן אדם לצאת לדרך חדשה מבחינה כלכלית".

הכדור בידיים של יהודאי

הנאמן מטעם בית המשפט, עו"ד דורון ערוסי, מסר בתגובה להסדר הנושים שאישר בית המשפט בתחילת השבוע: "זהו הסדר נושים מורכב עם ריבוי נושים והרבה פעולות מורכבות שנעשו. מבחינתי, מדובר רק בתחילתו של ההליך להמשך מימוש נכסים שונים של יהודאי, ולא רק בארץ.

"שיתוף-הפעולה של יהודאי יכול להיות מכריע לעניין קיום ההסדר. אני חושב שכמעט כל הנושים נתנו את ברכתם להסדר, בין היתר כדי להביא לשיקומו של יהודאי עצמו - ועכשיו הכדור נמצא בעיקר בידיים שלו".

עו"ד ערוסי התייחס בדבריו ליהודאי עצמו ואמר: "מדובר בכלכלן מהשורה הראשונה שהיה סמנכ"ל כספים בחברות המובילות במשק. לא מדובר באדם חסר ניסיון או ידע כלכלי. אני מקווה בשבילו שהוא יצליח לשקם את מעמדו. זו התקווה של כולם, גם בפן האיש של השיקום הכלכלי שלו וגם מבחינת היכולת שלו לתרום מהידע העצום שרכש לאורך עשרות שנים.

"ההסדר נועד למקסם את הגבייה לטובת הנושים מחד ולהביא לשיקומו של יהודאי מהצד השני. אני לא יודע מה צופן לו העתיד, אבל בית המשפט נתן לו אופק, באדיבותם של הנושים, לעמוד על הרגליים ולחזור לעצמו".

יהודאי לא מסר תגובה עד לפרסום הידיעה.

הסדר הנושים: החזר של כ-11 מיליון שקל; תספורת של כ-12 מיליון שקל

לפני כשנה הגיש איש העסקים אבנר יהודאי בבקשה להסדר נושים, בה נטען כי חובותיו של יהודאי לנושים פרטיים מסתכמים בכ-26.6 מיליון שקל, ולבנקים הגדולים - כ-5.8 מיליון שקל.

הנושה הגדולה ביותר של יהודאי היא אווי ויילר, מיליונרית מנתניה שיהודאי קיבל ממנה כספים בהלוואה, אך הוא הסתכסך עמה וטען בין היתר כי הכספים התקבלו במסגרת מערכת יחסים שניהל עמה.

בבקשה המקורית להסדר נושים נאמר כי יהודאי חייב לוילר כ-20 מיליון שקל; נושים פרטיים נוספים של יהודאי הם אייל ברייר ואירית בן-מנחם, שלהם היה חייב 5.2 מיליון שקל ו-1.4 מיליון שקל בהתאמה.

חלוקת החובות היא לפי הפירוט הבא: לבנק הפועלים - 1.47 מיליון שקל; לבנק לאומי - 1.5 מיליון שקל; לבנק מזרחי-טפחות - 1.5 מיליון שקל; ובנק לדיסקונט - 1.3 מיליון שקל.

הסדר הנושים כולל בסופו של דבר תשלום של יהודאי של 45% מתוך חובות מאושרים בסך 25 מיליון שקל - היינו תספורת של כ-14 מיליון שקל שהיא 55% מסך הנשייה.

בתום כשנה מאז שהוגשה הבקשה להסדר ואחרי משא-ומתן ארוך ומורכב שנערך בין כל הגורמים המעורבים, בניהולו של הנאמן מטעם בית המשפט, עו"ד דורון ערוסי, השופט עודד מאור אישר כאמור ביום ראשון השבוע את הסדר הנושים ונתן לו תוקף של פסק דין.

"על החייב לשתף פעולה ולסייע בכל מימוש כלל נכסיו מכל סוג ומין שהוא", קבע בית המשפט. "לא יהיו די כספים בקופת הנושים כדי לחלק דיבידנדים בסכומים ובלוחות זמנים שפורטו בהצעה, תהא הסיבה לכך אשר תהא - יהווה הדבר הפרה של הסדר הנושים". 

לדברי בית המשפט, בכל מקרה של הפרת הסדר מצד יהודאי, תינתן אפשרות לתקן את מחדלו בתוך 60 יום. "לא יעשה כן - יהיה ניתן לבטל את הסדר הנושים על כל המשתמע מכך, ובמקרה כאמור החייב לא יהיה זכאי לכל השבה שהיא בגין כספים ששולמו. גם הפרה של אפשרות תשלום הדלתא (ההפרש - ח'' מ') לאווי וילר, ככל שיהודאי לא יעמוד בתשלום נוסף זה, תהווה הפרה של ההסדר בכללותו".

