גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן לשנות את האופן בו נצברים ימי מחלה וחופשה

בשוק עם מעברים תכופים יחסית בין מקומות עבודה, עובדים רבים מאבדים את זכויותיהם הסוציאליות עם המעבר לעבודה חדשה ■ האם יכול להיות לזה פתרון בחוק?

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בעולם העבודה של היום, רבים מהעובדים מחליפים מקומות עבודה באופן תדיר, במיוחד בהשוואה לעבר, שבו עובדים היו מועסקים במקום אחד לאורך שנים רבות. האפשרות להחליף מקומות עבודה היא חלק מהכוח המניע של המשק, והיא גם מאפשרת לכל עובד לממש את זכותו לחופש עיסוק ולמימוש שאיפותיו האישיות והמקצועיות, אולם נכון להיום החוק הישראלי קובע שני "קנסות" לעובד שמחליף מקום עבודה: אובדן מוחלט של ימי המחלה שצבר במקום עבודתו הקודם ואובדן הוותק הרלוונטי לימי החופשה.

לאור עולם העבודה המשתנה, אולי הגיע הזמן לחשוב על תיקון החוק כך שיאפשר לשמור על זכויות סוציאליות מסוימות, כפי שמחייב הדין בעת חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה. פנינו לעורכי דין מובילים בתחום דיני העבודה כדי לשמוע את עמדתם בנושא, והתשובות - מורכבות.

"חוק ארכאי"

בואו ניקח לדוגמה את חוק דמי מחלה, הקובע כי כל עובד זכאי ליום וחצי של מחלה בתשלום על כל חודש עבודה, עד למקסימום של 90 יום בשנה. "עכשיו תארו לעצמכם מצב שבו עובד בריא כשור עבד במשך 20 שנה אצל מעסיק אחד, עבר למעסיק אחר, איבד את כל 90 ימי המחלה שצבר - וביומו הראשון במקום העבודה החדש עבר התקף לב", אומר עו"ד אשר חלד, ראש משרד אשר חלד ושות'. לדבריו, "העיוות הזה עושה עוול הן לעובד והן למעסיק, שצריך לערוך ניהול סיכונים מתמיד".

לדברי עו"ד חלד, גם חוק חופשה שנתית, שחוקק ב-1951, הוא חוק ארכאי ומזיק. "הוא מזיק למעסיקים, מזיק לעובדים ומזיק למשק כולו, וככל שהשנים מאז הוא נחקק חולפות - כך הוא מאבד מהרלוונטיות לסביבת העבודה המשתנה, המאופיינת בדינמיות ומוביליות רבה לצד היעדר מאפיינים של קביעות יחסית שהייתה קיימת בסביבת העבודה הישנה". 

עו"ד אשר חלד / צילום: אירית חכמון

עו"ד חלד מתקשה להבין מדוע המחוקק קבע כי ימי החופשה יהיו פונקציה של ותק במקום העבודה. "ההיגיון מאחורי החקיקה הזאת כנראה אבד במרוצת השנים. מבט חטוף בחוקים מקבילים בקרב המדינות המפותחות, לדוגמה צרפת, דנמרק ופינלנד, מראה שברובן לא נדרשים יותר מכמה חודשי עבודה, ולכל היותר שנה, כדי לממש את הזכאות למרב ימי החופשה הקבועים בחוק.

"לעומת זאת, הוותק לפי החוק שלנו נצבר לרעת העובד הישראלי פעמיים: ראשית, הוא נצבר לרעתו כי למעסיק יש אינטרס לפטרו ולהביא עובד חדש, שזכאי לשבועיים חופשה במקום חודש חופשה. שנית, החוק מעודד את העובד להישאר במקום העבודה כדי לא לאבד את הוותק שנצבר. כך נוצר מצב שלעובדים ותיקים אין אינטרס להחליף מקום עבודה, למעבידים יש אינטרס לפטר עובדים ותיקים, וכלל העובדים - ותיקים וחדשים כאחד - נאנסים לצאת לחופשות ללא קשר לגילם, לבריאותם ולמצבם המשפחתי". 

עו"ד חלד מסכים כי חוש הצדק מורה לנו שהדרך הנכונה לצבור ימי חופשה היא לפי הוותק הכללי בשוק העבודה, כך שכל העובדים יהיו זכאים מגיל מסוים, נגיד 30 או 40, לימי חופשה לפי מספר שנות העבודה שלהם בכלל, אולם עו"ד שי בן-נתן, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות', מביע עמדה שונה לחלוטין. לטענתו, ההצעה שזכויות סוציאליות של עובד יעברו איתו ממעסיק למעסיק היא הצעה שטומנת בחובה פגיעה קשה הן במעסיק והן בעובד.

"חיוב מעסיק חדש להיות תלוי בצבירת תנאים סוציאליים שהעובד קיבל אצל מעסיק אחר פוגע בזכויות הקנייניות של המעסיק להתקשר עם עובד בתנאי עבודה המתאימים לצרכיו ופוגע באופן אנוש בחופש התקשרות שבין הצדדים. למעשה, הצעה כזו כובלת את ידיו של המעסיק במשא-ומתן לתנאיו של העובד", אומר עו"ד בן-נתן.

