גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגשת כתב אישום - תחילת הדרך או סופה?

שופטים פועלים תמיד במצבי אי-ודאות, אשר מגבירים את הנטייה האנושית לפעול לפי "תחושות בטן" ■ התוצאה: טעויות שיפוט חמורות בקביעות עובדתיות ■ האם ניתן להימנע מכך?

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

העצמאות השיפוטית האישית של השופטים כבר הושגה מזה זמן במלואה, אך הלגיטימיות של הכרעותיהם עדיין תלויה בטיב שיפוטם. שופט מצטייר בעיני הציבור כאדם נייטרלי ואובייקטיבי, שאינו מושפע מגורמים חיצוניים, מיומן ומוכשר לחלץ את האמת בכל מצב. אולם האמת המחקרית חושפת כי השופטים, ככלל בני האדם, מושפעים מטעויות שיפוט שיטתיות וחמורות, שעלולות להתבטא בקביעות עובדתיות שגויות.

מחקר מרתק ותקדימי, שנערך בשנת 1999 בניו-אורלינס וכלל 167 שופטים פדרליים, חשף נתון מדאיג: רוב-רובם של השופטים, שהתבקשו במסגרת הניסוי להכריע בתיקים משפטיים דמיוניים, התעלמו מנתונים אובייקטיביים שהוצגו בפניהם והגיעו להכרעות עובדתיות שגויות [1]. על מחקר מרתק זה ארחיב בהמשך, אך על-מנת להבין לעומק את הסיבות לכך, יש להיכנס לפסיכולוגיה מאחורי "קבלת החלטות במצב של אי-ודאות".

מבין מאות שופטים פדרליים, שהשתתפו בכנס בנושא פסיכולוגיית השיפוט שנערך בניו-אורלינס כאמור, 167 שופטים הסכימו להשתתף בניסוי. הנה דוגמה מוחשית מתוך המחקר הנ"ל בהקשר של "הטיית העיגון" - אחת מבין חמש הטיות חשיבה שהוצגו בניסוי.

בפני השופטים הוצג תיק משפטי מפוברק, תיק שלכאורה התנהל באחד מבתי המשפט בארה"ב, כדלקמן:

הנאשמת היא חברת הובלות גדולה, שאחת המשאיות שלה הייתה מעורבת בתאונת דרכים קטלנית. המתלונן שנהג ברכבו נפגע מהמשאית עת שחצתה את הרמזור באור אדום. נהג המשאית לא הצליח לבלום בשל כשל בלמים, וחוקר התאונות המשטרתי גילה כי משאיות החברה לא טופלו כראוי, ולכן החברה אשמה בתאונה. המתלונן, שנפצע באורח אנוש, אמנם שרד את האירוע, אך נותר נכה על כיסא גלגלים למשך כל חייו.

החוקרים חילקו את השופטים באופן מקרי לשתי קבוצות ניסוי: "קבוצת העוגן" וקבוצת הביקורת. שתי הקבוצות התבקשו להכריע מה יהיה גובה הפיצוי למתלונן. תיאור המקרה היה זהה לחלוטין עבור שתי הקבוצות, למעט פרט קטן אך חשוב אחד: בתיאור לקבוצת העוגן הוסף משפט שנועד להטות את השופטים באופן בלתי מודע.

נכתב שם: "...במהלך המשפט הנתבעת ביקשה למחוק את התביעה, בטענה כי אף אם ייפסק פיצוי, יהיה זה בסכום הנמוך מ-75,000 דולר". כאמור, מידע זה חסר כל רלוונטיות לתיאור העובדות, וכל מטרתו להטות את השופטים ולגרום להם "להתעגן" על המספר 75,000 דולר. בתיאור המקרה שהוצג לקבוצת הביקורת, הושמט המשפט הנ"ל.

תוצאות הניסוי הראו כי רוב השופטים בקבוצת שהוזנה בסכום של 75,000 דולר פסקו פיצוי סביב המספר הזה! לעומתם, השופטים שלא עברו מניפולציה, פסקו פיצוי ממוצע של 1,249,000 דולר [2]. כלומר, בתנאים מסוימים, גם שופטים מיומנם ומוכשרים ביותר אינם יכולים להתעלם ממידע בלתי רלוונטי!

הכרעת דין בתנאי אי-ודאות: הסתמכות על "תחושת בטן"

שופט שדן בתיק שרוי למעשה במצב של אי-ודאות. אין בידיו מכלול הנתונים לקבלת החלטה. לכן, הכרעת דינו מתבססת על סבירות שדבר מה התרחש. במצב כזה, המטרה האופטימלית היא להגיע להחלטה הנכונה ביותר, כלומר הקרובה ביותר למציאות.

הבעיה היא שבמצבי אי-ודאות, בייחוד כשאי-הוודאות גדולה - ראיות סותרות, ממצאים שאינם חד-משמעיים, מחלוקות בין הצדדים, סתירות בעדויות - בני האדם, ובתוכם שופטים, פועלים לפי "תחושות בטן" - דבר שמוביל לטעויות שיפוט חמורות בקביעות עובדתיות.

בשפה הפסיכולוגית, טעויות אלה נקראות "הטיות חשיבה שיטתיות" או "היריסטיקות", ובשפה פשוטה יותר - אינטואיציה או "תחושת בטן".

