בג"ץ ידון מחדש בעתירה לאפשר למי שאינו רופא לנהל בי"ח?

אחרי שנדחתה העתירה שביקשה לחייב את המדינה לאפשר גם למי שאינם רופאים להתמודד על הניהול של בתי חולים ממשלתיים, נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מאותתת כי בג"ץ עשוי לדון מחדש בעתירה בהרכב מורחב.

במסגרת בקשה לדיון נוסף שהגישה איריס לוונשטיין, מנהלת קרן המחקרים של בית החולים וולפסון שביקשה להתמודד במכרז לתפקיד מנכ"ל בית החולים, קבעה היום (ה') נאור כי על המדינה ועל ההסתדרות הרפואית להגיש את תגובותיהן לבקשה עד 21 במאי.

הבקשה, שהוגשה באמצעות עורכות הדין ורד גרטל ומיכל שקד, נשענת במידה רבה על דעת המיעוט שפרסם השופט מני מזוז, מול עמדת הרוב של השופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן שדחו את העתירה.

מזוז קבע כי המדינה, בכובעה כרגולטור, היא שיזמה בשנת 1998 את התיקון לחוק, לפיו גם מי שאינם רופאים יורשו להתמנות למנהלי בתי חולים, ועל כן לא יכולה המדינה, בכובעה כבעלים של בתי החולים הממשלתיים, לקבוע תנאי סף במכרזים שיעקרו למעשה מתוכן את תכלית החוק. אם המדינה שינתה את עמדתה ביחס להתאמתם של מנהלים שאינם רופאים - כך לפי מזוז - שתואיל לתקן מחדש את החוק בכלים הפרלמנטריים המקובלים.

לווינשטיין הבהירה בפתח בקשתה כי היא לא מבקשת להשאיר על כנו את צו המניעה הזמני שמונע את קידום הליכי המכרז בוולפסון, וזאת משום שלדבריה היא רואה את טובת בית החולים ולא רוצה בהימשכות אי-הוודאות בבית החולים, במיוחד על רקע פרישתו לפנסיה של המנכ"ל ד"ר יצחק ברלוביץ לפני כשבועיים. בכך מבקשת לווינשטיין לראות בה מעין "עותרת ציבורית", זאת על-מנת "להעמיד את הסוגיה העקרונית שבדיון על מכונה".

לדבריה, את העתירה היא הגישה במקור לאחר עשרות שנים כמנהלת בכירה במערכת הבריאות וכמי שהתוודעה "לפשרות הניהוליות הנעשות בשם מינוי רופאים בלבד למנהלי בתי חולים, וכיצד נמנע ממנהלים ראויים ומנוסים לנהל את בתי החולים ולשפר משמעותית את התנאים בהם".

העתירה הוגשה, כך לדברי לווינשטיין, "משלא יכלה יותר לעמוד מנגד נוכח המחיר שהציבור משלם בשל כניעת המדינה לגילדת הרופאים, ובהיעדר כל נימוק ענייני להפרת החוק".

לווינשטיין טוענת בבקשה לדיון נוסף כי השופטים עמית ופוגלמן שגו בין היתר כשקבעו כי למדינה יש סמכות לפעול בניגוד למעשה לאותו תיקון חוק משנת 1998, ולהמשיך לפעול על-פי הנורמה שקדמה לתיקון, וזאת בהתבסס על הפעלת שיקול-דעתה.

על-פי פרשנות זו, העובדה שהחוק מאפשר מינוי מנהלים שאינם רופאים, אינה סותרת שיקול-דעת שלפיו מכרז ממשלתי כן יחייב מינוי רופא. לא רק שלמדינה אין במקרה הזה סמכות, טוענת לווינשטיין, התוצאה אינה עומדת גם במבחן הסבירות.

אם לווינשטיין תביא לדיון נוסף בהרכב מורחב שבסופו היפוך ההחלטה הקודמת, הרי שהיא צפויה להיקרא "אליס מילר של מנהלי מערכות הבריאות", לפחות אלה שאינם רופאים. מילר, נזכיר, פרצה את הדרך של נשים לקורס טיס בחיל האוויר, אף שהיא עצמה לא הפכה טייסת בסופו של דבר.