צרות בצרורות: נוחי דנקנר הושעה מעיסוק בעריכת דין

ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד קיבל את בקשת ועדת האתיקה בנושא, בהסכמת דנקנר ■ יו"ר אי.די.בי לשעבר, שנידון לשנתיים מאסר בגין הרצת מניות, חידש את רישיון עריכת הדין במהלך משפטו - וקפץ לבקר בכלא את בן-דודו דני דנקנר

נוחי דנקנר / צילום: חן מענית
נוחי דנקנר / צילום: חן מענית

יותר מחצי שנה אחרי שנוחי דנקנר, לשעבר יו"ר קונצרן אי.די.בי, הורשע בהרצת מניית חברת אי.די.בי אחזקות, וכחודשיים אחרי שהוטל עליו עונש של שנתיים מאסר, החליט היום (ג') בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להשעות את דנקנר מעיסוק בעריכת דין.

כפי שפורסם ב"גלובס", ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין הגישה לאחרונה לבית הדין המשמעתי של הלשכה בקשה להשעיה זמנית של דנקנר מלעסוק במקצוע עריכת הדין. בבקשה נאמר כי השעייתו הזמנית של דנקנר מתבקשת, שכן "העבירות בהן הורשע דנקנר הן עבירות חמורות אשר בוצעו על-ידו, ואשר קיים בהן קלון". היום, כאמור, קיבל בית הדין המשמעתי של הלשכה את הבקשה. 

נציין כי דנקנר מערער לבית המשפט העליון הן על ההרשעה והן על גזר הדין, ואילו הפרקליטות מנגד ערערה לבית המשפט העליון על קולת עונשו וביקשה להחמירו ל-3-6 שנות מאסר.

עוד נציין כי ההשעיה נעשתה בסופו של דבר בהסכמת דנקנר, שהודיע אתמול (ב') כי אין צורך בדיון, כיוון שהוא משעה זמנית את חברותו עד להחלטה בערעור לעליון. 

בקשת ועדת האתיקה להשעות את דנקנר מעריכת דין מתבססת על סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי "עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על-פי בקשת קובל, ואם מצא כי בנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75".

סעיף 75 מאפשר לשלול מעורכי הדין את הרישיון לתמיד, או להשעות אותו לתקופה מסוימת, לקנוס אותו, להזהיר אותו ולנקוט נגדו צעדים נוספים.

מבקשת לשכת עורכי הדין מתברר בנוסף כי דנקנר, מי שנחשב לאחד מהאנשים החזקים ביותר במשק הישראלי עד לפני כמה שנים, חידש את רישיון עריכת הדין שלו ב-4 בנובמבר 2014. זאת, לאחר שהרישיון הוקפא (הוגבל) על-ידי דנקנר ב-16 במאי 2005, כיוון שלא עסק בפועל במקצוע.

המשמעות היא שרישיונו של דנקנר חודש על-ידי לשכת עורכי הדין בזמן שהוא כבר היה בסטטוס של נאשם במשפט פלילי ובעיצומו של המשפט שניהלה המדינה נגדו, שכן כתב האישום נגד דנקנר הוגש על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ביוני 2014.

פגישה עם בן-הדוד

ולמה פונה אדם כמו נוחי דנקנר כדי לחדש את רישיון עריכת דין שלו, שבו לא עשה שימוש במשך שנים, כיוון שהוא היה עסוק בניהול עסקיו?

לפי ההערכות, נוחי דנקנר חידש את רישיון עריכת הדין שבו לא עשה שימוש במשך שנים רבות מאוד ובעיצומו של המשפט הפלילי נגדו, כדי שיותר לו לבקר בכלא ביתר קלות את בן-דודו, דני דנקנר, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, שריצה באותה תקופה עונש מאסר בכלא מעשיהו.

סמיכות הזמנים בין בקשתו של נוחי לחדש את רישיון עריכת הדין שלו לבין היום שבו דני דנקנר החל לרצות את מאסרו, מחזקת את ההסבר הזה: נוחי דנקנר חידש את הרישיון שלו יומיים אחרי שדני דנקנר החל לרצות את מאסרו בכלא חרמון. ב-2 בנובמבר 2014 נכנס דני דנקנר לכלא והחל לרצות את עונש המאסר של 8 חודשים שנגזר עליו בשל הרשעתו בהסדר טיעון בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי, שביצע כשהיה יו"ר בנק הפועלים. נוחי ביקש את חידוש רישיון עריכת הדין שלו, כאמור, ב-4 בנובמבר 2014 (מאוחר יותר הורשע דני דנקנר במתן שוחד ובהלבנת הון במסגרת משפט פרשת הולילנד, וב-15 בפברואר 2016 הוא החל לרצות עונש של שנתיים מאסר בבית הסוהר מעשיהו).

