חצי מיליון ש' הושקעו בהעתקת אקליפטוס בן 100 בדרום ת"א

העתקת האקליפטוס תאפשר בנייה של מגרש כדורגל חדש עבור גדנ"ע ת"א, והיא הצעד הראשון במימוש תוכנית צפון מערב קריית שלום (שאושרה בשנת 2011) ותוכנית גורן גולדשטיין (שאושרה בשנת 2013)

העתקת האקליפטוס  / צילום: גיא נרדי
העתקת האקליפטוס / צילום: גיא נרדי

רקע:

בשנים האחרונות, כתוצאה מתנופת הפיתוח בערים, ובמיוחד בגלל מיזמי תמ"א 38, הפכו העצים הוותיקים לקורבנות המידיים של הפיתוח, או ההתחדשות. ברוח לחץ הבנייה וההתחדשות עבר חוק הגנת האילנות, משנת 2008, תיקונים שהחלישו אותו מאוד ומקשים מאוד על האזרחים, וגם על פקיד היערות, להגן על העצים. זה ממש לא מפתיע שהעתירה שהגיש איגוד אדריכלי הנוף כנגד תיקון 3/א של תמ"א ועסקה בשימור העצים הוותיקים נדחתה בחודש יולי האחרון.

מה קרה:

למרות הקושי, יש מי שמוצאים דרכים להגן על העצים החשובים ביותר. בפאתי חורשת אורנים שבדרום תל-אביב, לא הרחק מהמכון הפתולוגי ובית המעצר אבו כביר, התקיים ביום חמישי האחרון מבצע אגרונומי והנדסי מרשים וראשון מסוגו בישראל, שבו הועתק עץ אקליפטוס בן כמאה שנים למקום אחר - 200 מטר לכיוון מזרח.

למעשה, הפרויקט החל לפני כשבעה חודשים, כשנערך מבצע הנדסי לבידוד שורשי העץ ויצירת מיכל ענק שמכיל אותם. את העץ הרימו באוויר, הובילו בדרך גישה מיוחדת שנסללה לצורך העניין ונטעו אותו מחדש בבור שיחפר במיוחד. אי אפשר להקל ראש במבצע מהסוג הזה, שעולה חצי מיליון שקלים.

העתקת האקליפטוס תאפשר בנייה של מגרש כדורגל חדש עבור גדנ"ע תל-אביב והיא הצעד הראשון במימוש תוכנית צפון מערב קריית שלום (שאושרה בשנת 2011) ותוכנית גורן גולדשטיין (שאושרה בשנת 2013). שתי התוכניות מאפשרות את פיתוח החלק המערבי של שכונת קריית שלום. בנוסף, תוכניות אלה מסדירות את הגישה, הכניסה והחניה לקאנטרי גורן גולדשטיין, לשכונה החדשה בצפון מערב קריית שלום ולמגרש הכדורגל החדש מכיוון רחוב לבון.

אדריכל הנוף צביקה קנוניץ', האחראי על פיתוח השטח באזור, אומר שהאקליפטוס הוא עץ יחיד במינו, באיכויותיו הנופיות וחוזקו וששימורו לא היה מובן מאליו.

האגרונום דני אלמליח, מבכירי המומחים בארץ, ששותף להצלת העץ, כואב את מצבם של עצי אקליפטוס המקור, שהוכרזו על ידי רשות הטבע והגנים כמין פולש ומאז הם בגדר אויבים מסוכנים: "אנחנו הולכים ומשמידים בעקביות את מורשת האקליפטוס. מבחינתי, וכך גם מרגישים בני דורי, זה חלק מהמורשת התרבותית שלנו. ואנחנו מחסלים אותה".

מה הלאה:

המבצע לשימור העץ מעלה את השאלה למה עיריית תל-אביב אינה טורחת ליידע את הציבור על תוכניות פיתוח גדולות, שמשנות את פני המרחב הציבורי. מאז הופקדו התוכניות להתנגדויות לפני שנים אחדות, לא קיבלו תושבי האזור כל מידע על התקדמותן. אפשר היה לצפות לפחות לשלט ברור שמתאר את מה שעתיד לקרות.

סוגיה חשובה אחרת היא שעד היום נמנעה העירייה לערוך סקר עצים לשימור בעיר, ולא ברור למה החליטו להשקיע מיליונים דווקא בשימור העץ הזה. העירייה נמצאת בפגרה ולכן לא הצלחנו לקבל תשובה לשאלותינו.