עוקף ייסוף: תקבולי המסים בעסקת מובילאיי ישולמו בדולרים

כך הודיעה רשות המסים ■ מומחי מיסוי: "זה צעד שנועד למנוע השפעה חריגה על שער החליפין של השקל-דולר; המשמעות היא שמשרד האוצר החליט להתערב בשוק המט"ח" ■ רשות המסים: "מקרה חריג
מאוד"

משה אשר / צילום : אוריה תדמור
משה אשר / צילום : אוריה תדמור

תקבולי המסים בעסקת אינטל-מובילאיי ישולמו בדולרים ולא בשקלים - כך הודיעה היום (ג') רשות המסים. מדובר בסכום של כ-1.1 מיליארד דולר שייכנסו לחשבון הדולרי בבנק ישראל עם השלמת העסקה.

על-פי ההודעה, לאור הסכמות שגובשו בין הנהלת רשות המסים, אגף החשב הכללי ובנק ישראל, נקבע כי אם תמומש עסקת מכירת מובילאיי לחברת אינטל העולמית, תוכל אינטל העולמית לשלם את המסים הנובעים מהעסקה (ניכוי מס במקור) במטבע דולר, וזאת במטרה למנוע השפעה על שער המטבע וייסוף יתר של השקל.

עסקת מובילאיי-אינטל - עסקת ההיי-טק הגדולה במשק, בהיקף של 15 מיליארד דולר - עתידה להעשיר את קופת המדינה בכ-4 מיליארד שקל לכל הפחות. זאת, בעקבות תשלומי המס של בעלי המניות הישראלים מהעסקה - אותם משלמת בפועל אינטל העולמית על-ידי ניכוי מס במקור) ובעקבות "כסף קטן" נוסף מתשלומי המס שישלמו העובדים על הרווחים שלהם מהעסקה.

"אם מובליאיי הייתה צריכה למכור את הדולרים שמיועדים למס, זה היה מגיע להמרה של 4 או 5 מיליארד שקל, והיה משפיע מאוד דרמטית על שער שקל-דולר. זה היה משפיע על השוק. היה צריך קונים בצד השני של הסכום הזה. הצעד של רשות המסים נועד למנוע השפעה חריגה על שער החליפין שקל-דולר", מסביר עו"ד ד"ר אייל שנהב, שותף מנהל במשרד שנהב ושות', שמתמחה במסים והיי-טק.

בשיחה עם "גלובס" הגדיר גורם בכיר ברשות המסים את הצעד כ"צעד חריג", אך מומחי מס וגורמי בשוק מציעים הגדרה נחרצת יותר ואומרים: "מדובר בהחלטה היסטורית ודרמטית".

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות, "מדובר בתקדים היסטורי. המשמעות של החלטה זו היא שמשרד האוצר, גם אם לא הודיע על כך באופן רשמי, החליט להתערב בשוק המט"ח. הדרך שבה האוצר מבצע את ההתערבות היא באמצעות רשות המסים, אך בהחלט ייתכן שבהמשך יהיו לו יוזמות נוספות בנושא".

פריימן מציין כי "אמנם בעבר ביצע משרד האוצר מספר עסקאות גידור במט"ח, אך כאן מדובר ביוזמה שאין לה פרשנות אחרת מלבד מניעת ההשפעה על שער החליפין והתערבות בשוק. במשרד האוצר הבינו שבנק ישראל לא יכול להיות לבד במערכה, ושההשפעה של הייסוף קטלנית לתעשייה המקומית בכלל, ולא רק לסקטור היצוא. זאת, משום שהייבוא הזול מתחרה במפעלים המקומיים במשק ועלול לפגוע בתעסוקה בקרב אוכלוסיות חלשות במפעלים השונים ברחבי הארץ, דווקא בפריפריה ובמפעלים קטנים, להם יש כושר ספיגה ויכולת התמודדות נמוכים עם ההשפעה של התחזקות השקל".

אישור התשלום הדולרי לאינטל מזכיר כי בעסקת ברקשייר-האתווי, שבמסגרתה רכש וורן באפט 80% מחברת ישקר הישראלית, לא ניתנה האפשרות לשלם את תקבולי המסים במט"ח. "החלטה זו גררה להיצע מט"ח גדול וגרמה להתחזקות השקל דווקא בעת מלחמת לבנון השנייה", אומר פריימן.

סיכוני שער על המוכרים

מומחה מס נוסף, ד"ר יאיר בנימיני, מוסיף כי משמעות ההחלטה בנוגע לתשלום המס של אינטל היא יחס שונה של רשות המסים למשקיעים בהיי-טק הישראלי. "ההחלטה לאפשר להעביר לרשות המסים את סכום המס המנוכה במקור בדולרים ולא בשקלים היא החלטה חשובה, שיש לקוות כי תסמן שינוי מגמה בהתייחסות רשות המסים לרוכשים זרים של חברות היי-טק", הוא אומר.

