התנהלותה של רשות ניירות ערך במהלך חקירתו של אמיר ברמלי, ובפרסומים "לא אחראים מטעמה" על קבוצת רוביקון-קרן קלע שהייתה בבעלותו, הביאה לקריסתה של פעילות הקבוצה ולפגיעה בציבור המלווים. ברמלי הקים עסק בעל היתכנות כלכלית, קבוצת רוביקון ביצעה השקעות בנכסים טובים שאפשרו את קיום ההתחייבויות, והוא לא ביצע הונאת "פירמידה" או "הונאת פונזי"; אלמלא גל הפדיונות והמכירות הכפויות, שנגרמו בעיקרם כתוצאה מהליכים שנקטה הרשות ומהאופן בו התנהלה, קרוב לוודאי שקבוצת רוביקון הייתה עומדת בכל התחייבויותיה - כך טוען אמיר ברמלי, בעל השליטה בקבוצת רוביקון-קרן קלע, המואשם בהונאת המשקיעים בחברות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במסגרת כתב התשובה המפורט שהגיש אתמול (ג') לכתב האישום שהוגש נגדו.

בשבוע שעבר כפר ברמלי בכל האישומים נגדו, וכעת הציג בפני בית המשפט את קו ההגנה המלא. עיקרו: הפניית האצבע המאשימה בקשר לאובדן כספי המשקיעים כלפי רשות ניירות ערך והכחשת ביצוע תרמית או הונאה.

"לא הייתה בענייננו כל הונאה או תרמית. לא הייתה 'הונאת פונזי', לא הייתה 'פירמידה'. העסק נוהל במטרה להשיא למלווים את כספי הלוואתם. לאורך הדרך ניתן היה באופן סביר להניח - וכך בפועל הניח והעריך הנאשם - כי שווי נכסי קבוצת רוביקון עולים על התחייבויותיה, וכי הקבוצה תעמוד בהתחייבויותיה כלפי המלווים. בפועל כך אכן היה - עד למהלכים שביצעה רשות ניירות ערך, שתוצאתם המצערת הייתה בלתי נמנעת", טוען ברמלי.

ערבוב כספים

כתב האישום נגד ברמלי הוגש ביוני אשתקד, ובמסגרתו טוענת פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) כי את מעל 400 מיליון השקלים שגייסו החברות בקבוצת רוביקון-קלע, גייס ברמלי על יסוד מצג-שווא קשים לכאורה.

עוד נטען כי השימוש שעשה ברמלי בכספי המשקיעים סטה מהייעוד שנמסר למשקיעים, וכי הכספים שימשו את ברמלי ואת רוביקון לרכישת מגוון רחב של חברות פרטיות שעסקו בתחומים שונים וכן להלוואות והשקעות שונות. לטענת המדינה, ברמלי ערבב כביכול בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים ולהשקעות של חברת רוביקון.

עוד על-פי האישום, ברמלי סיפר למשקיעים סיפורי מעשיות לכאורה על הצלחת ההשקעות, שעה שפעילות חברותיו הייתה גירעונית. לטענת הפרקליטות, ברמלי וחברותיו הבטיחו ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים בעבור השקעתם באג"ח של קרן קלע, אך משלא הושגה תשואה שכזו על-ידי פעילות הקבוצה, ובפועל הפעילות הייתה בכלל גירעונית, החל ברמלי לממן את ההחזרים למשקיעיו, בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים.

במילים אחרות, ברמלי ביצע, לטענת המדינה, "הונאת פונזי", או ניהל "פירמידה", שעה שהוא הציג למשקיעים מצגים שקריים לכאורה על פעילות רווחית של הקבוצה.

בכתב האישום נכתב כי "בכך שקיבל את כספי המשקיעים על יסוד מצג-שווא; עשה בהם שימוש אשר סטה במידה רבה מהייעוד שנמסר להם, לטובתו האישית; ערבב בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים והעמידם בסיכון ניכר שהלך וגבר ככל שחלף הזמן והחברה נכנסה לגירעונות ולהפסדים - שלח הנאשם יד במירמה בכספי לקוחות קרנות קלע בסכום כולל של למעלה מ-400 מיליון שקל".

 

האזהרות והקריסה

בכתב התשובה שהגיש לכתב האישום - באמצעות עורכי הדין אייל רוזובסקי, סיון רמות, עידית דויטש וליאור רייכרט ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות' - מכחיש ברמלי את כל האישומים נגדו וטוען כי הקים עסק לגיטימי בעל היתכנות כלכלית ופוטנציאל גבוה לרווחי משמעותיים עבור המשקיעים המתוחכמים שגייס.

"הנאשם הוא איש עסקים שהיה הרוח החיה מאחורי קבוצת רוביקון. קבוצת רוביקון נוצרה על-מנת לאפשר השקעות בנכסים בעלי פוטנציאל גבוה, באמצעות כספים שיגויסו ממלווים המעוניינים לקבל תשואה גבוהה עבור כספי הלוואתם. מדובר במלווים שכולם, או למצער חלקם, הינם אנשים מתוחכמים. מובן מאליו (ויודע זאת כל הדיוט) שיש קשר ישיר בין גובה התשואה לרמת הסיכון. ההיתכנות העסקית על-פיה הוקמה ופעלה הקבוצה הייתה ריאלית", כותב ברמלי בפתח כתב התשובה.

