זהירות! הידועה בציבור ממתינה בפינה למרות הצוואה הברורה

זהירות! הידועה בציבור ממתינה בפינה למרות הצוואה הברורה. החודש נדחו בבתי המשפט למשפחה שתי תביעות של ידועות בציבור שטענו כי מחצית מהרכוש שבני הזוג הורישו לילדיהם שייכות להן, למרות צוואות מפורשות שקבעו אחרת. כדאי מאוד לדעת, שצוואה בלבד לא תמיד מספיקה.

קשה להתעלם מהדמיון בין שני המקרים: למרות שנערכה צוואה בה הם הורישו את כל רכושם לילדיהם, הוגשו תביעות מטעם הידועות בציבור, שדרשו מחצית מהרכוש מכוח חזקת השיתוף. שני מקרים אלה שבים ומחדדים את הצורך בהסדרה בהסכם ברור בין הצדדים באשר לחלוקה רכושית, אם בכלל.

במקרה הראשון, שנדון בתל אביב, טענה התובעת כי היא ידועה בציבור של המנוח מזה 33 שנים ולכן זכאית למחצית מכלל רכושו ונכסיו ובכלל זה למחצית מהדירה בה התגוררו יחד. לטענת התובעת, דירה זו שייכת למנוח על אף שהיא רשומה בפועל על שם נכדתו.

מנגד, טען בנו של המנוח והיורש היחיד שלו על פי צוואתו, כי התובעת והמנוח כלל לא היו ידועים בציבור. לטענת הבן, המנוח התיר לתובעת להתגורר בדירתו מתוך חמלה. עוד טען, כי התובעת ניהלה מערכת יחסים עם גבר אחר (לא אביו). כיוון שכך, המנוח לא קיים עימה מערכת יחסים של ידועה בציבור, ולכן אין כל שיתוף רכושי.

באותו מקרה חתמה התובעת על הצהרה שהוגשה לבית המשפט לפיה היא מבינה שאין לה זכויות בדירה והיא מתגוררת בה כבת רשות בלבד. אלא שלטענתה, היא הוחתמה על המסמך במרמה.

בפסק דין שניתן לאחרונה נדחתה תביעת התובעת להכרה בה כידועה בציבור של המנוח ונקבע, כי גם אם הייתה ידועה בציבור, הרי שהיא אינה שותפה לרכושו של התובע. עוד נקבע, כי טענת התובעת לפיה דירת המגורים נרשמה באופן פיקטיבי על שם הנכדה וכי היא שייכת בפועל למנוח, פועלת נגדה ומעידה כי בכך הביע המנוח רצונו להרחיק את הדירה ממנה ולהימנע מכל שאלה של שיתוף בנכס.

במקרה השני, עתרה תובעת להכיר בה כידועה בציבור מאז 1988 ולקבוע כי היא שותפה לדירת המגורים שנרכשה בשנת 1992, מתוקף הכלל שאדם אינו יכול להוריש יותר ממה שיש לו. כלומר, למרות שהמנוח ערך צוואה בה דאג להוריש את כל רכושו לילדיו, הרי שמכוח היותה ידועה בציבור היא שותפה בדירה ולכן המנוח לא יכול להוריש לילדיו את חלקה בדירה.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה את התביעה וקבע, שהתובעת הייתה ידועתו בציבור של המנוח רק מ-1992. באותו מקרה ערך המנוח, יחד עם צוואתו, תצהיר שהוגש לבית המשפט ובו הבהיר כי בינו לבין התובעת חלה הפרדה רכושית מוחלטת, כי הם לא החזיקו מעולם חשבון בנק משותף, כי הוא רכש את הדירה מכספו בלבד וכי התובעת לא השתתפה בעלויות רכישתה ולא במימון החזקתה השוטפת.

תצהיר לבית משפט וצילום וידיאו

רבים מודעים לחשיבותה של עריכת צוואה, במיוחד כאשר ברקע ישנם ידוע או ידועה בציבור שעשויים לרשת מחצית מכלל הציבור במצב של היעדרה. אלא שלא רבים מבינים כי צוואה לבד איננה מספיקה. הכלל הבסיסי, כאמור, הוא ש"אדם אינו יכול להוריש יותר ממה שיש לו". תביעה לפי חזקת השיתוף אינה חולקת על האמור בצוואה, אלא עוסקת בהיקף העיזבון. כלומר, אם הידועה בציבור היא הבעלים של מחצית מהדירה או מחצית מהרכוש, המנוח לא יכול היה להוריש את חלקה לילדיו, אלא רק את חלקו.

הדרך למנוע הגשת תביעות מעין אלו היא עריכת הסכם ברור, המסדיר את היחסים הרכושיים בין בני זוג, בין אם הם ידועים בציבור ובין אם לא. הסכם הקובע הפרדה רכושית מפחית את הסיכוי שתוגש תביעה כנגד היורשים בכ-80%-90%. גם אם לעתים מוגשות תביעות לביטול ההסכם בטענות כאלו או אחרות, רובן הגדול נדחות.

כאשר אחד הצדדים מסרב לחתום על הסכם כזה, או כשלא ניתן להעלות כלל את עניין ההסכם מפאת רגישות של אחד הצדדים, חשוב ליצור מראש מערכת הוכחות שתעיד על הפרדה רכושית. הווה אומר: לנהוג בפועל בהפרדה רכושית ולא לפתוח חשבון משותף; להימנע מרכישת נכסים משותפים ולהקפיד על הפרדה כלכלית מקסימלית; בטרם מעבר למגורים משותפים, רצוי לשוחח על שאלת הבעלות בדירה ולבקש חתימה על הצהרה בעניין הזכויות בה. בהעדר הסכמה, מומלץ לשקול היטב את המעבר למגורים משותפים.

בנוסף, יחד עם עריכת הצוואה חשוב לערוך תצהיר המבהיר מפורשות את כוונת המצהיר. תצהיר מעין זה עשוי להכריע את הכף, כפי שקרה במקרה שנדון בחיפה: המנוח הצהיר בתצהיר שהוגש לבית המשפט כי אין לו כל כוונת שיתוף, כי התנהל בהפרדה רכושית מוחלטת מבת זוגו וכי עשה זאת לאור גילם והעובדה שכבר צבר בחייו רכוש וכספים שיועדו לילדיו. ניתן ללוות תצהיר כזה בצילום וידיאו של המנוח עצמו המספר על יחסיו ועל דרך התנהלותו עם ידועתו בציבור, כאשר קובץ זה ישמש אף הוא כעדות במקרה שהידועה בציבור תחליט להגיש תביעה.

■ הכותבת הינה בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה ובעלת האתר www.getup.co.il