בניגוד מוחלט לצורת החשיבה "הרגילה" שלנו, שהיא מעמיקה ואיטית, מבוססת כללים, נשענת על חוקי הלוגיקה ולכן מסייעת בקבלת החלטות שקולות - אינטואיציה היא מחשבה בלתי נשלטת, לא רצונית ואף אינה מודעת. היא מתרחשת במהירות של הבזק האור, מטה את שיקול-דעתנו לכיוונים בלתי צפויים ולעתים מנוגדים להגיון בריא ואף משפיעה על התנהגותנו.

לפני עשרות שנים החוקרים טברסקי וכהנמן, חתני פרס נובל, הראו כי אותן "תחושת בטן" נוצרות בתנאים מסוימים שזהים בקרב כל אדם. החוקרים גם הראו כי ניתן לתפעל את התנאים הללו ולגרום לאנשים להתעלם מעובדות רלוונטיות.

בניסוי הקלאסי של השניים [3] נשאלו המשתתפים "כמה מדינות אפריקאיות יש באו"ם?" החוקרים וידאו תחילה כי אף משתתף אינו יודע את התשובה הנכונה. בטרם נתבקשו להשיב לשאלה, הוצב בפני המשתתפים גלגל מזל. החוקר סובב את הגלגל, שנעצר באופן אקראי על המספר 8. לאחר מכן התבקשו המשתתפים לענות לשאלה בעניין מספר המדינות האפריקאיות באו"ם.

בהתאם לציפיית החוקרים, רוב המשתתפים ענו תשובה הקרובה למספר 8! כלומר, למרות שברור היה לנבדקים שהמספר 8 הינו מקרי לחלוטין, "פרי יצירת גלגל המזל" - עדיין הם לא הצליחו להתעלם ממנו בתשובתם.

המדהים הוא שלא די בכך שתשובתם הסתמכה על פרט מידע בלתי רלוונטי בעליל, המשתתפים "התעגנו" על מספר 8 באופן לא מודע. תופעה זו נקראת בשפה המקצועית - "הטיית העיגון". מדובר בטעות חשיבה שיטתית, אחת מיני רבות, שעושים רוב בני אדם, בעת הערכה כמותית כלשהי, מבלי לדעת את התשובה האמיתית.

עכשיו תארו לעצמכם שופט, שמתלבט על גובה הפיצויים שהוא אמור לפסוק למתלונן, שומע דעות מכאן ולכאן, מבצע חשיבה מאומצת ומנסה להגיע להחלטה נכונה. אלא שאז, באופן בלתי מודע, מתבצע תהליך של עיגון על גובה הסכום, שמשמש לו נקודת העגינה. זה בדיוק מה שעשו החוקרים בניסוי השופטים הפדרליים.

כתב אישום כנקודת העגינה להכרעת הדין

אחזור כעת לשאלה המרתקת שבכותרת: האם הגשת כתב אישום מהווה עבור הנאשם את תחילת הדרך - או שבעצם זהו סופה? ברור, כי ברמה המשפטית, הגשת כתב אישום מהווה את תחילת ההליך הפלילי, וכל זכויות הנאשם עומדות לו מתוקף חזקת החפות.

אולם, לאחר שהבנו את משמעות המושג "הטיית חשיבה", עולה השאלה: האם כתב אישום אינו מהווה למעשה דוגמה קלאסית להטיית העיגון? האם שופט שמעיין בכתב אישום בטרם שמיעת הראיות, ובטרם נחשף ולו לראיה אחת בתיק, מסתמך למעשה על הצהרת הפרקליטות כי כתב האישום הוא תוצר בדיקה קפדנית של שרשרת גורמים? האם יש בכך כדי להטות את השופט ולגרום לו להסיק באופן אוטומטי ובלתי מודע כי כל האמור בכתב האישום אמת לאמיתה?

בשלב זה ודאי עולות המחשבות: מה לעשות? זו השיטה, ואין אחרת. וגם: לא ייתכן שכך הדבר, היות שהשופטים הם מקצועיים, מונחים להתעלם לחלוטין מתקשורת, מהסביבה ומכל עניין שאינו קשור לראיות באופן ישיר, כלומר - השופט חסין מהטיות ואינו מושפע מהן בקבלת החלטותיו. אך מה לגבי גורמים פנימיים טבועים, פסיכולוגיים, שאדם מעצם היותו אדם אדם אינו מסוגל להתעלם מהם - למשל הטיות חשיבה בלתי רצוניות ובלתי נשלטות?

טוב, תמיד יש את בית המשפט לערעורים שיתקן את הטעות הנובעת מלמטה. זהו - שלא. מדוע? משום ששופט הערעורים קרוב לוודאי לא יוכל להתעלם ממסקנה העולה מפסק הדין של קודמו. בדומה למשתתפי הניסוי בעניין מספר המדינות האפריקאיות באו"ם, שלא הצליחו להתעלם ממספר 8 שיצא באקראי בגלגל המזל.

ומה בנוגע למומחי ועדות חקירה, שחוקרים את תוצאות האירועים בדיעבד? האם ביכולתם לשפוט את התנהלות מקבלי ההחלטות, כשתוצאותיהן של אותן החלטות כבר ידועות?

על כך ועל הדרכים והאסטרטגיות להתמודד עם ההטיות ארחיב במאמר הבא.

רמז: If you can't fight them - use them

[1] Guthrie, C., Rachlinski, J. J., & Wistrich, A. J. (2000). Inside the judicial mind. Cornell L. Rev., 86, 777

[2] Guthrie et al., 2000

[3] Tversky, A., & Kahneman, D. (1975). Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. In Utility,
probability, and human decision making (pp. 141-162). Springer Netherlands

עוד כתבות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי