סאגת הפרטת תעש: חיכוכים בין משרד המבקר לעמידרור

יעקב עמידרור מונה ע"י מנכ"לי משרד הביטחון והאוצר ל"בודק בלתי תלוי" של הפרטת החברה ■ משרד המבקר, שנדרש גם הוא לעניין, מסרב להעביר לו את טיוטת הדוח בנושא

במשרד מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מתגבשת הדעה שלא להתיר למשרדי הביטחון והאוצר להעביר את טיוטת דוח המבקר בעניין הפרטת התעשייה הצבאית (תעש מערכות) לעיונו של האלוף (במיל') יעקב עמידרור, שמונה בידי מנכ"לי המשרדים שי באב"ד והאלוף (במיל') אודי אדם להיות "בודק בלתי תלוי" לעניין.

האיסור על העברת טיוטת הדוח מסתמכת על לפחות מקרה קודם אחד, שבו סירב מבקר המדינה לבקשה של משרד ממשלתי מבוקר להעביר את טיוטת דוח הביקורת לעיונו של גורם חיצוני, גם אם נבחר לשם מענה לאותה טיוטה או אפילו למען הסדרת הליקויים שעולים ממנה.

מסירת הטיוטה שלא באישור המבקר, גם אם איננה מתפרסמת ברבים, יכולה להיחשב עבירה על סעיף 28 בחוק מבקר המדינה. יש לציין כי עמדת משרד הביטחון, כפי שהיא מופיעה בהמשך, היא שאין מניעה למסור את הטיוטה לעמידרור - וזאת עוד בטרם פנה המשרד בבקשה למבקר להתיר לו לעשות כך.

בתגובה לפניית "גלובס" מהיום (א'), נמסר ממשרד מבקר המדינה כי "כידוע טיוטת הביקורת מיועדת רק למבוקרים ולצורך מתן התייחסותם. למשרד מבקר המדינה לא הגיעה כל פנייה ממשרד הביטחון או ממשרד האוצר בבקשה להעביר לידי יעקב עמידרור את טיוטת הדוח שנוגעת להליך ההפרטה של תעש מערכות".

בשבוע שעבר מסר משרד המבקר בתגובה רשמית ל"גלובס" כי המשרד "בודק את הליך הפרטת תעש מיוזמתו, בהתאם לתוכנית העבודה של המשרד ובהתבסס על מידע שהגיע אליו בנושא זה". עוד נמסר כי לפני כחודש נשלחה טיוטת דוח למבוקרים לצורך קבלת התייחסותם. המבקר כתב ל"גלובס" כי "הטיוטות שנשלחו למבוקרים אכן מצביעות בשלב זה על שורה של ליקויים לגבי תקינות הליך ההפרטה".

לבחון עצירת המכרז

בשבוע שעבר חשף "גלובס" את דבר מינויו של עמידרור לבודק הליכי ההפרטה על ידי מנכ"לי משרד הביטחון והאוצר והממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי. בדיקת "גלובס" העלתה כי המינוי נעשה שלא בתיאום או בידיעת שפירא, למרות הטיוטה הפתוחה והדרישה שהעביר לקבלת תגובה מהגורמים המבוקרים עד סוף חודש ינואר, כלומר עוד שלושה שבועות.

ככל הידוע, אין מקובל למנות גורם חיצוני כגורם "בלתי תלוי" לבדיקה של נושא כל עוד המבקר מצוי בתוך הבדיקה, והוא עצמו נחשב גורם בלתי תלוי ונטול אינטרסים. בתוך כך, עולה שאלה נוספת שנוגעת למעורבותו של מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אודי אדם לעסוק בהפרטת תעש מערכות, בממצאים שעולים מטיוטת הדוח, או בכלל ההליכים שנוגעים לחברה הביטחונית שבבעלות המדינה: אדם כיהן בתפקיד יו"ר תעש מאז חודש יולי 2013 ועד מאי 2016, עת מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון.

במסגרת תפקידו בתעש, הוביל אדם מטעם החברה את דרישת ההפרטה ואף ייצג אותה בפני הרשויות, האוצר והביטחון.

לאדם נקבעה תקופת צינון של חצי שנה בלבד, שהסתיימה בחודש נובמבר 2016. זאת כאשר למפקחת על הבנקים, לדוגמה, נקבעה תקופת צינון של שנה וחצי - ובמהלכה נאסר עליה לעסוק בענייני בנק לאומי, שבו היא שימשה בתפקיד מנהלת הסיכונים. אף שמדובר בחברה ממשלתית ובמשרד ממשלתי, גורמים משפטיים העלו תמיהות על תקופת הצינון הקצרה במיוחד, בעיקר כאשר מדובר בהליך הפרטה גדול ומסובך, בחברה אחת שמתמודדת על רכישתה של החברה - ובביקורת קשה שהועלתה על ידי המבקר ועל ידי גורמים באוצר.