לפי הנחיות שירות בתי הסוהר (שב"ס), מי שרשאי לבקר אסיר הם בני משפחה מדרגה ראשונה ועורכי הדין שמטפלים בענייני האסיר. אלא שבמציאות, כמעט כל עורך דין העוסק במקצוע רשאי להיפגש עם אסיר בכלא, אם האסיר מצהיר כי מדובר בעורך דינו.

 

בדרך לשינוי מדיניות השב"ס?

הסוגיה של ביקורי עורכי דין את חבריהם האסיר עלתה בעבר בהקשר של אהוד אולמרט. זאת, לאחר שפורסם כי 37 עורכי דין ביקרו את ראש הממשלה לשעבר בכלא מעשיהו, מאז שהוא החל לרצות שם את מאסרו, לאחר שהורשע בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד לפני כ-3.5 שנים.

בעקבות הפרשה, שב"ס שוקל לבצע שינויים בפקודת הנציבות ביחס לכניסתם ולמשך שהותם של עורכי דין במתקני כליאה במסגרת מילוי תפקידם.

ממשרד עורכי דין לראש הקונצרן החזק במשק - עד לקריסה

נוחי דנקנר רכש את השכלתו המשפטית באוניברסיטת תל-אביב. אחרי סיום לימודי המשפטים הוא התמחה במשרד יגאל ארנון ושות'. בהמשך, בשנת 1984, היה דנקנר ממייסדיו של משרד עורכי הדין דנקנר-לוסקי. המשרד נהנה לאורך השנים מעסקיו האחרים של דנקנר וייצג את חברות גנדן ו-אי.די.בי שהיו בשליטתו. זאת, גם לאחר שדנקנר כבר לא תיפקד כעורך דין בעצמו.

בתחילת ספטמבר 2004 מכר דנקנר את חלקו במשרד עורכי הדין שייסד. בידיעה שהתפרסמה ב"גלובס" באותה עת נאמר כי דנקנר הגיע למסקנה שאין מקום להמשיך להחזיק בשותפות במשרד עורכי הדין, והציע לשותפיו לקנות את זכויותיו כמייסד של השותפות.

באותם שנים שגשגו עסקיו של דנקנר, והוא רכש את השליטה בקונצרן הענק אי.די.בי - קבוצת החברות הגדולה בארץ. בשנים 2012-2013 קרס הקונצרן, ודנקנר איבד את השליטה בו וירד מנכסיו.

כמעט במקביל נחשד דנקנר כי ביצע תרמית והריץ את מניות אחת מחברות הקבוצה, אי.די.בי אחזקות, בהנפקה שביצעה החברה בפברואר 2012, זאת בניסיון נואש מצדו להציל את הקונצרן הקורס.

ב-5 בדצמבר 2016 שלח שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, את דנקנר לשנתיים מאסר בפועל, לאחר שהרשיע אותו בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות ובעבירות דיווח. בנוסף, השופט הטיל על דנקנר קנס בסך 800 אלף שקל וכן מאסר על-תנאי של 12 חודשים; על איתי שטרום, שהורשע לצד דנקנר בהרצת המניות, גזר השופט עונש של שנת מאסר בפועל וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל.

דנקנר אינו משלים עם ההחלטה והוא ממשיך להיאבק על חפותו. בימים אלה עמל דנקנר על כתב הערעור שהוא עומד להגיש לבית המשפט העליון, הן על הרשעתו והן על גזר דינו. דנקנר גם שכר שתי עורכות דין נוספות, מיכל רוזן-עוזר ואפרת ברזילי, שמצטרפות לעורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, כדי לסייע לו בהליך הערעור. בתוך כך, נעתר לאחרונה בית המשפט העליון לבקשתו של דנקנר לעכב את ריצוי העונש שנגזר עליו, עד להכרעה בערעורו.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988