הסליקה האסורה בכאל: מו"מ להסדר טיעון עם בועז צ'צ'יק

מדובר בפרשה במסגרתה היה מעורב מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי לשעבר בסליקה אסורה של אתרי פורנו, הימורים ותרופות ללא מרשם ■ גורם הקשור לפרשה: "בלי משפט פומבי לא תתברר האחריות של מועצות המנהלים והבכירים בדיסקונט ובבינלאומי"

בועז צ'צ'יק / צילום: תמר מצפי
בועז צ'צ'יק / צילום: תמר מצפי

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מנהלת בשבועות האחרונים מגעים על הסדר טיעון אפשרי עם בועז צ'צ'יק, מי שהיה מנכ"ל חברת כאל ויו"ר חברת-הבת כאל אינטרנשיונל, שהיו מעורבות בפרשת הסליקה האסורה של אתרי פורנו, הימורים ותרופות ללא מרשם. פרשת  כאל נחשפה ב"גלובס" בסדרת כתבות (הראשונה פורסמה במוסף G, "פורנו, הימורים ו-כאל", 27.8.2009).

צ'צ'יק, כך עלה מהתחקירים ומחקירת המשטרה ביחידה להב 433, בנה והוביל מיזם פלילי של סליקה בלתי חוקית של כרטיסי אשראי, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. כאל ביצעה החל מ-2007 סליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי של עסקים, שעל-פי החוק במדינות רבות, כולל ארה"ב וישראל, אסור לסלוק אותם באינטרנט. חלק גדול מהסליקה הלא חוקית של כאל נעשה מול אזרחים אמריקאים המחזיקים כרטיסי אשראי.

השיטה העיקרית של הסליקה הבלתי חוקית הייתה יצירת קידוד כוזב לבתי עסק שעסקו בפועל בהימורים ופורנו, אבל קודדו במרמה בספרי כאל בקוד המעיד כביכול על עיסוק בתחומים לגיטימיים בבתי העסק הללו. כאל אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח וביצעה פעולות מירמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.

צ'צ'יק נחקר גם בחשד שהוא וחברו אלברט אלחדף לקחו שוחד מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכאל. ג'ייקובסון מקורב לצמרת המפלגה השמרנית בקנדה, הציג את עצמו כמקשר בין לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין המפלגה השמרנית הקנדית. הוא ארגן אירועים משותפים של פוליטיקאים ישראלים וקנדים והשתתף באירוע פוליטי באוטווה, במארס 2012, עם בנימין נתניהו וראש ממשלת קנדה סטפן הרפר. בראיון עיתונאי התגאה בכך שהפגיש בין שר ההגירה הקנדי ג'ייסון קני לבין נתניהו.

ג'ייקובסון הואשם והודה בהלבנת הון בהיקף של 46 מיליון דולר בסליקה בלתי חוקית באינטרנט. במסגרת עסקה עם מערכת התביעה בארה"ב, הוא התחייב לסייע לרשויות החוק בארה"ב בחקירת הסליקה הבלתי חוקית באינטרנט. ג'ייקובסון היה צפוי לעונש מאסר של 4 שנים ושילם קנס של 4.5 מיליון דולר. הוא לא התייצב לגזר הדין בבית המשפט בסן דייגו שנקבע ליולי 2012. בעקבות זאת הוא הוכרז בארה"ב כעבריין נמלט וארה"ב ביקשה את הסגרתו.

בספטמבר 2014 הוסגר ג'ייקובסון לארה"ב. הוא ישב כחודשיים בבית הכלא ופתח במגעים אינטנסיביים עם בכירים במערכת התביעה הפדראלית בארה"ב. בסופם של המגעים הוא הגיע לעסקה עם מערכת התביעה בארה"ב, שפרטיה לא נודעו. במסגרת העסקה הוא קיבל רשות לחזור בו מההודאה באשמת הלבנת הון, והתובע המחוזי בקליפורניה הסכים להליך ולהשמטת האישום. ג'ייקובסון שוחרר, ובהליכים אחרים נמסר כי הוא מסייע לגופי חקירה ובטחון בארה"ב ובישראל, כולל בתחום המאבק בסליקה בלתי חוקית באינטרנט.

צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כאל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כאל, בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea, וייהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד בניהול החברה.

החשד היה שכאל סלקה במירמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקאות חריג ביותר. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על הסולקים, הופעלה בכאל מערכת של מצגי-שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאיפשרה לכאל להמשיך ולסלוק עסקאות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.

בסיום חקירת משטרה הומלץ על הגשת כתבי אישום נגד שורה של מעורבים, ובראשם צ'צ'יק ואלחדף, סטיב גרינספן, שהיה מנכ"ל החברה הבת כאל אינטרנשיונל, וכן נגד מספר אנשי עסקים שהיו מעורבים בסליקה בלתי חוקית בכרטיסי אשראי של ענקי הסליקה העולמיים VISA ו-Mastercard.

בתחילת 2016 הורשעו שני שותפים לפרשת כאל - שי בן-אסולין ועו"ד דגנית באשא-שגב - בקבלת דבר במירמה, סיוע לקבלת דבר במירמה והלבנת הון.

כאל, הנשלטת על-ידי הבנקים דיסקונט והבינלאומי, שילמה בהסדר טיעון קנס של 85 מיליון שקל לבנק ישראל. יחד עם הקנסות ששילמה כאל לויזה ולמאסטרקארד בגובה 15 מיליון דולר, ההפסדים בגין ביטול המסחר האלקטרוני, הוצאות משפטיות, אובדן מוניטין והידרדרותה מהמקום הראשון לחברה השלישית במסחר האלקטרוני, הנזק שנגרם לבנקים בעקבות הפרשה מוערך בלפחות 300 מיליון שקל.

במקביל למגעים להסדר טיעון עם צ'צ'יק, נודע ל"גלובס" כי נשקלת אפשרות לא להגיש כתב אישום נגד אלברט אלחדף. גורם משפטי הקשור לפרשה הביע תמיהה על המגמה ואמר כי "בלי משפט פומבי לא תתברר האחריות של מועצות המנהלים והבכירים בדיסקונט ובבינלאומי".

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לשיחות עם סניגורים, בין שיש כאלה ובין אם לא, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הנטען בפנייה"

עו"ד נוית נגב, המייצגת את בועז צ'צ'יק, לא מסרה תגובה.