אפס סובלנות גם לאלימות מילולית

חייבים למצות את הדין עם חולים אלימים ועם משפחותיהם

האלימות במערכת הבריאות נמשכה גם השבוע. מטופל בבית החולים "אסף הרופא", במרכז לרפואה דחופה, קילל, איים וזרק מסך מחשב על אחות. לפני כשבועיים הוצתה למוות האחות טובה קררו ז"ל, בסניף קופת-חולים בחולון. חשיפת מקרי האלימות היומיומית שהצוותים הרפואיים עוברים גורמת לעלייה במודעות לבעיה.

גל האלימות כלפי צוותים רפואיים החל בישראל כבר ב-2008 (לפי מחקר של מכון ברוקדייל וההסתדרות הרפואית, הר"י). הוא הגיע באותן שנים לשיא, כאשר ד"ר גיא מריוס נדקר על-ידי מטופל.

ב-2010 התקבל בישראל תיקון לחוק העונשין (ביוזמת הר"י), הקובע כי אדם התוקף "עובד חירום" (רופא, אחות), כאשר בעל התפקיד מטפל באדם הנמצא בסכנה, או בחדר מיון - דינו 5 שנות מאסר. דינו של תוקף צוות במרפאות ציבוריות ("עובד ציבור" ולא "עובד חירום") יהיה 3 שנות מאסר.

"המרכז הישראלי להעצמת האזרח" בדק ב-2015 את החלטת הממשלה מ-2013 לצמצום האלימות נגד סגל רפואי. על-פי המידע, בכל שנה מתרחשים בין 2500-4000 מקרי אלימות במערכת הבריאות. כ-20% מהם מוגדרים כ"אלימות פיזית", והשאר "אלימות מילולית". הנטייה להתנהגות אלימה גבוהה בעיקר בחדרי מיון, במרפאות חוץ, במחלקות פנימיות, בטיפול נמרץ ובאונקולוגיה.

החלטת ממשלה נוספת, מ-2014, למיגור האלימות נגד סגל רפואי, בוצעה כניסיון ב-6 בתי חולים, שבהם הוצבו שוטרים בעלי הכשרה ייעודית כגורם מרתיע. אך שוטרים אלה אינם נמצאים 24 שעות בבתי החולים. גם התקנת לחצני מצוקה והגברת צוות הביטחון הפנימי בבתי החולים לא מנעו את מקרי האלימות.

החלטת הממשלה קבעה כמרכיב מרכזי את מיצוי הדין בתיקי אלימות נגד רופאים. אך על-פי נתונים מהשנים 2013-2015, רק 2% ממקרי האלימות מגיעים לאישום בפסקי דין. כך שגורם ההרתעה אינו משמעותי, והאלימות גואה. ההסתדרות הרפואית פנתה לכנסת ביוזמה לשינויי חקיקה ולהחמרת הענישה, אבל הנושא עדיין לא קודם.

ללא קשר לחקיקה, סגלים רפואיים עברו הכשרות להתנהגות מצמצמת אלימות, שתפחית את המתח בבתי החולים. מדובר בהכשרות חשובות, שכן חלק מהחולים נמצאים בלחץ נפשי מעצם המחלה, והפחתת המתח היא דבר הכרחי.

בשנותיי הרבות כקרדיולוג וכמנהל במערכת הבריאות, גם אני נתקלתי במקרים של אלימות כלפי אנשי סגל. בעבר, במקרים רבים אלימות מילולית עברה בשקט יחסי, מתוך התחשבות במצב החולים, ברגישות ובחששות של בני המשפחה למצב החולה. אבל מהיום אסור עוד לוותר למשתמשים באלימות מילולית, כי במקרים רבים היא עלולה להוביל לאלימות פיזית, כמו סטירות, דקירות וכיו"ב.

ברגע שחולה קילל אחות, רופא או איש צוות רפואי, ולא נענש, הוא עלול להעיף סטירה בהתקפת הכעס הבאה. משטרת ישראל חייבת לדאוג להצבת שוטר בתפקיד, 24 שעות ביממה, צמוד למיון, להרתעת תוקפים פוטנציאליים. על הפרקליטות להגיש כתבי אישום ולדאוג למיצוי הדין עם חולים אלימים ועם משפחותיהם.

אזהרות, הסדרי טיעון וצעדים כמו השבתת מערכת הבריאות לשעתיים אינם יעילים ואינם מהלכים רציניים. על חברי הכנסת לקדם במהירות את החקיקה ולהעלות את רף הענישה מ-5 שנים ל-7-8 שנים. לכל זה צריך לצרף מסע הסברה נגד אלימות בבתי החולים, בתקווה שהציבור יבין שהצוות הרפואי מציל חיים ואינו ראוי לגידופים ולאלימות בשום צורה.

■ הכותב הוא קרדיולוג, חבר ההנהלה הבכירה בשיבא, סגן דיקן במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א).