נוהג הסניוריטי בעליון: עתירה נגד כוונת שקד לדון בביטולו

לדברי העותרים, "שרת המשפטים מבקשת לשנות סדרי עולם חוקתיים ותרבות דמוקרטית בת-תוקף, תוך פגיעה בהפרדת הרשויות, בעצמאות הרשות השופטת ותוך עקיפת העקרונות החוקתיים בישראל"

איילת שקד / צילום: איל יצהר
איילת שקד / צילום: איל יצהר

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מקבלת חיזוק במחלוקת מול שרת המשפטים, איילת שקד, סביב נחיצותו של נוהג "הסניוריטי", שלפיו השופט הוותיק ביותר בעליון הוא שמתמנה לנשיא העליון: עורכי הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם הגישו הבוקר (ב') עתירה לבג"ץ נגד כוונת השרה שקד לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לדון באפשרות לבטל את נוהג הסניוריטי.

"ענייננו במצב בו מבוקש לשנות סדרי עולם חוקתיים ותרבות דמוקרטית בת-תוקף, תוך פגיעה בהפרדת הרשויות והיחסים ביניהן, תוך פגיעה בעצמאות הרשות השופטת ובניסיון לסגת מנורמה מחייבת, תוך עקיפת העקרונות החוקתיים בישראל, במכוון - והכול גם תוך כדי יצירת איום מוסווה של אי-כינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון, עד לשינוי הנורמה החוקתית על-ידי הוועדה שאינה מוסמכת לכך", נכתב בעתירה.

הדיון הציבורי בשיטת הסניוריטי התעורר שוב באחרונה על רקע פרישתם הקרובה מכס השיפוט של הנשיאה נאור, באוקטובר, ושל המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, שטקס פרישתו יתקיים מחר (ג').

בעתירתם, שהוגשה נגד שרת המשפטים, הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה, טוענים עורכי הדין בן-מאיר ואבירם כי התנהלותה של שקד, המתכוונת לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בחודש הקרוב לדון בנוהג הסניוריטי, תוך שהיא נמנעת מלפרסם את שמות המועמדים לנשיאת העליון ולמשנה לנשיאה עד לקיום ישיבה זו - אינה חוקית.

מאז קום המדינה שימשו בתפקיד נשיא (או נשיאה) של בית המשפט העליון 11 שופטים. מראשית ימיה של המדינה התקיים נוהג, לפיו לנשיא בית המשפט העליון נבחר - עם פרישתו של הנשיא הקודם - השופט הוותיק ביותר מאלה המכהנים, ולמשנה לנשיא נבחר השופט הבא אחריו מבחינת הוותק ("הסניוריטי"). השופטת בעלת הוותק הרב ביותר מבין שופטי העליון המכהנים, היא השופטת אסתר חיות, ולפיכך לפי נוהג הסניוריטי היא אמורה להחליף את נאור בתפקיד נשיאת העליון.

המחלוקת סביב ביטול שיטת הסניויטי התעוררה בחודש האחרון, לאחר ששקד הבהירה במספר הזדמנויות כי בכוונתה לבחון את הנוהל ואף לבטלו או לפחות לקיים דיון עקרוני בסוגייה. הנשיאה נאור וחבריה לערכאה העליונה תומכים בהמשך נוהג הסניוריטי ומתנגדים בחריפות לביטולו. באחרונה נודע כי ח"כ יואב קיש (הליכוד) מגבש הצעת חוק לביטול נוהג הסניוריטי.

 

תקלה חוקתית

לדברי העותרים, "מדובר במצב דברים לא חוקתי בעליל, שיוזמת שרת המשפטים בניגוד לסמכויות ובניגוד לדין, מצב בו מנסה השרה לשנות את המנהג החוקתי הקיים לעניין בחירת נשיא בית המשפט העליון מאז קום המדינה, על-ידי מניעת יישומו ועל-ידי קיום דיון 'מקדים' בוועדה לבחירת שופטים לשם דיון במנהג, למרות שהוועדה אמורה וחייבת להפעיל את המנהג ולפעול לפיו, ואין לה כל סמכות לדון בתקפותו, נחיצותו או הצורך בשינויו".

לטענת עורכי הדין בן-מאיר ואבירם, השרה שקד "מנסה לעקוף את הסדר החוקתי ולשנות סדרי עולם, בלא סמכות ומתוך ניגוד עניינים מובהק, אך מתוך שימוש נחזה בסמכותה המוכחשת (וככל הנראה לצורך שהוא פוליטי במובהק) על-ידי שימוש בוועדה שאין לה סמכות לפעול כפי שהיא מבקשת שתפעל".

לפי העתירה, "המשך פעילותה של שקד והמחדל של אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים כנדרש לצורך בחירתו של נשיא בית המשפט העליון, תביא בהכרח לתקלה חוקתית, באשר גוף שאינו מוסמך (הוועדה לבחירת שופטים - א' ל"ו) עלול להחליט לשנות נורמה שלא הוא המוסמך לשנותה, וליצור מצב בו יבחרו נשיא/ת העליון הבא שלא לפי נורמה בת-תוקף, בחוסר סמכות ומתוך ניגוד אינטרסים מובהק, או שלא יבחרו כלל בשל ניגוד אינטרסים ופעולה בניגוד לדין ולסמכות".

מנהג חוקתי על-חוקי

העותרים טוענים כי מדובר במצב שיש למנוע אותו מראש, ושתיקון שלו בדיעבד לא יועיל, הן מבחינה המעשית והן מבחינת התרבות הדמוקרטית והפרדת הרשויות הנוהגת בישראל. לכן, מבקשים עורכי הדין בן-מאיר ואבירם צו ביניים המורה לשרה שקד שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם קיום דיון ציבורי על נחיצות שיטת הסניוריטי, עד להכרעה בעתירתם.

"מנהג הסניוריטי, נוכח העקרונות שנקבעו בפסיקה, הפך ברבות השנים למנהג חוקתי על-חוקי ולחלק מהחוקה הבלתי כתובה של מדינת ישראל", נכתב בעתירה.

לטענת העותרים, "תפקיד של נשיא בית משפט עליון נושא בחובו, ביחס לכל שופט אחר של בית המשפט העליון, מעמד רם יותר וסמכויות שיפוטיות וניהוליות המיוחדות רק לנשיא בית המשפט העליון. במצב כאמור, קיומה של 'תחרות' בין שופטי בית המשפט העליון, לבחירה לתפקיד הנשיא, וזאת כאשר בית המשפט העליון הוא בית המשפט בה' הידיעה הדן בשאלות חוקתיות ובעל יחסי הגומלין ההדוקים ביותר שבינו לבין שתי הרשויות האחרות (המבצעת והמחוקקת - א' ל"ו) - מהווה ויהווה פגיעה משמעותית בעיקרון העצמאות השיפוטית".

לטענתם, "אפילו מבלי להתכוון לכך, עלול מינוי (שלא לפי שיטת הסיניורטי - א' ל"ו) של שופט כזה או אחר לתפקיד (נשיא העליון - א' ל"ו) להיראות ולהצטייר כקשור לפסיקות החוקתיות שנתן אותו שופט. הדבר מהווה לא רק פגיעה בעצמאות השיפוטית אלא גם עלול להיראות, כלפי כלל אזרחי המדינה, כסוג של 'מקח וממכר' שבין הפסיקות לבן התפקיד, ודבר זה גם הוא כשלעצמו מהווה פגיעה באופן שבו נתפסת עצמאות הרשות השופטת על-ידי אזרחי המדינה ובאמון שהם רוכשים לה".