האוצר: מערכת המס אינה מצמצמת את אי-השוויון באופן מהותי

מערכת המס בישראל פחות פרוגרסיבית ממה שנהוג לחשוב ואינה תורמת באופן משמעותי לצמצום אי-השוויון - כך קובע הכלכלן הראשי באוצר בסקירה השבועית שפרסם אתמול (ד').

הסקירה של האוצר, שפורסמה במקביל לדיון הממשלה בתוכנית של שר האוצר כחלון להגדלת הזיכוי בנקודות המס להורים עובדים, בוחנת את מידת הפרוגרסיביות של מערכת המס בשנים 2013-2014 באמצעות השוואה בין החישוב המצומצם שכולל את המסים הישירים על אנשים פרטיים (יחידים) לבין החישוב הרחב יותר שכולל גם את המסים העקיפים כגון מע"מ ומסי קנייה.

באוצר מדגישים כי מעל 50% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לסף המס, בעוד ששני העשירונים העליונים משלמים 90% מהמס. עם זאת, נתונים אלה מתייחסים רק למס הכנסה על יחידים ואינם כוללים גם את המסים העקיפים שמהווים את החלק הארי של הכנסות המדינה ממסים. כך למשל, בשנת 2014 הסתכמו הכנסות הממשלה הרחבה ממסים ב-341 מיליארד שקל ומס הכנסה על יחידים היווה 18% בלבד מסכום זה. גם כאשר מוסיפים לחישוב את מס הבריאות ודמי ביטוח לאומי, המשקל של המסים הישירים מסך גביית המסים נותר נמוך - כ-30% בלבד.

כך, האוצר מראה כי בעוד שעל-פי החישוב המצומצם המסים  ב-2014 הקטינו את אי-השוויון בחלוקת ההכנסות בכ-10% (לפי מדד ג'יני), על-פי החישוב המורחב הקטינו המסים את אי-השוויון בכ-3% בלבד. זאת ועוד, ב-2013, המסים ע"פ החישוב המורחב, הקטינו את אי-השוויון ב-6%. כלומר, מידת הפרוגרסיביות של המסים צומצמה ב-2014, בעיקר כתוצאה מהעלאת שיעור המע"מ, מ-17.5% ב-2013 ל-18% ב-2014.

הכלכלן הראשי מצא עוד כי חלקו של העשירון העליון מכלל ההכנסה הכספית ברוטו היה בשנת 2014 כ-28.2% בעוד שחמשת העשירונים התחתונים הסתפקו ב-23.8% מההכנסה הכספית ברוטו.