"נלחמים להביא אוכלוסייה לאזור חיפה, וזה לא פשוט"

מתכננת מחוז חיפה במינהל התכנון, ליאת פלד: "בגלל שהתנאים שווים בכל המקומות, אז ברור שהמשיכה היא למרכז. מכיוון שאין העדפה לאזורים שלנו, אנו נלחמים מול המרחבים היותר סקסיים במרכז"

ליאת פלד / צילום: ליאור מזרחי
ליאת פלד / צילום: ליאור מזרחי

בשבוע שעבר אושרה להפקדה תוכנית להקמת 5,000 דירות, אזור תעסוקה ופארק מטרופוליני בשטח מפעל המלט המיתולוגי נשר, שבבעלות חברת כלל תעשיות. "המפעל היה מוסד של העיר נשר, ועם השנים הפסיק לייצר מלט, ונשאר מפעל טחינה בלבד", מסבירה ליאת פלד, מתכננת מחוז חיפה במינהל התכנון. "אנחנו לא מעוניינים במפעלים נוספים באזור, שרווי במפעלים שהוקמו בתקופת המנדט כמו בז"ן, ומנסים להפחית את פליטות הרעלים לאוויר ולשפר את איכות החיים באזור, בין היתר על ידי שינוי ייעודים לשימושים אחרים. לכלל תעשיות היו שתי אפשרויות: להמשיך להפעיל את המפעל כ'קו יבש' לפי התקנים, דבר שעולה הרבה כסף, או לחלופין, לשנות ייעוד לשימושים אחרים, שגם יותר כלכליים להם. מבחינתנו זו הסבה של מפעל לא רלוונטי על שטח לא מנוצל, לשטח מגורים ופיתוח עסקי".

- יש רושם שמתאשרות המון דירות מגורים באזור חיפה. יהיה ביקוש לכולן?

"הפער בין אישור תוכנית לביצוע הוא 10 שנים ויותר. אנחנו מקפידים כל שנה לייצר מכסת יחידות דיור שאנו נדרשים לפי הנחיית הממשלה. יש תוכניות שתתקדמנה יותר מהר, כמו הסכמי גג שנחתמו עם קריית ביאליק, ויש תוכניות שמיועדות לשלבים מאוחרים יותר. גם המבואות הדרומיים של חיפה שנבנים היום זה שלב א', אך שלב ב' כרוך בפינוי מחנה התובלה של צה"ל, וזה ייקח זמן. בחיפה עצמה אין היצע כל-כך גדול של שטחים פנויים למגורים. עיר צריכה רזרבות לשנים. אנו נלחמים להביא אוכלוסייה לאזור, וזה לא פשוט".

- מדוע?

"בגלל שהתנאים שווים בכל המקומות, אז ברור שהמשיכה היא למרכז. מכיוון שאין העדפה לאזורים שלנו, אנו נלחמים מול המרחבים היותר סקסיים במרכז. אם ההוזלה לדירה בראש-העין שוות ערך לדירה בטירת הכרמל ובחיפה, למה שיבואו לחיפה או לטירת הכרמל? המדינה צריכה ליצור שוויון הזדמנויות לפיזור אוכלוסייה. אם על ידי מתן העדפה והשקעה בתעסוקה, חינוך וכו".

- איך עושים זאת?

"כמו החלטת הממשלה שבאה לחזק את הדרום, שמביאה היי-טק ועוגנים חזקים לנגב, כך צריך לעשות בצפון, במיוחד אם רוצים שהתוכניות האסטרטגית לדיור תצליח. אנחנו עמדנו ביעדים לפיתוח תוכניות כבר לפני עשור, אבל כדי שיתממשו היה צריך אמצעים משלימים כמו הקמה של מוסדות אקדמיים ותחבורה ציבורית שיהיו עוגן לפיתוח המקום. רק היום מתחילים לראות את זה קורה. רכבת העמק למשל, שמחברת את חיפה לבית שאן ועפולה, היתה יכולה להתממש כבר לפני עשור".

- איך מתמודדים עם ראשי ערים שרוצים רק תעסוקה?

"ראשי ערים מבינים היום שגם תוספת מגורים היא תוספת נדרשת. גם היא בסיס כלכלי של יישוב. הוא הבסיס למתן השירותים. עם זאת, אני מבינה את ראשי הרשויות שדואגים שיחד עם תוספת מגורים תהיה תוספת תעסוקה, ואנחנו תומכים בזה. בכל תוכנית משמעותית אנחנו דואגים לאשר גם מגורים, גם תעסוקה, גם מסחר וגם מלאכה ומוסכים, אסור להתמקד רק בענף אחד, אחרת נאבד אוכלוסייה".

 

- חיפה התנגדה לאזור התעסוקה שמוקם בטירת הכרמל.

"מבחינת היקף, גם נשר וגם טירת הכרמל הן שכונות בחיפה. אנחנו מנסים להתייחס לחיפה ולכל הערים שגובלות בה כולל טירת הכרמל ונשר בגבול הדרומי וכולל הקריות בגבול הצפוני, כאל מטרופולין אחת. חיפה דואגת, כי היה נדמה בתקופה מסוימת שזנחו אותה. לכביש 6 היה משמעות הרת גורל על חיפה. הרבה יותר קל היום להגיע מהצפון לתל-אביב מאשר לחיפה. לכן אנחנו עמלים על חיזוק כבישי הרוחב לחיפה, על תוואי מסילות רכבת שמובילות לחיפה כמו רכבת העמק וקו רכבת קלה חיפה-נצרת שאושר לאחרונה".

- עד לפני חמש שנים לא היו מדברים על התחדשות עירונית בחיפה, וזה השתנה.

"פעם גם המכפילים היו יותר גבוהים בגלל שערכי הקרקע היו נמוכים יותר. היום בחיפה אושרה תוכנית בנווה דוד, ואנחנו מקדמים תוכניות אפילו בקריית ים. אין ברירה אחרת. אני לא מתביישת לומר שאנחנו מייצרים צפיפויות גבוהות אם אין ברירה. הקריות הן גוש עירוני לכל דבר ועניין, והן יכולות לספוג את זה. התחבורה הציבורית בקריות מפותחת, ויש את המטרונית, לכן יש לקריות תשתית לקלוט אוכלוסייה נוספת".