שיאני הראיונות: ליברמן מוביל בערוץ 1; ביטן מככב ברשת ב'

לפי הנתונים שהתקבלו לבקשת תנועת "הצלחה", ליברמן הוא המרואיין הבולט בתוכניות בטלוויזיה ■ נתניהו, שממעט להתראיין, מוביל בהופעות בקטעים מצולמים, וגם הרצוג בולט ■ ביטן: "אני כמעט תמיד מסכים להופיע כשמבקשים"

 אביגדור ליברמן / צילום: אמיל סלמן
אביגדור ליברמן / צילום: אמיל סלמן

לפני כשנה וחצי, כשהתפרסמו נתוני ההופעות של חברי הכנסת בערוץ 1 וברשת ב', התגלה נתון מעניין. השר אופיר אקוניס התארח לא פחות מ-54 פעם כמרואיין בטלוויזיה על פני תקופה של קצת פחות משנתיים וחצי, הרבה יותר מפוליטיקאים אחרים שנבדקו אז. האם היה לכך קשר לעובדה שאקוניס מונה רק תקופה קצרה קודם לכן לשר האחראי על רשות השידור? כל הצדדים המעורבים כמובן הכחישו, אך העובדות החריגות דיברו במידה רבה בעד עצמן.

ספק אם באותם ימים היה מישהו ברשות השידור או בשוק התקשורת שהאמין שבפברואר 2017 הרשות עדיין תמשיך לשדר. גם כעת עתידה עדיין לא ברור לגמרי, אבל מה שכן ניתן לומר במידה רבה של ודאות הוא שדווקא במהלך מה שמסתמן כחודשים האחרונים לחייה היא נהנית מהתנהלות חופשית ושפויה, שלא אפיינה אותה במהלך רבות מהשנים שבהן פעלה ללא מועד סגירה.

את ההבחנה הזאת ניתן לבסס כעת גם על נתוני הופעות הפוליטיקאים ברשת ב' ובערוץ 1 בשנת 2016, שהתקבלו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה תנועת "הצלחה". מהנתונים עולה כי המרואיין הבולט בתוכניות האקטואליה של הטלוויזיה, בפער גדול, הוא שר הביטחון אביגדור ליברמן, שהתראיין 43 פעמים במהלך השנה החולפת.

ליברמן נכנס לתפקידו במאי 2016, ומהנתונים ניכר כי מאז גברה מאוד תכיפות הופעותיו. ניתן להניח כי נתוניו של ליברמן בולטים גם על רקע העובדה שהוא השר הבכיר היחיד שמתראיין בתדירות גבוהה יחסית.

אחרי ליברמן ניצב באופן מפתיע חבר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) עם 27 הופעות. אוחנה, כך נראה, מרבה להופיע בערוץ 1 בעניינים ביטחוניים. אחריו מדורגים השר אלי כהן (כולנו) וחברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), ובמקום החמישי ניצב יו"ר הקואליציה, דוד ביטן.

חשוב לציין כי נתוני ההופעות בטלוויזיה נעשו באמצעות עיבוד נתונים שערכנו ב"גלובס". הנתונים שנמסרו מערוץ 1 לגבי הטלוויזיה כללו את ההופעות הטלוויזיוניות של הפוליטיקאים, כלומר כללו גם קטעים מצולמים שלהם מהופעות פומביות (מה שמכונה VTR). שקלול הנתונים הללו מציג תמונה שונה לחלוטין, כשבראש, בפער גדול, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם 865 הופעות מצולמות, ואחריו אביגדור ליברמן עם 537.

גם הפוליטיקאים האחרים שבולטים בפילוח הנתונים הזה הם בדרך-כלל מי שניתן לכנות בכירים במערכת הפוליטית: יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג (239), יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט (205) ושר האוצר משה כחלון (130).

גם כאן מי שמתבלט מעבר לתפקיד הרשמי שלו הוא לא אחר מיו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, שעם 125 הופעות מצולמות הוא מקדים את יאיר לפיד, ציפי לבני, שלי יחימוביץ', איילת שקד - ולמעשה את יתר הפוליטיקאים הבכירים. ח"כ אורן חזן בולט במקום התשיעי עם 84 הופעות.

ומה עלה בגורלו של ח"כ אקוניס, שיאן הבדיקה הקודמת? הוא נאלץ להסתפק ב-56 הופעות מצולמות, מתוכן 15 ראיונות היו באולפני התוכניות השונות. לא נתון רע (מקום 31) אך בהחלט פרופורציונלי יותר.

היועץ המשפטי של תנועת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, מסר בתגובה לנתונים כי "החשיבות של קיום מעקב מתמשך על האופן שבו משובצים גורמים פוליטיים שונים בדיווחי השידור הציבורי היא במתן אינדיקציה לחריגות משיקולים מקצועיים וביכולת לבחון את מגוון הדעות המובא לציבור כמתחייב בחוק". 

שיאני הראיונות בערוץ 1 ב-2016
 שיאני הראיונות בערוץ 1 ב-2016

"שאודי כגן ישפר את החיקוי"

ומה קורה בנושא הראיונות ברשת ב'? גם כאן התמונה נראית מאוזנת למדי, כשאת העשירייה הראשונה של המרואיינים מאכלסים 6 אנשי קואליציה ו-4 אנשי אופוזיציה, ואילו העשירייה השנייה מורכבת מ-6 אנשי אופוזיציה ו-4 אנשי קואליציה.

בראש רשימת המרואיינים - ניחשתם כבר? - ניצב ח"כ ביטן עם 81 ראיונות, נתון זהה לזה של חברו לסיעה, השר זאב אלקין. אחריהם ניצב ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) עם 78 ראיונות, השר אורי אריאל עם 73 ראיונות ושני אנשי המחנה הציוני, איתן כבל ועמיר פרץ, עם 67 ראיונות.

מה אומר ביטן עצמו, שנעזר ביועץ התקשורת יוסי טאטיקה, על כמות ההופעות שלו באמצעי התקשורת? "תשמע, התקשורת אוהבת לראיין אותי, ואני חושב שגם הציבור אוהב לשמוע אותי. אני כמעט תמיד מסכים לבוא להופיע כשמבקשים ממני, אלא אם יש לי אירועים קודמים".

- אבל בטח חברי הכנסת האחרים מקנאים בך.

"אני לא חושב. הם יכולים להופיע גם, הם צריכים לעבוד קשה".

- ואי-אפשר בלי לשאול על החיקוי של אודי כגן ב"ארץ נהדרת".

"לדעתי הם צריכים לשפר את החיקוי, אבל בוא נגיד שהציבור אוהב גם את זה. אני בכל מקרה לוקח את זה בהומור, ראית שאפילו הקלטתי את עצמי אומר אותו משפט שהדמות הזאת אומרת ('זה לא קרה! ואם קרה אז מה קרה?')".