מעבר לכך, הוא אומר כי בהצעה זו אין התחשבות וקורלציה בין איכות עבודתו של העובד להשתכרותו. "על-פי ההצעה, כל עובד יקבל לעולם את התנאים הטובים ביותר שקיבל במקום עבודה כלשהו, גם אם אין הדבר תואם את איכות עבודתו, ואין הצדקה לכך. הדבר מהווה תמריץ שלילי להצטיינות עובדים".

סכנת אפליה בהעסקת מבוגרים

עמדת ביניים מציג עו"ד גל גורודיסקי. לדבריו, ישנם נימוקים טובים בעד השינוי המוצע, אך ישנם גם נימוקי נגד. "אחד הנימוקים בעד הוא שמספר ימי החופשה בישראל הוא קטן ביחס למדינות מפותחות, ושינוי כזה יגדיל את ימי החופשה של העובד וישווה את מצב העובדים בארץ לעובדים במדינות מפותחות. בנוסף, כך יישמרו הזכויות של עובדים מבוגרים ובעלי ותק.

"עם זאת, שינוי כזה עלול לגרום למעסיקים של עובדים מוחלשים, שהוותק אינו שיקול חיובי בהעסקתם, להעדיף לשכור את שירותיהם של עובדים חדשים על פני עובדים ותיקים. פתרון כזה עשוי להגדיל עוד יותר אפליה לרעה בתעסוקה של מבוגרים, שממילא קיימת בשוק העבודה בישראל במלוא חומרתה".

עו"ד חלד, המכיר בחשיבות של שמירת ההמשכיות בצבירת ימי חופשה ומחלה, מסכים שאסור שהדבר ייעשה באמצעות כפייה על המעסיקים להמשיך את הצבירה ולשאת בנטל הזה בעצמם. "יישום הצעה כזאת עלול לעמוד לרועץ לחלק מהעובדים, שכן אם שני עובדים יתמודדו על אותה משרה, האחד בן 30 והאחר בן 50 - המעסיק יבחר במקרה כזה בעובד הצעיר בין השניים. פתרון כזה עלול להיות תמריץ נוסף למעסיקים להעסיק צעירים, ויקשה עוד יותר על המבוגרים להתנייד בשוק העבודה".

פתרון אפשרי שמציע עו"ד חלד הוא צבירת ימי מחלה באמצעות קרנות דמי מחלה, שינהלו את הסיכון עבור המעסיקים, ובכך יכסו את המחויבות שלהם כלפי המועסקים. ביטוח ימי המחלה ילווה את העובד לאורך כל ימיו בשוק העבודה, בדומה לכל שאר הקרנות והביטוחים.

באשר לימי החופשה, לדברי עו"ד חלד המדינה צריכה לקבל החלטה חברתית-נורמטיבית ולקבוע כמה ימי חופשה בשנה הם הנורמה - ללא קשר לוותק במקום עבודה אחד אלא בשוק העבודה בכלל.

"בשנה שעברה, המדינה הוסיפה בחוק שני ימי חופשה בכל אחת מ-4 שנות הוותק הראשונות, כך שעובד שצבר 4 שנות ותק במקום עבודה אחד יהיה זכאי לשבועיים חופשה בשנה. זה לא מספיק. ברוב המדינות המפותחות די לעבוד תקופה של עד שנה במקום עבודה אחד כדי לצבור זכאות ל-5-6 שבועות חופשה מדי שנה. זה המצב בצרפת, בדנמרק, בפינלנד וברוב המדינות המתקדמות".

עו"ד גורודיסקי מסכים שהגדלת מספר ימי החופשה המינימליים לכל העובדים תפתור את הצורך להגדיל את המכסה לפי הוותק ובעת מעבר בין עבודות. גורודיסקי מציין כי במדינות מתקדמות כמו אוסטרליה זכאי כל עובד ל-4 שבועות חופשה בשנה בלי קשר לוותק שלו בעבודה, ואילו עובדי משמרות זכאים ל-5 שבועות חופשה (נוסף על 10 ימי חג).

פתרון נוסף שמציע עו"ד גורודיסקי הוא לחייב את המעסיקים להפקיד כסף לקופת חופשה שמעסיק יכול להעביר למעסיק הבא (כמו שנעשה לגבי הפנסיה). הצעה נוספת שהוא מעלה היא שתשלום חלק מימי החופשה ייעשה על-ידי ביטוח לאומי, שממילא עוקב אחר ותק העובדים ועורך את הרישומים המתאימים בשל כך. לדבריו, "פתרון כזה יביא לשיפור תנאי העסקה של העובדים - אך יקטין את הנטל על המעסיקים וימנע אפליה של עובדים מבוגרים".

ברוב המדינות המפותחות

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט  בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מחירי הנפט קופצים ב-1%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים