איילת שקד: "אמרו לי שיתפרו לי תיק תוך כמה חודשים"

שרת המשפטים איילת שקד התראיינה היום (ב') לחגי גולן, עורך "גלובס", וחן מענית, כתב משפטי, בוועידת ישראל לעסקים 2016. 

- בעניין חוק ההסדרה, האם הלכתם כאן צעד רחוק מדי, והאם אתם מתכוונים להעביר את החוק למרות התנגדות היועמ"ש?

שקד: "שר שלא מעורר ביקורת, לא עושה את עבודתו כראוי. לעניין חוק ההסדרה, אני מאוד סומכת על היועמ"ש, הוא מקצועי מאוד עם תפיסת עולם דומה לשלי, ולכן פעלתי למינויו. אבל צריך להפריד בין החלטות מינהליות שבהן היועץ אומר לממשלה מה מותר לה לעשות, לבין מקרים שהרשות המחוקקת צריכה לקבל את ההחלטה". 

לדברי שקד, "בהחלטות מינהליות יכול היועמ"ש לומר לממשלה הצעד הזה לא חוקי, ולכן את לא יכולה לעשות את זה. בניגוד לזה, הכנסת היא המחוקקת במדינת ישראל, והוא לא יכול לעצור אותה. תמיד יש דיונים בין הכנסת לבין בית המשפט העליון, אבל בסופו של דבר הכנסת היא המחוקקת. נכון לעכשיו יש חוות-דעת של היועץ המשפטי, שאומרת שהחוק הזה הוא לא חוקתי, ואני מניחה שהחוק הזה יגיע לבג"ץ, ויהיה דיאלוג בין המחוקק לבג"ץ, ונראה מה יהיה".

לשאלת המנחה חן מענית, האם מלכתחילה היא לוקחת בחשבון שהחוק לא יעבור בבג"ץ כמות שהוא, וזה חלק מהאסטרטגיה, לבוא עם חוק קיצוני ואז לרכך אותו - השיבה שקד כי "מכיוון שהיועמ"ש לא מגן על החוק, אז יש סיכוי שהחוק הזה ייפסל. אנחנו לא טומנים את ראשנו בחול, ובגלל זה ביצענו שורה של החלטות מינהליות שיטפלו בבעיות, בחלק מהבעיות. לכן, גם אם לצערי נגיע למצב שהחוק ייפסל, בבעיה אנחנו נטפל. כשאנחנו מחוקקים חוקים, המטרה היא שהם יעברו. אנחנו שוקלים את כל השיקולים. לקחנו את ההחלטה שהיתרונות של החוק גוברים על החסרונות שלו".

- את לא חוששת מההשלכות הבינלאומית?

שקד: "לא אשלוף פה את הציטוטים שהיו פה כשמנחם בגין הכריז על סיפוח הגולן, וכשבן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. תמיד יש לחצים בינלאומיים. אנחנו מספיק אחראים כדי לקחת את זה בחשבון ולנווט בזירה הזאת". 

בהמשך נשאלה שקד על תופעת "ההיפר חקיקה" בכנסת - חקיקת חוקים רבים שחלקם פוגעים בעולם העסקים, ואמרה: "כחברה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אני כל שבוע עוברת על כל הצעות החוק שעולות, והרבה פעמים אני מרגישה איך קושרים את המגזר העסקי בעוד חבל ועוד חבל, ואני תמיד מנסה לנתק את החבלים.

"אני וחברי לוועדה, ח"כ יריב לוין, מנסים לרדד ולעצור חוקים שמכבידים על המגזר העסקי. מה לעשות, בסופו של דבר חברי כנסת תמיד רוצים לקדם מטרה טובה, אבל לא מסתכלים בהכרח על השלכות הרוחב, וזה התפקיד של השרים בוועדת שרים לחקיקה, ואנחנו כן מנסים לרדד הצעות כאלה שעלולות לפגוע במגזר העסקי".

עוד לדברי שקד, "אנחנו מנסים להסביר לחברי הכנסת שיסתכלו על התמונה הרחבה וגם מנסים לעצור את הצעות החוק המיותרות. אני מקווה שבממשלה הזו אנחנו נצליח לרדד את עודף החקיקה שעלולה לפגוע במגזר העסקי".