הנאמן, עו"ד דורון ערוסי, מונה כנאמן לביצוע ההסדר.

לפי ההסדר, כלל הנכסים של יהודא ימומשו - המרכזי שבהם הוא כ-30% מהון המניות בחברת אדם מ.י.ל.א, אחת החברות המובילות והגדולות בישראל בתחום משאבי האנוש. שווי החברה מוערך על-ידי יהודאי בלמעלה מ-30 מיליון שקל, כך שחלקו של יהודאי בחברה מוערך בכ-10 מיליון שקל ברוטו. עם זאת, עדיין לא נמצא קונה לחלקו יהודאי, כאשר ניסיון המכירה נמשך כבר כמה חודשים.

את היתרה של הכספים שיחולקו לנושים, התחייב יהודאי לשלם ב-4 השנים הקרובות. לפי ההסדר, יהודאי ישלם לוילר, הנושה הגדולה ביותר שלו, 5.4 מיליון שקל, שהם 45% מסך החוב המקורי כלפיה (שעמד על 12 מיליון שקל).

הכספים לתשלום לנושים אמורים להתקבל, בין היתר, ממכירה של פרויקט בנייה בקפריסין שבו מושקע יהודאי ומהתקבולים שהוא יקבל כתוצאה ממכירת נחלת בית המגורים שלו במושב משמר אילון, שכבר נמכר ביותר מ-5 מיליון שקל (חלק מהכסף כבר חולק לנושים מובטחים והשאר יגיע לקופת הנאמן); ממכירת אוסף אמנות; קופות גמל; וממכירת כל נכס נוסף, אם יאותר.

כמו כן התחייב יהודאי להעביר ב-6 השנים הקרובות לנושים תוספת של 50% מכל הכנסה שהוא יפיק מעבר לסכום שנתי של 350 אלף שקל. 

עלייתו ונפילתו של אבנר יהודאי: ההסתבכות עם החברה הקרובה, סם האונס וביצוע עסקאות הפסד

קורות-החיים של איש העסקים אבנר יהודאי יכולים היו "לפרנס" רזומה של כמה אנשי עסקים. לאחר קריירה צבאית קרבית קצרה ומוצלחת, למד יהודאי ראיית חשבון ועבד בתפקידים שונים. הוא הצליח בכל מקום שאליו הגיע, ובין היתר שימש כמשנה למנכ"ל כיל וכמנכ"ל עיתון "העיר".

בתחילת שנות האלפיים הגיע יהודאי לחברת החשמל, שבה הועסק כסמנכ"ל לענייני כספים. באוגוסט 2007 התפטר יהודאי מהתפקיד הבכיר, לאחר שסירב לחתום על הדוחות הכספיים ותשקיף גיוס ההון של החברה, לנוכח מצבה הפיננסי הקשה אז.

יהודאי, המקורב לפוליטיקאים ואנשי צבא מוכרים, בהם ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) ואלוף במיל' טל רוסו, המשיך לדרך עצמאית בעולם העסקים. בין היתר הוא החל לעסוק בנדל"ן ובהשקעות ורכש 30% מהון המניות בחברת אדם מ.י.ל.א, אחת החברות המובילות והגדולות בישראל בתחום משאבי האנוש. יהודאי ייאלץ למכור את מניותיו בחברה במסגרת הסדר הנושים.

ביולי 2009 זכה יהודאי עם שותפים בהתמחרות על רשת ביגוד הילדים "ילדותי" של הזוג אתי ואודי צאיג, לאחר שהרשת נקלעה לקשיים כספיים קשים. אולם, הרשת לא הצליחה לעמוד בהסדר החוב של החברה לנושים, וב-2011 החזירה את המפתחות לנאמן. מאוחר יותר החל יהודאי לעסוק גם במסחר במט"ח (פורקס). 

בלי בגדים, עם כספת פרוצה ופלאשבקים

לפני כשנה נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי יהודאי נקלע לקשיים כלכליים משמעותיים, וכי הוא ביקש הסדר נושים. ההליכים המשפטיים בעניינו חשפו, בין היתר, את הסכסוך הקשה שהתנהל בינו לבין הנושה הגדולה ביותר שלו, אווי וילר.

וילר, ישראלית בעלת אזרחות שווייצרית המתגוררת בנתניה, פגשה ביהודאי בסוף 2011, באמצעות מכרים משותפים, ונוצרה ביניהם חברות קרובה מאוד. ב-2014 הסתכסכו השניים על רקע כספים שנתנה וילר ליהודאי, והיא איימה להגיש נגדו תביעה לבית המשפט כדי שישיב לה את הכספים.

