הרכבת הקלה: לחץ על נת"ע להיכנס למו"מ עם אלסטום

קבוצת אלסטום-מנרב מוכנה להסכים על מחיר "שיתכתב עם אומדן העלות העדכני" של מכרז המערכות והמסילות של הרכבת הקלה בגוש דן

העבודות על הקמת הרכבת הקלה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
העבודות על הקמת הרכבת הקלה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

רגע לפני ביטול סופי של מכרז המערכות של הרכבת הקלה בגוש דן ופיצולו לשניים, מופעל לחץ על נת"ע להיכנס למו"מ עם חברת אלסטום ושותפתה הישראלית מנרב, כדי להגיע לפשרה. השתיים הגישו הצעה בסך 4.3 מיליארד שקל, בעוד חברת ההנדסה PB, המלווה את נת"ע, העריכה ב-2014 את המכרז ב-2.4 מיליארד שקל. הערכת PB גובתה בבדיקה של חברת אג'יס, המייעצת לאגף החשבת הכללית באוצר.

מחר צפויים להגיע נציגי אלסטום ומנרב למשרדי נת"ע בחולון, כדי לדון בהבהרות שהעבירו ביום רביעי האחרון בנוגע להצעתן. במקביל יגיעו לנת"ע נציגי קבוצת TAT, שבה חברות סיסטרה, תאליס וקולאס הצרפתיות, וכן שפיר הישראלית. הקבוצה הגישה הצעה של קרוב ל-6 מיליארד שקל, הכוללת עלות של כמעט 2.9 מיליארד שקל על התשתית הפיזית שהייתה אמורה שפיר להקים.

ההגעה של קבוצת TAT צפויה להיות פורמלית בלבד, משום שנת"ע הצהירה שוב ושוב בחודש האחרון שלא תתפשר על העלויות ועל לוחות הזמנים, והפחתה של יותר מ-3 מיליארד שקל מההצעה תיראה רע מאוד. גורמים בתחום טוענים כי החברות הצרפתיות כועסות על ההצעה הגבוהה של שפיר ומצפות לפיצול המכרז, כדי שיוכלו להתמודד על המערכות בנפרד. בצד של שפיר דוחים טענה זאת ואומרים שהצרפתים הם שהובילו את המכרז.

ל"גלובס" נודע כי במסמך ההבהרה שהעבירה קבוצת אלסטום-מנרב נכתב כי הפחתת תנאי הסיכון במכרז תאפשר לקבוצה להפחית את המחיר שהציעה באופן משמעותי, כך שיתכתב עם אומדן העלות העדכני של הפרויקט. הסיכונים הפיננסיים נוגעים להתניית תשלומים בעמידה בלוחות זמנים, אף שעמידה בלוחות הזמנים תלויה בגורמים רבים מלבד החברות המבצעות.

לוחות זמנים מאתגרים

הכסף הגדול שבו מדובר מציף גם טענות שנויות במחלוקת, שלפחות על פני השטח מוכחשות. אחת מהן היא שבאוצר מצפים לביטול המכרז, כדי להשתלט על מכרזי הרכבת הקלה מכאן ואילך. על פי גירסה זאת, שהוכחשה על ידי גורם בכיר באוצר, באוצר יבטלו גם את מכרז הקרונות שבו זכתה CNR הסינית, ויאחדו שלושה מכרזים: קרונות, מערכות ומסילות והפעלה. תסריט כזה מבטיח עיכוב רב בהשקת הרכבת.

טענה אחרת היא של-PB אינטרס בביטול המכרז, משום שהיא סבורה שתקבל את תכנון המכרז המפוצל, אחד לעבודות ההנדסיות ובעיקר למסילות ואחד למערכות האיתות, החשמל, הכרטוס והמידע. טענה נוספת בעניין PB היא שבתסריט של ביטול מכרז המערכות היא תבקש לקחת לעצמה את התכנון המפורט של מסילות הרכבת, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. אם כך יקרה, מכרז המסילות יהיה לביצוע בלבד.

מנת"ע נמסר כי "חברת PB מנהלת את הפרויקט על פי חוזה בסכום קצוב. היא אינה עוסקת בתכנון כלל ואין לה כל אינטרס כספי בביטול המכרז. כל טענה אחרת אינה אלה ספין שנועד לשרת בעלי אינטרסים".

כפי שדווח לאחרונה ב"גלובס", במהלך מכרז המערכות עלו טענות רבות על סיכונים שהשיתה נת"ע על המתמודדות, בלי לתמחר אותם במכרז. הסיכון המרכזי הוא פיננסי. לדברי גורם בתחום, המתמודדות טענו ש"המודל של 350 אבני דרך לתשלום על השלמת מקטעים מוגדרים בפרויקט הוא לא הגיוני, כי נוצר תזרים שלילי למשך זמן ארוך, כשדברים מבוצעים במקביל. זה הופך את החוזה לחוזה מימון".

לצד הסיכון הפיננסי שוקללו בהצעות גם הסיכונים שבעבודה ב-5 רשויות מקומיות שונות, שילוב הרכבת ב-70 צמתים, תלות ברגולטורים כמו המשטרה וכיבוי האש, וכן לוחות זמנים מאתגרים שהפרתם עלולה להעלות את העלויות.

טענה נוספת שנשמעה היא שההצעות הגבוהות גילמו את הסיכון שבהטמעת מערכות איתות מערביות בקרונות של CNR הסינית, שביוני 2015 מוזגה עם חברת רכבות אחרת בבעלות ממשלת סין לקבוצת CRRC.

 

בנת"ע נותנים דוגמאות לפרויקטים שבהם שולבו בין קרונות סיניים למערכות איתות מערביות: כך, לדוגמה, הוטמעו מערכות איתות של סימנס בקרונות סיניים במערכת הרכבות של בנגקוק ובגאונז'ו בסין; מערכות של אלסטום הוטמעו בקרונות סיניים בשני פרויקטים בהונג קונג, וכן צפויים להיות מוטמעים בקווי הרכבת התחתית החדשים בבוסטון.

מנת"ע נמסר בתגובה: "מכרז המערכות עודנו בעיצומו. חברת אלסטום וקבוצת TAT ביקשו להיפגש עם ועדת המכרזים ולהסביר מדוע הציעו מחירי מערכות טכנולוגיות גבוהים משמעותית מאלה הנהוגים בשוק העולמי, ונת"ע נענתה לבקשתן. בתום המכרז נודיע על תוצאותיו. נת"ע מתחייבת להפעיל את הרכבת הקלה ב-2021 כפי שנקבע. עם זאת, נעמוד במסגרת התקציב ולא נאפשר סחטנות כספית על חשבון כספי הציבור".