שקד אף נתנה דוגמה לחקיקה מיותרת, ובין היתר אמרה: "הייתה הצעה שמלון שאין לו WiFi יהיה חשוף לאכיפה פלילית. זה נשמע מצחיק. עצרנו את זה. והייתה חקיקה שאמרה שלא מספיק לסמן מדיום ולארג' על בגדים אלא לכתוב גם את הסנטימטרים. יש חברות שעושות את זה, אבל למה צריך שזה יהיה בחקיקה ראשית? אז אנחנו מנסים לסנן חוקים מיותרים. ובכל מקרה, צריך להמעיט בכמות הרגולציה שכופים על עסקים, אבל כרגע המצב הוא לא פשוט. יש חוקים שעוברים שלא אמורים לעבור".

שקד התייחסה לחוק שכר הבכירים ואמרה: "אני חושבת שזה חוק מוגזם. הצעת החוק שהוקצנה בוועדת הכספים עברה את ההיגיון, והנזק שלה יכול לעלות על התועלת. הגרסה הממשלתית הייתה סבירה, וזו שעברה בסוף הייתה מוגזמת. תמיד צריך לדעת איפה הגבול".

- איפה עומדת היוזמה שלך לאגרות על הגשת תביעות ייצוגיות? 

שקד: "אי-אפשר להתעלל בעסקים. גם כאן צריך לדעת איפה עובר הגבול. יש ייצוגיות שהן סוג של פרוטקשן נגד העסקים, תביעות מיותרות. בשבועות הקרובים אני אפרסם את המתווה המתוקן לאגרות השונות בכל בית משפט. אני לא רוצה לפגוע בכלי של התובענות הייצוגיות' אבל שוב' לא ניתן לעשות בזה wאביוזw ולפגוע בעסקים".

לדברי שקד, היא למדה כי המתווה הראשון שהציגה להטלת אגרות כלל אגרות גבוהות מדי, ובמתווה החדש שיוצג האגרות יהיו מאוזנות יותר. במתווה החדש האגרה תעמוד על כמה אלפי בבית משפט השלום, 20 אלף שקל במחוזי ו-50 אלף שקל בתביעות נגזרות וכאלה שקשורות לשוק ההון. בעיניח זה מתווה מאוזן. מצד אחד חייבים לשמר את הכלי הזה, ומצד שני צריך לוודא שלא יתעללו באנשי עסקים באמצעותו".

נושא נוסף שעלה לדיון היה המחלוקת המתוקשרת בין שרת המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, על רקע סבב המינויים הקרוב של שופטי העליון, ושאלת תפיסת עולמם של המועמדים החדשים לעליון. "מערכת היחסים שלי עם הנשיאה נאור טובים מאוד, גם כשאנחנו לא מסכימות", אמרה שקד, והוסיפה כי הוועדה למינוי שופטים תתכנס בסוף ינואר-תחילת אפריל לדון במועמדים.

באשר לביקורת שנמתחה עליה כי היא מנסה למנות מועמדים שתואמים את תפיסת עולמה ותפיסת העולם של המפלגה שלה, אמרה שקד כי היא לא מתכוונת להתנצל על כך. "אני חושבת שתפיסת העולם של השופט באה לידי ביטוי בפסיקות שלו. השופט הוא אדם, ותפיסת העולם שלו משפיעה על ההחלטות שלו. זה שאני רוצה למנות שופטים עם השקפת עולם שמרנית, זה לא משהו שאני צריכה להתבייש בו. זה חלק מהאג'נדה שלי. מערכת המשפט שלנו מצוינת ומקצועית, אבל באופן מינוי השופטים אני לא חושבת שצריך להתחשב רק בדעות השופטים אלא גם בדעות של אחרים. אם שואלים אותי בית המשפט העליון כיום הוא ליברלי עם תפיסה אקטיביסטית, ואני חושבת שהוא צריך להיות יותר שמרן".

גולן: לא חוששת שיוציאו עלייך חוזה ויתפרו לך איזה תיק?

שקד: "כשנכנסתי לתפקיד, אמרו לי שיתפרו לי תיק תוך כמה חודשים, ואני אמרתי שאני לא מאמינה לאגדה הזאת. היום, כשאני מכירה את היועמ"ש, את פרקליט המדינה, את נשיאת בית המשפט העליון ואת כל המערכת, אני יודעת בוודאות שמדובר באגדה אורבנית".