וילר טענה כי היא העבירה ליהודאי מיליוני שקלים במשך שנתיים כדי שישקיע אותם עבורה. לגרסתה, כאשר ביקשה מיהודאי בשלב מסוים להחזיר לה את הכספים, הוא סירב להיענות לבקשתה והעלה טענות ותירוצים שונים כדי לא לעשות כן. לדברי וילר, בין היתר טען יהודאי כי בזמן שהוא בילה במועדון בניו-יורק, גורמים עלומים הכניסו לו סם אונס למשקה, ובעקבות השפעת הסם הוא נתן הוראות טלפוניות שונות, וכך נעלם הכסף.

לפי הפרסום בעיתון "ידיעות אחרונות" מלפני כחודש, כך תיאר יהודאי בפני עורכי דין של וילר (שהקליטו אותו) את הפרשייה המוזרה: "הייתי בניו-יורק עם חברים. שתי דיילות מאל-על, עוד טייס ועוד גנרל ישראלי מפורסם וידוע שהשתחרר. ישבנו בבר של מלון מכובד וידוע. שתינו, צחקנו, שיחקנו סנוקר. ערב רגוע. הברמניות השקו אותנו כמו שצריך, קצת פלרטטו, ובאיזשהו שלב מצאתי את עצמי בבוקר בחדר, בלי בגדים, עם כספת חצי פרוצה, עם סימנים על הכספת, עם המון פלאשבקים על דברים שקרו, שלא היה בהם שום דבר סקסי, אבל כנראה שעשיתי המון שיחות טלפון - עשרות אם לא מאות שיחות לחדר העסקאות של חברת ההשקעות מט"ח 24 - קניתי, מכרתי, זהב, יהלומים. כנראה שהייתי תחת השפעת כימיקלים ששמו לי במשקה והפסדתי שם את הכספים".

לגופם של דברים, במסגרת הסכסוך המשפטי ביניהם, יהודאי דחה את הטענות של וילר וטען מנגד כי וילר מנסה להוציא ממנו את הכספים כנקמה על כך שהוא לטענתו סירב להיענות לחיזוריה ולהפוך לבן זוגה. יהודאי טען כי קיבל את הכספים מוילר במסגרת הסכם הלוואה שנערך בדיעבד להעברתם אליו, ולכן אין לו תוקף. 

יהודאי טען, באמצעות עורכי הדין שאול קוטלר ושי פיאדה, כי כל הכספים שקיבל מוילר ניתנו לו במתנה במסגרת מערכת יחסים חברית - כפי שוילר עצמה הגדירה במפורש - ולכן יש לראות בהם מתנה, ולא כספים שיהודאי צריך להחזירם.

עוד טען יהודאי בזמנו כי וילר העבירה לרשותו כספים לצורך ניהולם בשוק ההון ובמיזמים עסקיים משותפים. זאת, לדבריו, בשל היכרותה איתו כבעל ניסיון ידע ויכולת להשיג תשואות נכבדות לכסף המושקע. לדבריו, הטיפול בכספיה של וילר דרש ממנו זמן ועבודה מאומצים בארץ ובחו"ל.

התייחסות עדינה מדי

במסגרת הסדר הנושים שאליו הגיע יהודאי ביום ראשון האחרון, בין היתר עם וילר, הביע בתחילה עורך דינה של וילר, פביאן סלמן, התנגדות לתנאי ההסדר, אך לבסוף התרצה. "אנחנו מתנגדים להסדר. אנחנו מדברים כאן על מיליונים כאילו אנחנו מדברים על פיסת נייר ומציעים תשלום של 40% דיבידנד בלבד, ואני לא מבין על סמך מה", אמר פביאן. לדבריו, הטענות על הפסדים של יהודאי בעסקאות מט"ח לא הוכחו, ולכן אין לוותר ליהודאי על החזר גבוה יותר. בסופו של דבר הסכימה וילר להסדר.

עו"ד סלמן אמר אתמול ל"גלובס" כי "אחוז ההחזר בהסדר עלה מ-40% ל-45%, ולכן הסכמנו להסדר הנושים. בנוסף, יש תביעת חוב של וילר שהגשתי נגד יהודאי. בהסכמת כל הנושים הועמדה הנשייה של וילר על 45% מתוך 12 מיליון שקל".

- אז ניתן לומר שוילר מרוצה מההסדר עם יהודאי?

עו"ד סלמן: "הסכמתי להסדר, אבל אי-אפשר לומר שאני מרוצה ממנו. אני חושב שההתייחסות של המערכות לאנשים כמו יהודאי, שיוצרים חובות במיליונים, היא עדינה מדי. ראוי שאנשים כמו יהודאי יחזירו את חובם לנושים".