קרטל מדי המים: חברות מדי מים הורשעו בעריכת הסדרים כובלים

החברות שהורשעו הן ארד וארם וכן חברות מדי ורד ומד רימונים ■ בנוסף הורשעו מנהליהן של חברות אלה בגין מעורבותם בתיאום המכרזים

מדי מים / צילום אילוסטרציה: איל יצהר
מדי מים / צילום אילוסטרציה: איל יצהר

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (א') את חברות מדי המים ומנהליהן בשורה ארוכה של הסדרים כובלים (חלוקת שוק ותיאומי מכרזים).

החברות ומנהליהן הורשעו בכך שבין השנים 2004 ל-2009 תיאמו כ-20 מכרזים שונים שנערכו על-ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים. המכרזים שתואמו היו מכרזים לרכישה, שיפוץ והסבה של מדי מים. כתב האישום פרס יריעה רחבה של תיאומים וכלל רשימה ארוכה של אישומים בגין פרשות שונות של תיאום מכרזים.

החברות שהורשעו הן ארד וארם (מקבוצת ארד) וכן חברות מדי ורד ומד רימונים. כמו כן, הורשעו מנהליהן של חברות אלה בגין מעורבותם בתיאום המכרזים.

בית המשפט זיכה את הנאשמים בשניים מתוך 21 האישומים - בפרשות של תיאום מכרז באשקלון והפרת תנאי מיזוג שיוחסו להם.

השופט עודד שחם קבע כי החברות הציגו מצגים כוזבים בפני העיריות ותאגידי המים, לפיהם לכאורה מתקיימת ביניהן תחרות, כאשר בפועל סוכם בין החברות עוד בטרם המכרז מי תהיה החברה אשר תגיש את ההצעה הזוכה. החברות אף תיאמו ביניהן העלאת המחירים בשוק, כך שהמחירים בהן רוכשות הרשויות המקומיות את מדי המים יהיו גבוהים יותר.

על-פי החוק, צרכני המים במדינת ישראל (ביתיים ועסקיים) מחויבים על-פי כמות צריכת המים שנמדדת באמצעות מד מים. את מדי המים רוכשים ומתקינים הרשויות המקומיות ותאגידי המים. רכישת מדי המים והטיפול בהם נעשים באמצעות מכרזים אחת למספר שנים.

משמעות התיאום היא העלאת מחירי מדי המים ושיפוצם - ובעקבות זאת העלאת מחירי המים לצרכנים בישראל.

האישום המוקדם ביותר קובע כי מנהלי חברות מדי המים הגיעו להסכמה בשנת 2004, לפיהן הן יחלקו ביניהם את כלל שוק מדי המים בישראל. האישומים המאוחרים הם משנת 2009, כאשר מנהלי חברות מדי המים תיאמו ביניהם מכרזים של רשויות מקומיות ותאגידי מים לרכישת מדי מים.

כתבי האישום הוגשו בדצמבר 2011, לאחר שהקרטל נחשף במסגרת חקירה מקיפה של מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים שהחלה בשנת 2009.

עקב היקפם הכספי של התיאומים והשיטתיות בה הם נעשו, החברות ומנהליהן הורשעו גם בעבירות של קבלת דבר במירמה.

הרשעות אלה אינן ההרשעות הראשונות בפרשה. בשנים האחרונות הורשעו במסגרת עסקאות טיעון בנימין בר יהודה ושלומית אור (מנהלי חברת מד תקין) וגבי ינקוביץ (מנהל קבוצת ארד). כמו כן, הורשע עורך דין אשר סייע לאחד מתיאומי המכרזים.

נזכיר כי במסגרת הפרשה הורשע בעבר עו"ד מיכאל עצמון מחיפה בסיוע להסדר כובל בנסיבות מחמירות. עצמון הוא עורך הדין הראשון בישראל שהורשע בביצוע עבירה על חוק ההגבלים העסקיים שביצע במסגרת עבודתו.

עצמון הורשע ביוני 2014 על-ידי שופטת המחוזי בירושלים, אסתר נחליאלי-חיאט, בעבירה של סיוע להסדר כובל שנעשתה במסגרת עבודתו כעורך דין, בכך שניסח הסדר כובל בין חברת מדי ורד, שהייתה לקוחתו, לבין חברת מד מים רימונים.

על-פי ההרשעה, בדצמבר 2006 הוא סייע למנהלי החברות לנסח הסכם, לפיו בתמורה לכך שמד מים רימונים לא תתנגד לזכייה של מדי ורד במכרז של עיריית ראשון-לציון, האחרונה לא תתחרה במכרז עתידי של עיריית תל-אביב.

עצמון אמנם הודה בביצוע העבירה, אך כבר בהליך בבית המשפט המחוזי הוא ביקש שהתיק יסתיים באופן חריג ללא הרשעה, בטענה כי הדבר יגרום לו פגיעה חמורה ויקשה עליו מאוד להשתקם.

בהמשך הוא חזר בו מההודאה והגיש ערעור על הרשעתו לבית המשפט העליון. בתום דיון שנערך בפני השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז וענת ברון, ובעקבות הצעת השופטים, הסכימו בעלי הדין כי הערעור יידחה, וכי עונשו של עצמון יופחת מחודשיים עבודות שירות לחודש וחצי של עבודות שירות. כן הוסכם כי עצמון ישלם את יתרת הקנס בסך 50 אלך שקל שהוטל עליו ב-25 תשלומים של 1,000 שקל לכל תשלום.