מהפכה: מיזוגים של עד 350 מיליון שקל יאושרו אוטומטית

הפטור יינתן לשתי חברות אשר מגלגלות מחזור משותף של עד 350 מיליון שקל, כאשר הרף הנוכחי עומד על 150 מיליון שקל ■ את הרעיון מקדמים שר הכלכלה והתעשייה והממונה על ההגבלים העסקיים

אלי כהן ומיכל הלפרין / צילומים: איל יצהר
אלי כהן ומיכל הלפרין / צילומים: איל יצהר

שוק המיזוגים בישראל 2016
 שוק המיזוגים בישראל 2016

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין שוקלת לבצע שינויים בחוק להגבלים עסקיים, באופן שיאפשר מיזוגים של שתי חברות שמגלגלות ביחד מחזור של עד כ-350 מיליון שקל- בלי לקבל אישור מוקדם של הרשות, כך נודע ל"גלובס".

התוכנית מתגבשת במסגרת מהלך שמקדם שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אשר נועד להקל על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

ברשות ההגבלים העסקיים מאמינים כי בהעלאת רף המינימום של היקפי הפעילות של החברות המתמזגות - יש כדי להקל על חברות רבות, קטנות ובינוניות, בדרך לביצוע מיזוג.

הפטור מקבלת אישור של רשות ההגבלים העסקיים לא יחול על חברות אשר מתמזגות עם מונופול, או על שתי חברות שבעקבות מיזוגן יהפכו למונופול.

על פי חוק ההגבלים העסקיים, הודעה על מיזוג של חברות אמורה להינתן לרשות ההגבלים בשלושה מצבים: חברה שמתמזגת עם חברה אחרת שהיא מונופוליסטית; כתוצאה מעסקת ההתמזגות ייווצר מונופול - כאשר כל אחת מהחברות שולטת בכ-30% מהשוק; או במקרה שהמחזור המשותף של שתי החברות המתמזגות הוא 150 מיליון שקל ומעלה.

תיקון החוק, שנוגע למיזוגי החברות, לא להשפיע על שני הסעיפים הראשונים, והוא מתייחס לחלק השלישי - היקף הפעילות השנתי המשותף של שתי חברות לאחר התמזגותן.

במקרה זה, כך יציע החוק המתוקן, הרף המרבי של המחזור השנתי המשותף של החברות יועלה מ-150 מיליון ל-350 מיליון שקל, שכן רוב בקשות המיזוג שמוגשות מדי שנה לרשות ההגבלים, מתייחסות לחברות מקבוצה זו.

200 בקשות שנתיות למיזוגים קטנים

על פי נתונים שמקורם ברשות ההגבלים העסקיים והובאו לידיעת "גלובס", כ-200 מבקשות המיזוג של חברות שמוגשות מדי שנה - נוגעות לעסקים אשר מגלגלים במשותף מחזור של עד כ-150 מיליון שקל וכ-90% מהן מאושרות בידי הרשות לאחר שבדיקתן מעלה כי אין בעייתיות בהליך המיזוג: "כל ההליך הזה מתבסס על חוק שלא שונה מאז 1999 ומאז השוק הישראלי השתנה", אמר היום (ה') ל"גלובס" גורם בכיר במשרד הכלכלה והתעשייה: "הרעיון הוא להפחית את הביורוקרטיה ולקצר תהליכים. כאשר יש בקשה של חברות למיזוג ביניהם בסכומים שאינם גבוהים יחסית ובמצב שבו אין חשש מהותי להיווצרות של מונופול - אפשר לתת אור ירוק למהלך. זאת רגולציה שהמדינה יכולה להרשות לעצמה להסיר. כמובן שהשינוי הזה לא פוטר את רשות ההגבלים מהצורך לבדוק היווצרות של מונופול או הסדר כובל".

לדברי גורם בכיר אחר, "תקופה שבה שתי חברות ניגשות להליך של מיזוג היא תקופה רגישה, לרעה וחשוב לקצר אותה למינימום ההכרחי. תקופת הביניים שבמהלכה שתי חברות נמצאות במצב משברי ומחכות לאישור של הליך המיזוג ברשות - היא לעתים תקופה קריטית: החברות נתונות למצב של אי ודאות, ספקים מנתקים מגע וממילא, ברוב המוחלט של המקרים ניתנים אישורים כאלה. החברות שנפגעות לרוב מעיכובים כאלה הן חברות קטנות ובינוניות".