לדבריו, "הקבוצה גייסה כספים והשקיעה אותם בהשקעות מגוונות, במטרה שהתשואה מההשקעות תשמש, בין היתר, למתן תשואה למלווים על-פי ההסכמים איתם. עסק מהסוג של קבוצת רוביקון המגייס הלוואות ומשקיע כספים בהשקעות שונות ומגוונות, נדרש גם להוצאות תפעול והשקעות שונות שמשביחות את יכולתו להשיא תשואה".

לטענת ברמלי, "במהלך כל התקופה שקדמה לפתיחת חקירת רשות ניירות ערך עמדה הקבוצה בכל התחייבויותיה, ושווי נכסיה עלה על התחייבויותיה; הקבוצה פעלה בהגינות כלפי ציבור המלווים שהלווה לה כספים; ועד לקריסת הקבוצה (קריסה שנבעה מתגובות ציבור המלווים לפרסומים אודות החקירה הפלילית), האמין בתום-לב ובאופן סביר כי הקבוצה תעמוד בכל התחייבויותיה כלפי כל המלווים וצדדי ג'".

אולם, טוען ברמלי, רשות ניירות ערך סימנה לה למטרה להפיל אותו. "פעילות הקבוצה לא הייתה לרוחה של הרשות", הוא כותב, כאשר לטענתו, תרם לכך גם האופן בו הוא עצמו נהג להתריס ולהתבטא פומבית כנגד התנהלות הרשות. אז, לדבריו, פתחה הרשות בחקירה כנגד הקבוצה.

"למרבה הצער, וגם אם פעלה הרשות מתוך דאגה כנה לציבור המלווים, בהתנהלותה במהלך החקירה ובפרסומים לא אחראיים מטעמה, הביאה הרשות לקריסתה של פעילות הקבוצה ולפגיעה בציבור המלווים", טוען ברמלי.

כדוגמה לכך נותן ברמלי את האזהרות שפרסמה הרשות מפני השקעה בקבוצה. לדבריו, ימים ספורים לאחר תחילת החקירה בפרשה פרסמה הרשות פרסומים שונים כנגד קבוצת רוביקון וכנגד ברמלי, ובהם פירוט החשדות להונאת משקיעים. "לאחריהם לא היה לקבוצה סיכוי לשרוד", כותב ברמלי.

האזהרות לציבור שפרסמה הרשות - שכללו אמירות לפיהן מרבית כספי המשקיעים נגזלו על-ידי ברמלי - נוסחו לטענתו באופן שפגע בו ובקבוצה, בערך נכסיה וממילא במלווים שהלוו לה את כספם. "אזהרות חמורות אלה, שבעיקרן לא היו מבוססות ולא שיקפו את המציאות (בלשון המעטה), גרמו ל'פאניקה' אצל ציבור המלווים. אזהרות חמורות אלה, באופן ובנוסח בו פורסמו, הביאו לגל פדיונות בלתי צפוי (שלא היה מתרחש אלמלא התערבות הרשות), דבר שחייב את קבוצת רוביקון לממש נכסים בלחץ, באופן כפוי ומאולץ ובחסר, והביא לקריסתה המוחלטת של הקבוצה ולאובדן ערך שהזיק לציבור המלווים", טוען ברמלי. "בנסיבות העניין, רשות ניירות ערך (גם אם מתוך דאגה כנה לציבור המלווים), בהתנהלות לא אחראית וחריגה, הביאה לקריסת קבוצת רוביקון ולמצער, תרמה תרומה משמעותית לתוצאה זו".

"לעסק הייתה היתכנות"

באשר לאישום המייחס לו הקמת עסק המבוסס על מירמה, מבלי שהיה סיכוי כי הכספים שהלוו המלווים יוחזרו להם - כותב ברמלי כי "אין לכך שחר", וכי "לעסק הייתה היתכנות, ולא הייתה בהקמתו או בתפעולו כל מירמה".

לדבריו, קבוצת רוביקון ביצעה השקעות בנכסים טובים שאפשרו את קיום ההתחייבויות (ומובן גם כי הכוונה הייתה לעמוד בכל ההתחייבויות). "אלמלא גל הפדיונות והמכירות הכפויות שנגרמו בעיקרם כתוצאה מהליכים שנקטה הרשות ומהאופן בו התנהלה, קרוב לוודאי שקבוצת רוביקון הייתה עומדת בכל התחייבויותיה", סיכם ברמלי.

כמו כן, ברמלי כופר בטענות כי ניהל את עסקיו בצורת "פירמידה" וביצע "הונאת פונזי", וכותב כי "עסקיה של קבוצת רוביקון בוודאי שאינם פירמידה, ודאי שאינם תרמית ואינם הונאה. לקבוצת רוביקון היו נכסים רבים. קבוצת רוביקון ביצעה השקעות מוצלחות, ביניהן חברות ישראליות ובינלאומיות מצליחות, כמו 'וובי סוכנות לביטוח'; 'EZBob', 'סילבר א.צ ניהול'; 'קרן הגשמה' - שתשואתן נועדה לאפשר עמידה בהתחייבויותיה. בכלל חברות הקבוצה הועסקו במישרין ובעקיפין כ-180 עובדים".