מה חושבת השופטת רות רונן על פירוק חברות הפירמידה?

השופטת רות רונן בכנס לשכת עוה"ד באילת: "יש סכנה שבעל מניות המיעוט ינסה להעלות את מחיר הנכסים הנמכרים לבעל השליטה מעבר למחירם ההוגן"

רות רונן / צלם: איל יצהר
רות רונן / צלם: איל יצהר

בכנס לשכת עורכי הדין באילת התקיים אתמול (ד') פאנל שכותרתו "האם בית המשפט יכול להתערב בפירוק הריכוזיות במשק". אחד הנושאים שעלה בפאנל הוא סוגיית פירוק חברות הפירמידה בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות. בשלב השני של החוק, שייכנס לתוקף בדצמבר 2019, יפורקו חברות בעלות מבנה פירמידאלי.

השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי בתל-אביב התייחסה לסוגיית "קיפול השכבות" בחברות הפירמידה, והסבירה את מהות החוק. לדבריה, "בראש הפירמידה שולטת חברה ששולטת בחברת שליטה אחרת. נוצרות 3 שכבות ובראשן בשליטה משורשרת - בעל שליטה אחד. הנחת מוצא של המחוקק היא שזה לא מבנה טוב. טמונות בו הרבה סכנות, כי בעל השליטה יכול לשלוט בחברות התחתונות באמצעות הון קטן - כך מתאפשר מינוף גדול המביא חוסר יציבות בגין השליטה במסה גדולה (ריכוזיות - מ' ר')".

רונן המשיכה והסבירה כי המחוקק סבר כי יש להפסיק את התופעה באמצעות קביעה כי מבנה של 3 חברות שכבה - "ראשונה, שנייה ואחרת" - הוא אסור. 

החוק למניעת ריכוזיות כולל שני שלבים: בשלב הראשון - שלב הביניים שעומד על 4 או 6 שנים - לא ייכנס לתוקף האיסור על קיום השכבות, אך יש מגבלות, כגון קביעת מספר מינימלי של דח"צים; בתקופת הביניים ניתנת הזדמנות לבעלי השליטה לפתור את הבעיה ולעשות בעצמם את מה שבשלב השני המחוקק יעשה - "יקפל" את השכבות המיותרות, כך שהפירמידה תתפרק.

בתקופת הביניים בעל שליטה יכול לרכוש את מניות המיעוט ולהפוך את החברה הציבורית לחברה פרטית (שלא נחשבת לחברת "שכבה"). "זו אפשרות שקבועה בחוק ומפרנסת את בתי המשפט לא מעט, בעיקר בגלל השאלות 'איך עושים זאת' ו'מה המחיר שבו רשאי בעל השליטה לרכוש ושעדיין ייחשב מחיר הוגן'", ציינה רונן.

השופטת רונן הבהירה כי הסדר חוק הריכוזיות נועד לפרק את חברות הפירמידה, אך ציינה כי יש לזכור שמדובר בהסדר כופה, שבעלי המניות בחברות הפירמידה נכנסו אליו בהיעדר מודעות. "הן בעלי השליטה והן בעלי מניות המיעוט עלולים להיפגע מהחוק, כיוון שהם נכנסו לחברה מתוך הנחה שזו מערכת פירמידאלית, לטוב ולרע", ציינה.

בין השאר התייחסה רונן ללוח הזמנים הקבוע בחוק. לדבריה, "בדצמבר 2019 תתחיל התקופה השנייה של חוק הריכוזיות, ובעל מניות המיעוט ינסה להעלות המחיר (שבו יכול בעל השליטה לרכוש את מניות המיעוט - מ' ר') מעבר למחיר ההוגן. יש כאן סכנה של מיעוט כופה".

בנוגע לשאלת מחיר הנכסים הנמכרים, הצביעה רונן על הסדר נוסף שקיים בחוק, במסגרתו נדרשים 3 תנאים: המלצה של הדירקטוריון על מחיר, תמיכה של 51% מקרב בעלי מניות המיעוט הנרכשות וכן אישור בית המשפט שמסתמך על חוות-דעת מומחה מטעמו או מטעם הצדדים.

רונן ציינה גם כי "המישור השני הוא מה יקרה לאחר תום תקופת הביניים. המחוקק מאפשר מינוי נאמן שישלוט במניות השליטה, וזה יפתח פתח להרבה פסיקה מעניינת".