דור 3, יד 2: שרון שסטוביץ וגיא אקרמן השיקו מיזם אופנה מקוון

אתר MINE, בו הושקעו 1.8 מיליון שקל, מתמחה בפריטי יוקרה במצב חדש יחסית וכולל מנגנון לזיהוי זיופים ■ בין המותגים שניתן לרכוש בו: זארה, טופשופ, שאנל ודניאלה להבי - אך לדברי המייסדים, קסטרו לא עברו את הסלקציה האופנתית

גיא אקרמן ושרון שסטוביץ / צילום: סיון פרג'
גיא אקרמן ושרון שסטוביץ / צילום: סיון פרג'

דור ההמשך של היבואניות הגדולות: שרון שסטוביץ וגיא אקרמן, ילדיהם של יבואני המזון והמשקאות, משיקים מיזם אופנה אינטרנטי בשם MINE. האתר, שעלה השבוע לאוויר בהשקעה של 1.8 מיליון שקל, מציע פריטים שנרכשו על-ידי צרכנים אחרים, כלומר יד שנייה, בטווחי מחירים של עד 70% הנחה ממחירם המקורי.

האתר מאפשר מכירה של פריטים חדשים עם או בלי תווית מקורית או פריטים שנלבשו מעט פעמים. איסוף הפריטים מבית הלקוחות ייעשה ללא תשלום, והפריטים יתומחרו על-ידי מפעילי האתר על-פי מצבם.

אחד הגורמים למחירים הנמוכים יחסית הוא העובדה לא נגבה עליהם מע"מ, והוא מגולם רק בעמלה שהאתר גוזר ובמחיר המשלוח.

האתר מציג דירוג המתייחס לרמות המחיר ולסטנדרטים שבהם המוצרים צריכים לעמוד. אם הפריט שנשלח לא יעמוד בסטנדרטים, יישלח עדכון, והוא יוחזר לשולח על חשבונו. כדי ששליח יבוא לאסוף את המוצרים, צריכים להישלח לפחות 4 פריטים, והם יוצגו באתר למשך 100 ימים.

למיזם אין משקיעים חיצוניים, והמימון שלו מגיע מהמשפחות של שני המייסדים. כרגע אין בחברה עובדים למעט שני היזמים, וכל השירותים שלהם מתבצעים במיקור חוץ.

שרון שסטוביץ (28) היא הבת של מיקי שסטוביץ, לשעבר הבעלים של קבוצת שסטוביץ, אחת מיבואניות המזון ומוצרי הצריכה הגדול בישראל, שמחזורה השנתי מוערך ב-150 מיליון דולר. ב-2009 מכר מיקי את חלקו בחברה לאחיו יוני תמורת כ-25 מיליון דולר, שנותר הבעלים היחיד של החברה.

גיא אקרמן (30) שייך למשפחת האחים מיקי ואסתי אקרמן, אחת מיבואניות משקאות האלכוהול הגדולות בישראל, שנוסדה על-ידי מנחם אקרמן בשנות ה-60. השניים הכירו בלימודי מינהל עסקים.

מקור ההשראה למיזם מגיע מאתר אמריקאי בשם TheRealReal שמציע מודל דומה - מותגי יוקרה בהנחה של עד 90%, שמעסיק כיום כ-600 עובדים בכמה לוקיישנים בארה"ב.

אמנם בשלב זה המשלוחים ב-MINE לחו"ל חסומים, אך לאתר קיימת גם גרסה באנגלית, והם כבר נמצאים במשא-ומתן עם גורמים בכמה מדינות באירופה.

- למה המודל הזה עדיף מ-eBay?

"ב-eBay כל הנטל נופל על המוכר, ואתה כמוכר צריך לצלם ולערוך ולתמחר בעצמך. לעומת זאת, כאן כל האחריות היא עלינו, ואצלנו יש סינון אופנתי למותגים איכותיים לפי קטגוריות".

העלות של העלאת פריט לאתר מכירה מוערכת ב-3,000-4,000 שקל, עבור יבוא, צילום ועריכה. ב-MINE מסבירים כי אצלם עלות העלאה של המוצר תשתנה בהתאם לשוויו, כלומר, הטיפול בשמלה של זארה שמתומחרת 100 שקל יהיה שונה מתיק של בית אופנה יוקרתי שעולה 3,000 שקל.

- יש לכם מעקב אחר לקוחות שינסו למכור כמויות מסחריות?

שסטוביץ: "יש לנו מנגנוני בקרה שאם מוכר הופך למסחרי, אנחנו חוסמים אותו ומוודאים שאין יוזרים כפולים, ויש גם בקרה שאנשים לא ימכרו לעצמם לצורכי הלבנת הון".

שסטוביץ מחזיקה בתואר שני בניהול מותגי אופנה ויוקרה מלונדון, והיא מסבירה כי יש בידי האתר כלי לזהות זיופים בכל 380 המותגים שכרגע האתר מאפשר למכור. קטגוריות שבינתיים לא יימכרו באתר הם תכשיטים ומשקפי שמש, שכן בתחומים האלה אין ברשותם כלים לזיהוי זיופים.

האתר מציג רשימה של מותגי אופנה, ברובם מותגי יוקרה בינלאומיים, לצד רשתות כמו זארה וטופשופ. מי שנשאר מחוץ לרשימה הן דווקא חברות האופנה הישראליות הגדולות כמו גולף, פוקס וקסטרו.

- לא תכניסו לרשימה מותגים ישראליים?

אקרמן: "דניאלה להבי כבר מופיעה ברשימת המותגים שאנחנו מקבלים, ויש באתר אפשרות להגיש בקשה להוספת מותגים שלא קיימים, ואנחנו נבחן כל מותג שיוצע באופן פרטני. יש מותגים שלא משתלם כלכלית להעלות, כמו פוקס. עם רמות המחיר שלו יהיה קשה לעשות את המשלוחים".

- וקסטרו? שם רמות המחיר לא נמוכות משל זארה.

"החלטנו לשמור על רמה אופנתית, וזה נשאר בחוץ".