בכירים במערכת הביטחון, בכלל זה בצבא ובמשרד הביטחון, וככל הנראה גם בצמרת משרד האוצר, לוחצים לממש וליישם את תוכנית ההפרטה המקורית, שנוהלה על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב ובסופה, אחרי פרישת כמה וכמה חברות וקבוצות שהתמודדו על רכישת תעש, נותרה רק מתמודדת אחת בלבד: אלביט מערכות. זכייתה עלולה להביא ליצירת מונופול מקומי של נשק וציוד לצבא.

טיוטת דוח המבקר העלתה בעיות משמעותיות בכל הקשור להתנהלות המכרז, ובנוסף לה, בימים האחרונים שיגרה החשבת הכללית היוצאת מיכל עבאדי בויאנג'ו מכתב חריף למנכ"לי שני המשרדים ולמנהל רשות החברות הממשלתיות ובו היא מתריעה על ליקויים רבים שעולים מטיוטת הביקורת של המבקר.

המכתב של החשכ"לית סווג כ"סודי" והוא כולל התייחסות נרחבת מצדה לעשרות הממצאים שעולים מטיוטת המבקר. יצוין כי עבאדי בויאנג'ו ביקרה בעבר את תהליך ההפרטה של תעש - והלינה על האופן שבו רשות החברות ניסתה לקדם את מכירת החברה לאלביט מערכות. בדיונים פנימיים שהתקיימו בעבר באוצר, סברה החשכ"לית כי ניתן למכור את תעש בסכום גבוה יותר מהסכום שאליו חתרה רשות החברות הממשלתיות.

גורמים שנחשפו לפרטי המכתב של החשבת הכללית טענו בשיחות עם "גלובס" כי אם הליקויים שעולים מטיוטת המבקר מדויקים, ואם לא יתוקנו בבהילות, יש לבחון את עצירת מכרז תעש, לפחות במתכונתו הנוכחית.

מכתבה של החשבת הכללית כולל התייחסות גם לחשש שאלביט מערכות, אחרי רכישת תעש, תהפוך למונופול נשק, ואולי גם למונופול הגדול במשק הישראלי, וכך היא תהיה בעלת השפעה משמעותית על כושר המיקוח של משרד הביטחון בבואו לקיים איתה מו"מ על רכש של מערכות, בעיקר בתחום הארטילריה והרקטות.

"חוות דעת נוספת"

יצוין כי כבר לפני חודשים ארוכים העלו גורמים בכירים באוצר את הדרישה שהממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, תקיים בדיקה מקיפה של השפעת הרכישה של תעש בידי אלביט על החברות הביטחוניות הממשלתיות האחרות, כמו התעשייה האווירית ורפאל מערכות לחימה. בדיקה כזאת טרם יצאה לדרך.

בשבוע שעבר חשף "גלובס" שצוות שאמור לקיים בדיקה כזאת מטעם רשות ההגבלים עדיין לא החל בבדיקה האמורה - בגלל שלא קיבל את הסיווג הביטחוני המתאים.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הודיע כי אין בכוונתו לענות על שאלות שהעביר "גלובס" בנושא.

משרד הביטחון מסר בתגובה על מינוי עמידרור לתפקיד "הבודק הבלתי תלוי" של הפרטת תעש מערכות כי "מדובר בהחלטה משותפת של מנכ"לי משרד הביטחון והאוצר, שרואים הכרח מהותי בקידום מיידי של סוגיית הפרטת תעש. לאור דוח מבקר המדינה והעיכוב שחל בתהליך ההפרטה מצאו לנכון שני המנכ"לים לפנות לגורם חיצוני שיסתכל על התהליך באופן בלתי תלוי, לרבות על סוגיות שעולות מטיוטת דוח מבקר המדינה, ויחווה את דעתו. מדובר בחוות דעת נוספת שתוכל לסייע למקבלי ההחלטות כיצד ניתן לקדם את נושא הפרטת תעש".

במשרד הביטחון אמרו עוד כי נמסר לעמידרור כי קיימת טיוטה של דוח ביקורת בנוגע לתעש ובמענה על השאלה אם מותר לו להעביר את טיוטת הביקורת לעיונו של עמידרור נמסר כי "אין מניעה שלא".

במענה על השאלה אם מנכ"ל משרד הביטחון יכול לעסוק בעניינים הנוגעים להפרטת תעש, בשל היותו יו"ר החברה קודם למינויו לתפקיד זה, נמסר ממשרד הביטחון כי "למנכ"ל המשרד נעשה הסדר ניגוד עניינים שאושר על ידי היועץ המשפטי של מערכת הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה. בהסדר נקבע כי המנכ"ל יהיה מנוע מלעסוק בענייני תעש למשך חצי שנה, ומשזו הסתיימה בחודש נובמבר 2016, הוא החל לעסוק בנושא מתוקף תפקידו כמנכ"ל המשרד".