"בלי מינוי יוסף אלרון לא תהיה היום בחירת שופטים לעליון"

על רקע מחלוקת חריפה בין הפוליטיקאים ונציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים לבין שלושת שופטי בית המשפט העליון בוועדה, תתכנס היום (ד') הוועדה בניסיון לבחור 4 שופטים חדשים לבית המשפט העליון.

בוועדה לבחירת שופטים יושבים שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, חברי הכנסת נורית קורן (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו); השופטים העליונים, הנשיאה מרים נאור, סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין; ונציגי לשכת עורכי הדין, אילנה סקר וח'אלד חוסני זועבי.

עיקר המחלוקת בין חברי הוועדה לבחירת שופטים הוא סביב מועמדותו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון. השופט אלרון זוכה לתמיכה גורפת של כחלון, ידידו משכבר הימים מחיפה. כן הוא זוכה לתמיכתם של שני נציגי לשכת עורכי הדין ושרת המשפטים וכן לתמיכתם של חברי הכנסת קורן ואילטוב. אולם, שופטי בית המשפט העליון בוועדה ומחוצה לה, ובראשם הנשיאה הבאה של העליון, השופטת אסתר חיות, מתנגדים נחרצות למינוי של אלרון.

השופטת חיות, כמו גם השופט יצחק עמית שהגיע לעליון מבית המשפט המחוזי בחיפה, סבורים כי אלרון "לא קורץ" מהחומר שממנו בנויים שופטים בבית המשפט העליון. השופטים תומכים במועמדויות של השופט רון סוקול והשופטת יעל וילנר, גם הם מבית המשפט המחוזי בחיפה. הם מנסים לשכנע בכך את חבריהם, הפוליטקאים ונציגי הלשכה, בוועדה לבחירת שופטים.

גורם המקורב לעבודת הוועדה לבחירת שופטים אמר ל"גלובס" כי ללא הסכמה על קידומו של השופט אלרון לעליון, לא תוכל הוועדה להגיע להסכמה באשר לשאר השופטים שימונו. "בלי יוסף אלרון לא תהיה היום בחירה של שופטים", אמר הגורם.

אם אכן תיכשל הוועדה מלהגיע היום להסכמות, היא תתכנס שוב ב-21 במארס.

ספיר יצא בחוץ

בתוך כך, פחתו מאוד סיכוייו של פרופ' גדעון ספיר מאוניברסיטת בר-אילן להיבחר לעליון. ספיר נחשב עד היום למועמד המועדף על שרת המשפטים שקד בשל קרבתו האידיאולוגית אליה והתנגדות שהביע לאקטיביזם של בית המשפט העליון. אולם, התבטאויות שנויות במחלוקת שלו בפני ועדות המשנה שבחנו את המועמדים בשבועות האחרונים, גרמו לכך שאין לו סיכוי ריאלי להיבחר. כפי שפורסם, בין היתר כינה פרופ' ספיר את העולים החדשים "מהגרים", ואילו את הערבים הישראלים כינה "ילידים". האמירות של ספיר נחשפו על-ידי יאיר אלטמן ב"ישראל היום". 

הסתלקותו של ספיר מבורסת השמות לעליון מקדמת מאוד את סיכוייהם של מועמדים אחרים שבאים מהמגזר הדתי-לאומי, ושהשקפת עולמם נתפסת כקרובה לזו של שרת המשפטים. המרכזיים שבהם, בנוסף לשופטת וילנר, הם השופטים מנחם פינקלשטיין, דוד מינץ ואשר קולה, רם וינוגרד, פרופ' אביעד הכהן וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) לשעבר, פרופ' דוד האן.

קרא או כבוב?

בנוגע לשופט שיישב בבית המשפט העליון על "הטיקט" של השופט הערבי, ישנה עדיין מחלוקת בין השופטים חברי הוועדה המעוניינים בקידומו של השופט ג'ורג' קרא מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהוא ערבי-נוצרי, לבין נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, המעוניינים במינויו של השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהוא ערבי-מוסלמי. גם הפוליטיקאים, הבאים כולם מהצד הימני של המפה הפוליטית, נוטים לתמוך במועמדותו של כבוב. 

עם זאת, דווקא בנוגע למינוי שופט ערבי בעליון גדולים הסיכויים שהמחלוקת קרובה לפתרון. לפי הצעת השופטים בוועדה שעשויה להתקבל בסופו של דבר - קרא בן ה-66, שלו אופק של 4 שנות כהונה בלבד עד שיפרוש לגמלאות, ימונה לעליון בסבב הנוכחי; ואילו כבוב בן ה-61, שלו אופק כהונה של 9 שנים, ימונה לפי ההסכמה מיד אחרי שקרא יפרוש, ויכהן בעליון במשך 5 שנים החל משנת 2021.

יוגדל מספר השופטים?

אם הוועדה לא תצליח להגיע היום להסכמות ותתכנס שוב רק ב-21 במארס, עשויים הפוליטיקאים בוועדה, ובראשם השרה שקד, לנסות להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון - מ-15 שופטים, כמספרם היום, ל-17 שופטים.

הדבר יכול להיעשות בהחלטה של ועדת החוקה של הכנסת באמצעות תיקון תקנות בתי המשפט ואינו דורש תיקון חקיקה ראשית. עם זאת, ככל הידוע, שופטי העליון מתנגדים לצעד הזה. 

בנוסף, במקרה של פיצוץ במגעים, עשויה שקד לנסות ולקדם גם את הצעת החוק שגיבש ח"כ אילטוב לביטול הרוב המיוחס של לפחות 7 חברי ועדה מתוך 9, הנדרש כיום לבחירת שופט לעליון - רוב המעניק זכות וטו לשופטים בוועדה על כל מינוי, משום שמספרם בוועדה הוא 3.

לפי ההצעה, שכבר הביאה בעבר לנתק ביחסים בין שקד לבין הנשיאה נאור עד שירדה (זמנית?) מסדר היום, יהיה דרוש רוב רגיל ולא רוב מיוחס לבחירת שופט - כך שהפוליטיקאים בוועדה לא יזדקקו לתמיכת נאור ושופטי העליון במינוי השופטים. הנשיאה נאור וגורמים נוספים במערכת המשפט מתנגדים להצעה נחרצות.