אך בחודש אפריל האחרון ניתנה פסיקה ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב (בעניין רייך ) לפיה קיימת סמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לתיקון שומה, הקבועה בחוק מיסוי מקרקעין מעבר ל - 4 השנים הקבועות בה. לא חלף אף חודש, וביום 8.5.17 ניתן פסק דין קצרצר ע"י בית המשפט העליון בעניין בר גיורא, בו נקבע ההיפך הגמור. בפסק דין קצרצר, נקבע שסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע התיישנות מהותית ולפיכך המועד הקצוב בו לא ניתן להארכה מכח הוראות סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין.
אף שמדובר בפסק דין של בית המשפט העליון, לדעתנו ספק אם המדובר בהלכה מחייבת: זאת, הן מאחר שפסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים, והן מאחר שפסק הדין אינו מנמק כלל את קביעתו. נציין כי פסק הדין המחוזי בעניין רייך שקבע כי קיימת סמכות תיקון, התבסס על פסיקה לא מועטה, לרבות של בית המשפט העליון עצמו. ככל שסבר בית המשפט העליון כי יש לסייג את פסיקתו הקודמת או לאבחן אותה, מן הראוי שהדבר היה נעשה תוך הנמקה לגופו של עניין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
