תמיכה גורפת בוועדת הכלכלה בהכנסת הרב-קו למוניות השירות

"אסור לזרוק את נהגי מוניות השירות הפעילים לכלבים. הם הסיעו אותנו, ובגללם האוטובוסים התייעלו"

מונית / צילום: תמר מצפי
מונית / צילום: תמר מצפי

בדיון שקיימה הבוקר (ד') ועדת הכלכלה של הכנסת על חוק הרפורמה במוניות השירות, הביעו רוב חברי הוועדה תמיכה גורפת בהכנסת הרב-קו למוניות. שר התחבורה, ישראל כץ, אמר כי הוא בעד "לאפשר רב-קו בכפוף למגבלות פיננסיות וטכנולוגיות".

יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, הביע גם הוא תמיכה: "ככל שזה תלוי בי, אנחנו נעשה את כל אשר לאל ידנו ידינו כדי שהרב-קו ימומש. אני רואה בזה סוג של גולת כותרת בתהליך הזה". לעמדה זאת הצטרפו ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, ח"כ איילת נחמיאס-ורבין וח"כ דוד ביטן. עם זאת, לנוכח התנגדות האוצר לסבסוד מוניות השירות, אם אכן ישולב בהן הרב-קו זה יהיה כאמצעי תשלום בלבד.

אחרי פתיחה ארוכה שבה כ"ץ פירט את הישגיו במשרד התחבורה, הוא אמר על מוניות השירות: "המסר הוא שאנחנו, ממשלה שמסבסדת את האוטובוסים - למרות זאת אנחנו רוצים לשדרג את הענף הזה כדי שיתחרה באוטובוס. זה לא מפריע לי שנוסע ירצה לעבור למונית שירות. קווים שאינם רווחיים היום, אולי עם הרפורמה הם יתחזקו, קווים רווחיים יהיו עוד יותר חזקים. כל קו שייצא יהיה כלכלי".

ח"כ ביטן אמר כי "אסור לזרוק את נהגי מוניות השירות הפעילים לכלבים. הם הסיעו אותנו ובגללם האוטובוסים התייעלו.יש להכניס את הרב-קו לרפורמה, להגדיל את מספר המקומות בכל מונית, ולהגדיל את תקופת הרישיון - בדומה למה שנעשה עם בתי מלון שמקבלים רישיון ל 10 שנים".

מנהל אגף בכיר לתכנון, תפעול ורישוי תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, דרור גנון, אמר: "קיבלנו כ-1,200 בקשות מהציבור בנושא מוניות השירות, התחלנו בהליך תכנון ראשוני. המצב הקיים, של הגדלת מצאי התחבורה הציבורית וההנחות לנוסעים, הביא לדחיקה ולדילול הפעילות של קווי מוניות השירות. בין 2006-2016 אנחנו ערים לירידה של 50% בענף, ובחצי השנה האחרונה ראינו ירידה נוספת. לפי בדיקות שערכנו, היום פעילות 800 מוניות מתוך 2,280 רישיונות. אנחנו רואים את פעילות הענף כאמצעי לשרת את הנוסע. ההסתכלות היא מנקודת מבטו של הנוסע, אם הוא לא ירגיש שהוא יכול להשתמש, כל הענף לא יוכל לפעול".

לדברי גנון, "השלב הראשון הוא בדיקה ארצית באמצעות מודל לבדיקת ביקושים. אחר כך נעביר את זה לבדיקה כלכלית, לא נרצה להפעיל קווים שלא יהיו כלכליים. נגדיר במפרטי הקווים לוחות זמנים בסיסיים שעליהם התאגידים שיפעלו יצטרכו להוסיף. ניתן דגש למוקדי ביקוש - בתי חולים, אוניברסיטאות, מרכזי תעסוקה. הרפורמה תחייב לשלב את המידע על מוניות השירות בשלטי התחבורה הציבורית. אנחנו מדברים גם עדכון רשימת הקווים לפי תקופה. תמיד נוכל להוסיף קווים. זה לא יהיה מוגבל כמו ברפורמה הקודמת, שיש מספר קווים שנקבע לכל התקופה וזהו. נוכל לתת יותר מוניות למי שהקו שלו ישגשג".

גנון התייחס גם לעבודה שביצעה המכללה החברתית-כלכלית בשיתוף סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, ממנה עלה כי הגדלת מספר הנוסעים במוניות השירות יהפוך אותן לכלכליות יותר. "כיום במוניות השירות נוסעים עשרה אנשים", אמר גנון. "היתה בקשה להגדיל ל-12-13 אנשים. אנחנו מעבירים את זה לבחינה של אגף הרכב, כי מדובר פה בתקינה. נבחן את זה גם ברמת שירות. אם זה מתאפשר לשני הצדדים לא נמנע את זה".

אחרי ברכות לשר התחבורה על שינוי הגישה ביחס למוניות השירות הוסיף ח"כ חנין: "אני מביע צער על כך שהחוק הזה מגיע לכנסת בלחץ זמנים כל כך גדול. נצטרך לעבוד קשה בפחות מחודש. מתוך היכרות עם עבודת ועדת הכלכלה אני מעריך שניפגש פה בערבים. מוניות שירות הן חלק מאוד מרכזי בפתרון של בעיות התחבורה הציבורית אצלנו, ולא תמיד הבינו את זה. הן אמצעי גמיש, אמצעי משלים לרכבות ולאוטובוסים, אמצעי מקדים, ויכול גם להוות לפעמים תחרות. אנשים אוהבים מוניות שירות ומצביעים ברגליים. זה אולי תחום התחבורה הציבורית שאנשים הכי מרוצים ממנו. החוק, אני מוצא בו הרבה עקבות של משרד האוצר. אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס אליו כאל חוק תחבורתי. צריכים להכניס את סוגיית הרב-קו. מספר הנוסעים ברכב הוא מאוד חשוב. אנחנו צריכים לראות את המטרה, והיא שענף מוניות השירות יתפתח, ישגשג, כי זה טוב לציבור".