מוביוס מדיקל חתמה על הסכם שיתוף-פעולה עם סאן ההודית

חברת מוביוס מדיקל, המפתחת תרופה לטיפול בכאבי מפרקים, חתמה על הסכם פיתוח משותף עם חברת התרופות העולמית המבוססת בהודו, סאן פארמה. במסגרת ההסכם סאן תשלם למוביוס תשלומי מקדמה, אבני דרך ותמלוגים בהיקף שלא פורסם (אך ניתן להעריך בעשרות מיליוני דולרים) וכן תממן ניסוי קליני שלב IIb וכן ניסויי השלמה שייערכו על ידי החברה הישראלית. אם המוצר יעבור בהצלחה את הניסוי הזה, המוצר יעבור לידי סאן אשר תערוך בעצמה ועל חשבונה את ניסויי שלב III , את תהליך הרישום ואת המסחור. 

משה ויינשטיין, מנכ"ל מוביס מדיקל, לשעבר מנהל בחברת פייזר, מספר כי "הטכנולוגיה הזו היא רעיון של פרופ' חזי ברנהולץ מאוניברסיטה העברית, המתמחה בתחום הליפוזומים, יריעות ננומטריות של חומצות שומן. ברנהולץ התפרסם כאשר יצר מן הליפוזומים שיטה לשחרור מושהה של תרופות. התרופה דוקסיל, אנטיביוטיקה העטופה במעטפת ליפוזומים, משווקת על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון ונמכרת במאות מיליוני דולרים בשנה בכל העולם".

המוצר של מוביוס הוא פיתוח חדש של ברנהולץ יחד עם פרופסור יצחק עציון מהטכניון ופרופסור דורית ניצן מהמרכז הרפואי הדסה. הוא לא משתמש בליפוזום כמעטפת לתרופה, אלא כתרופה עצמה, אשר בהזרקה למפרק מפחיתה את החיכוך במפרק. היום נהוג להשתמש לצורך זה בחומצה היאלורונית.

מוביוס מדיקל הוקמה בתוך חממת רד ביומד לאחר שהטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית מוסחרה לחברה על ידי חברות המסחור של הטכניון והדסה ועל ידי יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, שגם השקיעה בחברה, ולמנכ"ל מונה ד"ר יניב דולב. החברה ערכה ניסוי קליני שהשווה טיפול ב-40 חולים באמצעות המוצר של מוביוס וב-20 בומצה היאלורונית, ונמצאו סימנים לכך שהמוצר של מוביוס עדיף (אם כי בקבוצה בגודל כזה קשה לדעת בוודאות).

החברה ניגשה עם המוצר ל-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, כדי לתכנן ביחד פרוטוקול ניסוי. ההערכה הייתה כי המוצר ירשם לשיווק כמכשור רפואי, כמו החומצה ההיאלורונית, אולם ה-FDA בדיוק שינתה את מדיניותה לגבי חומרים מסוג זה וביקשה ממוביוס לרשות את המוצר כתרופה.

ויינשטיין: "בעקבות זאת השתנתה האסטרטגיה של החברה, בין היתר בשאלה לאילו שותפים אסטרטגיים כדאי לפנות. אם בעבר כיוונו לחברה אורתופדית גדולה, הרי שכעת חיפשנו חברת תרופות עם התמחות בתחום המפרקים". בשלב זה ויינשטיין הצטרף לחברה.

כעת, כעבור שנה, נחתם ההסכם עם סאן. "לחברה יש התמחות בתחום הליפוזומים והם משווקים את הגרסה הגנרית של הדוקסיל של ברנהולץ. הם יקבלו את הזכויות לכל שימוש בחומר הנוכחי בבני אדם. אם חברת מוביוס תפתח טכנולוגיות אחרות, יש להם זכות מו"מ אשונה עליהן, אבל המיקוד הוא כמובן בטכנולוגיה הנוכחית".

- מה הוביל לבחירה בסאן שמתמחה בגנריקה ולא בחברת ביג פארמה קלאסית?

"יש סטאאוטיפ לגבי חברות הודיות, אבל סאן לחלוטין לא תואמת אותו. זה קצת כמו הסטראוטיפ לגבי טבע ועבודה עם ישראלים. סאן חברה גנרית, אבל הם בונים כיום פעילות אינובטיבית, גם כן כמו טבע. הם מעוניינים במוצר עבור השוק האמריקני שלהם, ובפגישות שערכנו איתם, כמעט כל מי שניהלנו מולו מו"מ עבר בעבר בחברת ביג פארמה אמריקנית או אירופאית. וישראל מקוב (מנכ"ל טבע לשעבר) הוא היו"ר שלהם.

"הם השותף המתאים לנו. בחברות ביג פארמה, מוצר זה שמיועד לשוק של 2 מיליארד דולר שיש בו כבר תחרות מן החומצה ההיאלורונית, וזה עלול קצת ללכת לאיבוד בחברת פארמה. דיברתי עם חברי מנוברטיס והסכמנו שזה לא בשבילם. הם רוצים מוצרים שמשנים את מהלך המחלה, ולא רק מפחיתים כאב, ואז ניתן לכבוש נתח שוק גדול ותר. אבל עד שיהיה מוצר כזה, וגם עד שהוא משפיע, יש לטפל בכאב שהוא בעצם הבעיה באיכות חיי המטופל".

מוביוס גייסה עד היום קצת מעל 3 מיליון דולר מחממת רד ביומד, מיישום ומקרן סינגפורית בשם PixVine. פרופסור אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, דר' גרגורי הלפרין מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ופרופסור שרית סיון מהמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה הינם שותפים להמצאה.