גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה דחו תושבי גבעת עמל פיצוי של 4-5 מיליון שקל למשפחה?

עיניים גדולות: הסיפור הטראגי של תושבי גבעת עמל יכול היה להגיע לפשרה הוגנת, ראוייה ומכובדת ■ הסחרור של מחירי הנדל"ן סחרר גם את ראשם של התושבים ■ גילוי נאות

גבעת-עמל / צילום: תמר מצפי
גבעת-עמל / צילום: תמר מצפי

1. יולי 2016: הסיפור הטראגי של תושבי גבעת עמל, הסכסוך ארוך השנים של התושבים, עם המדינה, עם עיריית תל-אביב, עם היזמים, הסכסוך של התושבים בינם לבין עצמם, הסכסוך שמתקיים במקביל בכמה ערכאות שיפוטיות (למשל, הגישור האחרון שנחשף ב"גלובס" עם חברה בבעלות יצחק תשובה), יכול היה להגיע לפשרה הוגנת, ראוייה ומכובדת. למרבה הצער, היא לא התקבלה, דווקא על-ידי נציגי התושבים. היקפו של ההסדר היה יכול להגיע לחצי מיליארד שקל לפחות, להערכתי, הסדר חסר תקדים, היסטורי וגבוה יחסית, בטח בהשוואה להצעות שעולות כעת בהליכים משפטיים אחרים, כולל האחרון. משפט אחד בתמצית מסכם את כל הסיפור העגום, סיפור הקיפוח, העליבות התשתיתית במקום והמאבק הממושך: איך אפשר להפסיד את הניתן להשיג בגלל הדרישה להשיג את הבלתי ניתן. או בקיצור: עיניים גדולות.

2. יולי 2016: בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אולמה של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן (גילוי נאות: אגמון-גונן פסקה לזכותי במאבק לחשיפת הטבות המס של חברות הענק, ביניהן טבע), בדיון בתביעה ייצוגית בנושא גבעת עמל נגד המדינה ועיריית תל-אביב. פסיקותיה של אגמון-גונן מעידות על רגישותה לסוגיות ציבוריות וחברתיות. לאחרונה קבעה כי יש לסגור מועדוני חשפנות במתחם הבורסה ברמת גן כיוון שתוכניות העירייה למתחם מאפשרות להפעיל בו מועדוני בידור, אך מופעי חשפנות אינם נחשבים "בידור", מכיוון שמופעי מין מחפיצים נשים, מבזים אותן ופוגעים בכבודן.

באולם נכחו אז עורכי הדין משה קריף (פעיל חברתי בולט, ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית), גולן קאשי ודניאל חנה שייצגו את התובעים, נושאי הדגל במאבק בגבעת עמל, מלכה אלפסי ויוסי כהן. מן העבר השני הופיעו נציגי עיריית תל-אביב - עו"ד אורנה אחרק, אורנית צילקר ועמי פזטל. את הפרקליטות, כלומר המדינה, ייצגה עו"ד לימור חלד. אגמון-גונן סוקרת לאורך הדיון את ההיסטוריה העגומה של הטיפול הכושל בתושבי גבעת עמל ומכירה בזכותם לפיצוי. היא מציעה גם את מנגנון הפיצוי שאמור להיות משולם על-ידי היזמים, עיריית תל-אביב והמדינה. ההיסטוריה כשלעצמה, שעליה לא חלוקות הדעות, מרתקת - הנה היא בקליפת אגוז.

3. 1947: מלחמת השחרור, לפני קום המדינה: מצד אחד, תושבי השכונות הדרומיות של תל-אביב הופגזו, מצד שני תושבי הכפר ג'מאסין (היום גבעת עמל) נטשו אותו. העירייה החליטה ליישב את תושבי השכונות הדרומיות בכפר הנטוש. בשעתו היה ברור שמדובר בפתרון זמני עד לשוך הקרבות, ומציאת פתרון דיור של קבע כזה או אחר לתושבים. לכשקמה המדינה, התושבים החלו לפעול לקבל איזשהו פתרון קבוע ובשנת 49', בעקבות פניית התושבים, ניתן מענה מלשכת ראש הממשלה דוד בן גוריון, שאישר את הכוונה לשכן את אותם תושבים בשיכוני קבע ושעד למציאת הפתרון הם יוכלו להישאר במקומם הקבוע. כפי שאתם מבינים, זה מעולם לא קרה. את המחיר של הרשלנות הזו, רשלנות ממשלתית-עירונית, משלמים עד היום בהליכים משפטיים אין סופיים, של תושבים בודדים. משפטית, אדמות הכפר הפכו להיות נכסי נפקדים, ובתור כשאלה הוקנו לרשות הפיתוח, לימים רשות מקרקעי ישראל. כלומר, נכס של המדינה. את הנכס הזה מכרו ליזמים פרטיים, החליפו יד בין היזמים, ומכאן והלאה התפתח עימות בין היזמים לתושבים.

4. 1954: ועדה ציבורית שקמה לבירור שאלת שיכונם של תושבי גבעת עמל המליצה להשאיר אותם ככל הניתן במקום ולבנות עבורם בניינים (שמונה דירות לדונם). גם זה לא קרה, אבל מה שקרה הוא שהבעייה, ברבות השנים, "התנפחה". כלומר, אנשים שלא היה להם שום קשר למתיישבים הראשונים, פלשו למקום. כמו כן, באופן טבעי, המשפחות המקוריות התרחבו. הילדים התבגרו, הקימו משפחות משלהן, בנו בצורה פיראטית, ללא היתרי בנייה - והנה אנו באים, ויש לנו כבר דור שלישי, אם לא רביעי ועכשיו לא ממש ברור בכלל מי קשור באמת לעניין, מי שייך למשפחות המקוריות ומי היה "טרמפיסט" על הבעיות המקוריות.