לדבריו, "רשות המסים הישראלית נוקטת מזה שנים רבות בעמדה, שספק אם יש לה כלל עיגון חוקי, שלפיה על רוכשים זרים קיימת חובה לנכות מס במקור מתשלומים לבעלי מניות של חברות ישראליות או חברות שיש להן זיקה לישראל (כגון מובילאיי).

"אף שבעבר החזיקה רשות המסים בחשבון בנק דולרי בארה"ב, כבר יותר מ-10 שנים נדרש מחברות זרות - לרבות כאלה שאין להן נוכחות או אף חשבון בנק שקלי - כי המס המנוכה במקור ישולם בשקלים, דבר הגורם פעמים רבות לעיוותי מס כתוצאה משינויים בשער השקל/דולר ותשלום עמלות גבוהות על-ידי בעלי המניות ומחזיקי האופציות בישראל".

לדברי ד"ר בנימיני, אחת הבעיות המתעוררת כתוצאה מדרישה זו, הנאכפת בקפדנות, היא שפעמים רבות עוברים מספר ימים בין המועד שבו הכספים משולמים על-ידי הרוכש ועד להמרתם, וסיכוני השער במצב זה מוטלים על המוכרים.

"אין הצדקה לכך שמה שמאפשרים לחברות גדולות, לא יתאפשר גם לרוכשים בקנה-מידה קטן יותר, ומן הראוי שהמדינה תיקח את סיכוני המט"ח על עצמה, או שתאפשר לשלם לבעלי מניות של חברות בלא ניכוי מס במקור, כך שכל יזם שעשה אקזיט יחליט לעצמו אם להמיר את המט"ח או לא", אומר בנימיני.

"זה קורה פעם בדור"

ברשות המסים לא מקבלים גישה זו. לדברי גורם בכיר ברשות, "החלטות חריגות יכולות להתקבל רק במקרים חריגים". הגורם הבכיר מציין כי "החריג של אינטל-מובילאי לא מהווה תקדים בעסקאות שאינן באותו היקף ובעלות מאפיינים דומים"; והוא מסביר: "באופן עקרוני אנחנו לא מאפשרים לאנשים לשלם לנו בדולרים. אם לאדם יש חוב של 10,000 שקל, והוא רוצה להביא לנו דולרים, אנחנו לא נאפשר לו. למה? כי באופן עקרוני המדינה מתנהלת בשקלים, התקציב הוא בשקלים, הכול בשקלים, ואנחנו לא מתעסקים בהמרות מטבע, זה לא עניין שלנו.

"אבל כאשר עסקה מספקת מוטיבציות נוספות, ואנו מזהים בה משהו שיכול להשפיע על כל האזרחים, על היצואנים, על הרווחיות, על שער חליפין - אנחנו מוכנים לרדת מהכלל שלנו ולהגיד - 'אוקיי, בנסיבות המאוד מיוחדות האלה, המאוד חריגות האלה, בהיקפים האלה, כאשר המשלם הוא משלם אחד. במקרה הזה אינטל מנכה מס במקור ומעבירה לנו את הכסף'. לא מדובר באינסוף משלמי מס שלכל אחד יש סכום קטן. אי-אפשר להביא בבת-אחת הרבה מאוד כסף ולהשפיע על שער המטבע".

- זה דין אחד לעשירים ודין אחד לעניים?

הגורם ברשות המסים: "לא. זה לדעת לעזור לכל השוק ולא להעביר אותו טלטלה או לשגע את שער המטבע. זה בדיוק הנקודה שבה צריך להפעיל שיקול-דעת ולאפשר בנסיבות המאוד מיוחדות את התשלום במט"ח.

"זה קורה פעם בדור, אין עסקאות כאלה כל יום, אז אנחנו צריכים לאפשר את זה כדי לא להשפיע לרעה על שער החליפין. הרי אנחנו חושבים על הדברים האלה בישיבות באוצר - איך עוזרים ליצואנים, על כך שהרווחיות שלהם נשחקת בגלל שהשקל חזק מדי - אז להוסיף שמן על המדורה הזאת זה לא דבר חכם".

- אישרתם תשלום במט"ח בעבר?

הגורם ברשות המסים: "בהיסטוריה יש מקרים בודדים שזה קרה. זה לא ה'יום-יום' שלנו. במקרה הזה אנחנו רוצים להגן על שער החליפין שלא ייפגע על-ידי ספקולנטים. ספקולנטים מחכים בדיוק לדבר הזה. הם מחכים לעשות סיבוב על שער חליפין, ולמעשה לתקוע את המדינה ואת היצואנים שלנו - וזה לא טוב". 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988