סושי בטעם גולאש: מיני-מבחן לסוזוקי SX4 קרוס-אובר

פגשנו ב"קרוסאובר" המחודשת והמשודרגת במפעל הייצור שלה בהונגריה ■ 110 אלף שקל והגרסה הידנית שלכם

סוזוקי SX4 - או בכינויה המקומי "קרוס-אובר" היא תוצר של מהלך שיווקי מבריק של סוזוקי העולמית ושל היבואנית לישראל, חברת מכשירי תנועה. בזמן שרוב המתחרים עוד לא הספיקו לעכל את שינויי הזרמים בשוק הרכב, הספיקה מכשירי תנועה לתייג את המכונית שלה "קרוס-אובר" ולשווק אותה כרכב פנאי אופנתי. עם ישראל קיבל אותה בחיבוק בזכות הקונספט וכמובן בזכות החיבה למותגים "אמינים וסחירים". המספרים מראים שמתחילת השיווק, בסתיו 2013, עלו על הכבישים קרוב ל-20 אלף קרוס-אוברים, מהם כ-90% ללקוחות פרטיים.

סוזוקי מייצרת את המכוניות המיועדות לשוק האירופי במפעל בהונגריה, שנמצא במרחק של כשעה נסיעה ממרכז בודפשט. המפעל מנוהל כיחידה כלכלית עצמאית, שממנו "קונה" סוזוקי את המכוניות ואלו נשלחות ישירות ליעדן. בעת ביקורנו במקום עסק המפעל בייצור נמרץ של SX4 ו-ויטארה, וכמעט 200 יחידות ירדו בנסיעה מקו הייצור עד שסיימנו את ביקורנו שארך שלוש שעות. בתפוקה מלאה מסוגל המפעל לספק כ-300 אלף מכוניות בשנה בשלוש משמרות.

זה מסוג המפעלים שמצד אחד שלהם נכנסים גלילי פלדה, ומהצד השני מתגלגלת החוצה מכונית חדשה. למעט יחידות ההנעה ותיבות ההילוכים שמגיעות מיפן, הכול מיוצר במקום או בפארק התעשייה הצמוד שבו ממוקמים ספקי המשנה.

כבר ביקרתי בעבר במפעלי רכב מארה"ב ועד קוריאה, אבל זו הפעם הראשונה שבה אני נתקל בכוח עבודה כה צעיר. רוב עובדי הייצור הם בגילאי 20 עד אמצע 30 והם עובדים בקצב מסחרר, מתוזמנים בכל משימה לרמה של שניות בודדות.

התוצר החדש של המפעל, הקרוס-אובר המחודשת, ימוצב גבוה יותר מאשר בעבר לא מעט בזכות שדרוג תא הנוסעים. תא הנהג מקבל משטחי פלסטיק שחורים ומבריקים, חומרי הדיפון רכים יותר, ויש אפילו תאורה סגולה ללוח המחוונים בנוסח פולקסווגן. בישראל תוצב במרכז מערך הפיקוד מערכת מולטימדיה מהתקנה מקומית שבה ישולבו תוכנת WAZE ומצלמת חניה.

מן החוץ ההבדל דרמטי עוד יותר - קשה להחמיץ את שבכת החזית הבולטת, יחידות תאורה חדשות עם LED, כנפיים, פגושים, פסי סף ואפילו מכסה מנוע עם "בליטות כוח" שריריות. את המראה משלימים חישוקי סגסוגת 17 אינץ', מרווח גחון גבוה יותר בסנטימטר וחצי ושמשות כהות מאחור.המנוע הוא הסיבה האמיתית למסיבה. הוא שייך לדור חדש של מנועי טורבו של היצרן, שיופיעו בעתיד בדגמים נוספים (אנחנו מוכנים להמר על הוויטארה), והוא מייצר 140 כ"ס ו-22.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד מנפח צנוע של 1.4 ליטר. הורדת הכוח היא רק לגלגלים הקדמיים (הנעה כפולה לא תגיע לישראל) ונעשית באמצעות תיבת הילוכים אוטומטית תקנית עם שישה יחסי העברה, שמחליפה את התיבה הרציפה בדגם היוצא.

התנסות הנהיגה במכונית הייתה מוגבלת למדי והתבצעה בתחומי מרכז קטן אך מתוכנן היטב של הדרכה בנהיגה מתקדמת. הרבה אי אפשר היה ללמוד על המכונית בין תרגילי בלימות החירום, הסלאלום ומגרש ההחלקה, אך לצד החוויה של החלקה רוחבית על קרח יש גם תובנות.

הסוזוקי חזקה יותר באופן מורגש. היא לא תדביק אותך למושב, אבל התאוצות נמרצות הרבה יותר. נראה שגם שינויי המתלים ובחירת צמיגים חדשים שיפרו את חווית הנסיעה. יכולתי להתרשם שתיבת ההילוכים אינה סופר זריזה (חשוב לציין כי נהגנו במכונית חדשות לגמרי שעוד לא עברו הרצה), ואחרי כמה דקות אגרסיביות למדי - הרבה יותר מנהיגה טיפוסית בכביש - חשתי בירידה באחיזת הכביש.

אבל כאמור קשה להגיע לתובנות מפעילות הנהיגה המוגבלת, למעט התחושה שהמכונית אכן יותר איכותית ומצוידת מבעבר.

בשורה התחתונה, סוזוקי קרוס-אובר שומרת על כל התכונות הטובות של קודמתה, ובראשן חלל פנים יותר מרווח ושימושי וחיסכון בדלק ביחס לתחרות. אבל עתה היא עולה כיתה ומשתפרת באיכות הכללית, ברמת האיבזור הבסיסית ובדינאמיות, שמביא מנוע טורבו מודרני.

המחירים טיפסו מעט למעלה. הגרסה הידנית עולה 110 אלף שקל בעוד הגרסה האוטומטית תעלה 125 אלף שקל. המחירים הללו עדיין שומרים עדיין על אחד מעקרונות היסוד של סוזוקי - תמורה הוגנת לכסף. וכולנו יודעים כמה חשוב לשמור על עקרונות.