5. 1961: המדינה באמצעות רשות הפיתוח מוכרת 84 דונם מקרקעות גבעת עמל לחברת בת של סולל בונה ההסתדרותית. הסכם המכירה הכיר בזכויות של תושבי גבעת עמל למגורים ושיכון בקרקעות גבעת עמל ולדיור חלופי שווה ערך בשיכונים שייבנו בקרקע. בשלב הזה כבר היו פולשים בקרקעות שנמכרו ולמרות זאת ההסכם דיבר על פיצוי לכולם: בין 100 ל-120 משפחות. ההסכם לפיצוי לא מתממש והבעייה ממשיכה להתנפח. המספרים גדלים בצורה מדהימה, בלשונה של השופטת, ככל שעובר הזמן: יש גידול טבעי ויש פולשים שלא קשורים, אין רישום, אין היתרי בנייה, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה וזה כמובן מושך עוד ועוד פולשים שלא קשורים בכלל למקום. מזכר פנימי של העירייה מעריך בשנת 1965 שמדובר כבר ב-350 משפחות.

אגמון-גונן מבקשת לצלם את תמונת המצב נכון ל-1961 ואומרת דבר הגיוני: אם ההסכם של המדינה היה מתממש, 120 משפחות היו מקבלות אז דירות ומתנהלות איתן ככל משפחה אחרת. כלומר, חלקן היו נשארות איתו, חלקן היו מורישות אותו וייתכן שהיום, אם היו מוקמים בניינים, היה אחד ממתחמי הפינוי-בינוי כמו שיש בשכונות אחרות שנבנו.

6. 1972 ועד היום: חברי כנסת מתחילים "להתלבש" על העניין. הראשון היה יגאל הורביץ שהשווה את מצבם של תושבי גבעת עמל לשיכון צמרת. בהמשך היו הצעות חוק פרטיות בנושא וכמובן התקשורת שזיהתה את הפוטנציאל של הסיפור החברתי. טייקוני נדל"ן מצד אחד, תושבים חלשים מצד שני, מדינה שמרחה את הבעייה משני הצדדים במשך עשרות שנים. אין סיפור "טוב" מזה, של רעים וטובים, וזה לא נאמר בציניות.

7. 2016: הצעת הפשרה של השופטת אגמון-גונן - 120 המשפחות הגרעיניות של גבעת עמל, אלו שהיו בהסכם בשנת 1961 יקבלו פיצוי בשווי של דירה ממוצעת באזור. היא אומרת כי הצעתה היא ניסיון לסגור את הפצע הזה, לרפא אותו ולא לגרור אותו עוד ועוד ועוד. מה זה בדיוק "שווי דירה ממוצעת באזור"? אגמון-גונן פרטה: מכיוון שיש באזור הזה גם דירות ישנות וגם דירות חדשות ופרויקטים חדשים - צריך לקחת איזשהו ממוצע. היא לא חושבת (בצדק) שצריך לקבוע את השווי של לפי הדירות הסופר-יוקרתיות במגדלים, אבל היא בהחלט חושבת שהמגדלים הללו צריכים להיות בנוסחא שתיקבע לצורך קביעת השווי הממוצע ע"י שמאים. עוד היא מציעה שהתושבים שכבר קיבלו פיצוי, הסכום יהוון להיום ויקוזז מהסכום שייקבע.

8. 2017: המשמעות הכספית של הצעת אגמון-גונן היא אדירה: מדובר בשווי של 4-5 מיליון שקל לדירה להערכתי, הסדר שנע בין חצי מיליארד שקל ל-600 מיליון שקל. את זה דחו התובעים, תוך הטחת האשמות בעורכי הדין שלהם (כרגיל בתביעות ייצוגיות, עורכי הדין היו זכאים לשכר טרחה שהיה נקבע על-ידי בית המשפט).

9. ההצעה שעלתה בסכסוך המשפטי האחרון בין חברה של תשובה ל-18 המשפחות שנותרו עדיין בגבעת עמל (ספק אם הן שייכות למשפחות הגרעיניות בהסדר המוצע של אגמון-גונן) מדברת על פיצוי של עד 2 מיליון שקל. ההסדר של אגמון-גונן מדבר על פיצוי כפול לפחות אבל רק למשפחות הגרעיניות. ההסדר שלה היה כמובן צריך לעבור עוד כברת דרך, אישורים של כל הצדדים המעורבים וקביעת שווי הדירה הממוצע. הוא היה סוגר את הפצע הפתוח בשביל התושבים המקוריים, סוגר את הפצע של הטיפול הפושע בהן, מכיר באחריות לפשע הזה, וסוגר זאת בצורה מכובדת והוגנת. למה זה השתבש? כנראה שבועת הנדל"ן הישראלית, הסחרור של מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות, סחררה גם את ראשם של המתנגדים.

ההצעה שנדחתה

■ 120 משפחות גרעיניות שיושבו במקום יקבלו פיצוי של דירה ממוצעת באזור, ששווייה מוערך ב-4-5 מיליון שקל

■ התשלום יתבצע על-ידי המדינה, עיריית תל-אביב והיזמים

■ תושבים שכבר קיבלו פיצוי - התשלום יקזז את הפיצוי שקיבלו

■ היקף ההסדר: 500-600 מיליון שקל

eli@globes.co.il

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח