רשות ני"ע: עו"ד אחראי להפרת גילוי במסמך שהתערב בהכנתו

"עורך דין חיצוני הוא אחד משומרי הסף המרכזיים בשוק ההון. את רואה החשבון המבקר יש לראות כמי שאחראי לגילוי בחוות-הדעת, שעל-פי חוק עליו לצרף לדוחות הכספיים של החברה, אך הוא אינו אחראי לגילוי אחר, אלא אם הוא מעורב בהכנתו.

"הדברים יפים גם לגבי שומר סף אחר בשוק ההון, עורך הדין החיצוני. משנקבע כי עורך דין אחראי כשומר סף לגילוי מסוים בדוחות חברה, ונמצא כי כלל באותו גילוי פרט מטעה - הרי שדרגת אחריותו היא כשל כל מפר אחר של חובות הגילוי, ואין מקום להטיל עליו עיצום כספי מופחת בשל העובדה שאחריותו מצומצמת אך ורק למסמכי גילוי מסוימים".

קביעות אלה - על היקף אחריותו המינהלית של עורך דין חיצוני להפרות דיווח בדיווחי חברה, ושיעור הקנס בו יישא - אשר עוגנו לאחרונה במסגרת החלטת ועדת האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך, הפכו לאחרונה לסלע מחלוקת סביב השאלה העקרונית על היקף אחריותו של עורך דין שנותן שירותים משפטיים ללקוחות, להפרות מינהליות שהלקוחות ביצעו, ועד כמה הוא חשוף לסנקציות מינהליות. זאת, לאחר שלשכת עורכי הדין ביקשה להצטרף להליך, במסגרתו בפעם הראשונה נקטה רשות ניירות ערך הליך מינהלי נגד יועץ משפטי חיצוני שאינו נושא משרה בחברה.

ההחלטה שבמחלוקת ניתנה בעניינה של חברת תראפיקס ביוסיינסס, נושאי המשרה בחברה - המנכ"ל לשעבר, ארי עמינצח; דורית קריינר, לשעבר סמנכ"לית הכספים; ויו"ר הידרקטוריון אשר שמולביץ - ועורך דין פלוני (ששמו נאסר לפרסום) ששימש כיועץ המשפטי החיצוני של החברה.

עיצומים כספיים

במסגרת ההחלטה אישרה ועדת האכיפה המינהלית - בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום וחברי המותב, ד"ר מאיר סוקולר וד"ר לאה פסרמן-יוזפוב - הסדרי אכיפה מינהלית שנחתמו בין רשות ניירות ערך לבין חברת תראפיקס ביוסיינסס, עמינצח, קריינר ומולביץ. זאת, לחר שהם הודו בעבירות מינהליות של אי-דיווח במועד, הכללת פרט מטעה בדיווח וכן הטעיית הרשות.

על תראפיקס הוטל בהסדר עיצום כספי בסך 150 אלף שקל; על המנכ"ל לשעבר עמינצח הוטל עיצום כספי בגובה 125 אלף שקל, עיצום על-תנאי באותו סכום ומניעת כהונה של נושא משרה בכירה בגוף מפוקח בפועל לתקופה של שנתיים וחצי (30 חודשים); על יו"ר הדירקטוריון שמולביץ הוטל עיצום כספי בגובה 150 שקל ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגוף מפוקח על-תנאי למשך שנה; ועל סמנכ"לית הכספים לשעבר קריינר הוטל עיצום כספי בגובה של 75 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגוף מפוקח על-תנאי למשך חצי שנה.

אולם הסדר נוסף בפרשה, שנחתם עם יועצה המשפטי החיצוני של החברה וחייב אותו בעיצום כספי מופחת בסך 40 אלף שקל, נדחה על-ידי הוועדה המינהלית. חברי הוועדה קבעו כי סכום העיצום הכספי שעורך הדין הסכים ליטול על עצמו נמוך מדי, הן ביחס לסכומים שהסכימו לשלם נושאי המשרה בחברה שהודו באותה הפרה במסגרת ההסדרים, והן ביחס לסכום שאותו הסכימו לשלם "שומרי הסף" - רואי חשבון ככלל - שהתקשרו בהסכמי אכיפה בתיקים קודמים דומים, שעמד על 100 אלף שקל.

"מאחר שתפקידו של עורך דין חיצוני הוא להגן על ציבור המשקיעים בשוק ההון, וחזקה על עורך הדין המתמחה בדיני ניירות ערך שהוא מכיר את החקיקה והפסיקה בתחום טוב מאחרים - אין בעובדה שזהו המקרה הראשון שבו הרשות בחרה לממש את סמכותה ולהגיש כתב טענות מינהלי נגד עורך דין חיצוני, כדי להצדיק פער כה גדול בין סכום העיצום הכספי בהסדר זה לבין עיצומים כספיים בהסדרים אחרים", נקבע בהחלטת הוועדה בעניין.

מעורבות ואחריות

הקביעות העקרוניות של רשות ניירות ערך בראשות פרופ' שמואל האוזר בנוגע להיקף אחריותם של עורכי הדין החיצוניים, הדליקו את הנורות האדומות בלשכת עורכי הדין בראשות היו"ר אפי נוה, הסבורה כי אין עיגון משפטי להטלת אחריות כה רחבה על עורכי הדין ומתנגדת לקביעות בעניין.

על רקע זה מבקשת הלשכה - באמצעות עו"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' - להצטרף להליך הבירור הנמשך מול עורך דין פלוני, משנדחה ההסדר עמו, במעמד של "ידיד בית המשפט". זאת, כדי להתייחס לקביעות העקרוניות בעניינו של עורך הדין - המשפיעות על ציבור עורכי הדין כולו.

בין היתר נקבע בהחלטת הוועדה המינהלית כי אין בהעמדה לדין של עורך דין חיצוני בשל ההפרה של הכללת פרט מטעה בדיווח, משום חידוש משפטי, ולכן אין הצדקה להקל עמו, מהטעם שמדובר במקרה ראשון שבו הוגש הליך מינהלי נגד יועץ משפטי חיצוני שאינו נושא משרה בחברה.

חברי הוועדה הבהירו כי המונח "כלל" בהפרת הדיווח מתייחס למי שהיה מעורב בניסוח הדוח, ולכן ברור כי הסעיף חל על עורך הדין, שלפי עובדות ההסדר בהן הודה, נטל חלק בניסוח הדוח המיידי, שבו התרחשה ההפרה.

עוד ציינו חברי הוועדה כי בהחלטות קודמות קבעו כבר כי שומרי סף אחראים למסמכי הגילוי שהיו מעורבים בהכנתם, וכי באף מקום בחוק או בהחלטות הוועדה הקודמות לא נאמר כי ההפרה הנדונה חלה רק על גורמים מפוקחים על-ידי הרשות ולא על היועצים החיצוניים ושומרי הסף.

המותב אף דחה את טענת עורך דין פולני, לפיה יש לעשות הבחנה בין אחריות רואה החשבון המבקר (שהוא חיצוני לחברה) לבין אחריות עורכי הדין החיצוניים. נקבע כי משבחר אדם להיות מעורב בניסוח מסמך גילוי, הרי שיש לו אחריות לתוכן אותו מסמך - בין אם הייתה עליו חובה על-פי דין להיות מעורב בכתיבת המסמך ובניסוחו, ובין אם בחר להיות מעורב בכתיבת המסמך ובניסוחו מיוזמתו, מבלי שהייתה לו חובה חוקית לעשות כן.

לדברי הוועדה, "יש לראות את החברה כאחראית לגילוי בתשקיף בדוחות כספיים, בדוחות תקופתיים, בדוחות מידיים, ובכל דיווח אחר; את סמנכ"ל הכספים של החברה יש לראות כמי שאחראי לגילוי בדוחות הכספיים של החברה, לרבות גילוי בדוחות הכספיים הכלולים בתשקיף; ואת רואה החשבון המבקר יש לראות כמי שאחראי לגילוי בחוות-הדעת, שעל-פי חוק עליו לצרף לדוחות הכספיים של החברה, אך הוא אינו אחראי לגילוי אחר, אלא אם הוא מעורב בהכנתו", קבעו חברי הוועדה בראשות אופיר-תום, והוסיפו: "הדברים שקבענו לגבי רואה החשבון המבקר, יפים לדעתנו גם לגבי שומר סף אחר בשוק ההון, ובענייננו - עורך הדין החיצוני".

השפעה מהותית

לטענת עורכי הדין נדב ויסמן ויואב נהיר, שותפים במשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', המייצגים את הלשכה, "בהחלטה הועלו ונדונו סוגיות משמעותיות, ונקבעו בה קביעות עקרוניות ותקדימיות, בעלות השלכות רוחב החורגות מעניינו הפרטי של עו"ד פלוני".

עוד נכתב בבקשת הלשכה להצטרף להליך כי "קביעות אלה יש להן השפעה מהותית על מקצוע עריכת הדין בכלל ועל עורכי דין העוסקים בשוק ההון בפרט. כך, בין היתר, קבעה הועדה כי עורך דין חיצוני הוא 'שומר סף' שתפקידו להגן על ציבור המשקיעים בשוק ההון, על כל המשתמע מכך.

"בקביעות הכלולות בהחלטה יש משום הטלת אחריות כבדה על ציבור עורכי הדין, שיש בהן משום חידוש והרחבה - השלכות מרחיקות לכת על היקף חובות הנאמנות והזהירות של עורכי דין, ועל מסגרת וגבולות תפקידו - ואשר לשכת עורכי הדין מתנגדת להן, בוודאי באופן שבו מצאו ביטוי בהחלטת הוועדה".

בין היתר, מבקשת הלשכה להציג במסגרת הדיון עמדה, לפיה אין מקום, בסיס או הצדקה להטלת אחריות רחבה כל-כך על עורך דין חיצוני המייעץ ללקוחותיו בשוק ההון, כפי שנקבע בהחלטה, וכי הטלת אחריות שכזו "מהווה מדרון חלקלק ומסוכן".

בבקשת הלשכה נטען עוד כי "קביעות הוועדה בהחלטה לא רק שהן תקדימיות, אלא גם עקרוניות ונוגעות למקצוע עריכת הדין בכללותו. הוועדה הרחיבה את מעגלי האחריות בכל הקשור לדיווחי חברה, וביקשה לכלול בהם את כל המעורב בהכנה ובניסוח דוחות. כפועל יוצא,הטילה הוועדה אחריות מינהלית גם על עורך דין חיצוני המייעץ לתאגיד, שמתוקף תפקידו מסייע בניסוח ועריכת דיווחי החברה".

לטענת הלשכה, כשקבעה הוועדה כי עורך דין חיצוני נושא, כעיקרון, באחריות מינהלית אודות מידע מטעה בדיווח, שעה שנטל חלק בדיווח על סמך מידע שקיבל מהתאגיד - מוטל הלכה למעשה על עורך הדין נטל הראיה להוכיח מהו המידע שניתן לו מהחברה ואם מידע זה הוא שהביא להטעיה בדיווח; כלומר, עורך הדין ייאלץ להוכיח לא רק מהו המידע שנמסר לו מהחברה, אלא אם יכול היה באופן סביר להסתמך על מידע זה.

"לתוצאה זו השלכות רוחב יוצאות דופן במשמעותן הן עבור עורכי הדין והן עבור לקוחותיהם, בין היתר על החיסיון החל על מידע שהועבר ביניהם; וכן על השאלה אם על עורך דין של תאגיד מוטלת חובה לבדוק את המידע שקיבל מלקוחו. כאמור, מדובר בפגיעה, הלכה למעשה, ביכולת הפעולה והייעוץ של עורכי דין העוסקים בשוק ההון בשירות לקוחותיהם", נכתב בבקשת הלשכה להצטרף להליך.

תקדים דרמטי

עוד טענה לשכת עורכי הדין בבקשתה כי האחריות המוטלת על עורך דין ועל רואה חשבון המייעצים לתאגיד כאילו "אחת היא", מגבירה באופן תקדימי ודרמטי את הנטל המוטל על כתפי עורך הדין המייעץ ללקוחותיו בשוק ההון, ויוצרת השוואה שגויה בין "תפוחים ואגסים"; שכן בעוד שחלק מרכזי מתפקיד רואה החשבון הוא להגן על בעלי המניות ולבחון את עבודת הנהלת החברה וענייניה הכספיים מעמדה ביקורתית וחוקרת - עורך הדין אינו חוקר ובוחן את הנהלת החברה אלא מייעץ לה ורשאי לסמוך על המידע שנמסר לו על-ידה".

"רואה החשבון", טוענת הלשכה, "להבדיל מעורך דין, אינו היועץ של התאגיד ואינו מייצגו; חובתו היא לבקר את ענייני התאגיד ולוודא את נכונות המידע הנמסר לו; לרואה חשבון יש שליטה וסמכות באשר לתוכן הדיווחים, לאור יכולתו להימנע מלתת את חוות-דעתו או לסייג אותה בסייגים שונים, בניגוד לעורך דין; ורואה חשבון מתמנה באסיפה כללית, זהותו מפורסמת וידועה והתפטרותו מחייבת דיווח לטובת ציבור המשקיעים, בניגוד לעורך דין המייעץ לתאגיד".