שיעור העסקאות שרשות ההגבלים העסקיים לא אישרה (לפי שנים)
 שיעור העסקאות שרשות ההגבלים העסקיים לא אישרה (לפי שנים)

פגישה חיובית עם הארגונים היציגים

ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים נפגשה הממונה על ההגבלים, הלפרין עם חלק מראשי הארגונים היציגים שפועלים במגזר העסקי, בניסיון ללמוד את עמדותיהם נוכח המהלך.

"זאת היתה פגישה חיובית, וקיבלנו את הרושם שפניה של הממונה הלפרין למען מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. זאת, כשלצד מתן הפטור מאישור הרשות במצב של מיזוגים בין חברות - יורחבו פעולות הפיקוח והאכיפה כדי לשמר את התחרות במשק", אמרה מנכ"לית התאחדות התעשייה והמלאכה, ליאת גור: "אנחנו בעד הסרת כל סוג של רגולציה שיש בה כדי לייעל את הפעילות במשק. כמובן, שיש לדאוג לכך שכפי שרשות ההגבלים לא תיתן אור ירוק למיזוגים שיצרו מונופול, היא תקדיש מחשבה רבה גם למניעת היווצרות של שווקים אוליגופוליים שונים, שידחקו מהם חברות קטנות ובינוניות".

נציין כי התוכנית של הרשות להגבלים עסקיים מקודמת בימים שבהם במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה והתעשייה משלימים את גיבוש התוכנית "נטו תעשייה" שעליה הצהיר לפני כשלושה חודשים שר האוצר, משה כחלון. פרטי התוכנית עדיין לא נחשפו בידי משרדי הממשלה באופן רשמי, אך לפי ההכרזות של שר האוצר, היא אמורה להיטיב עם התעשיינים והיצואנים, תוך הסרת רגולציות, פיתוח החינוך הטכנולוגי והמקצועי וכוללת רכיבים שיש בהם כדי להעלות את הפריון.

נציגי התעשיינים, שהשתתפו בדיונים שעל בסיסם מתגבשת התוכנית, הניחו מצדם המלצות ליישום במסגרת "נטו תעשייה" - שהיקפן הוערך במיליארדי שקלים. גורמים ממשלתיים העריכו כי חלק ניכר מהתוכנית "נטו תעשייה" יתמקד בהסרה של תקנות רגולטריות - באופן שיטיב עם התעשיינים ומאידך, לא יהיה טעון בהקצאות תקציביות נרחבות.

רוב העסקאות מאושרות: רק כ-2% מבקשות המיזוג ב-2016 נדחו

דוח של רשות ההגבלים העסקיים אשר סוקר את הפעילות במהלך שנת 2016 מגלה כי אשתקד 2.1% מכלל הבקשות למיזוג של חברות - לא אושרו, בעוד שבשנים קודמות מספר הסירובים לאישור מיזוגים של חברות היה נמוך יותר: ב-2015 רשות ההגבלים לא הטילה וטו על מיזוג של חברות, ב-2014 רק 0.7% מהבקשות נדחו וב-2013 נדחו 1.2% מהבקשות. עם זאת, בשנת 2012 נדחו 5.9% מהבקשות.

מנתוני רשות ההגבלים עולה עוד אשתקד היא התנגדה לארבעה הליכי מיזוג ואישרה, בכפוף לתנאים שהציבה, שלושה מיזוגים אחרים - לאחר שהועלו חששות שהעסקאות האמורות עלולות להשפיע לרעה על התחרות במשק. שתי בקשות למיזוגים "נמשכו" על ידי החברות עצמן, בעקבות כוונת הרשות להתנגד להם.

גורמים שמעורבים בעבודת המטה שמקיימת רשות ההגבלים העסקיים אומרים כי על פי החוק, על הרשות לאשר או לדחות מיזוג של חברות בתוך 30 יום.

מדוח רשות ההגבלים ל-2016 עולה כי באותה השנה התווסף להליכי הבדיקה מסלול מהיר לבדיקת מיזוגים שאינם מעלים חשש תחרותי. המסלול נקרא "מסלול ירוק בוהק" וכ-13% מהמיזוגים טופלו במסגרתו. זמן הטיפול הממוצע במיזוגים הללו עמד על 3.6 ימים בלבד.

עם זאת, זמן הטיפול הממוצע ב-192 בקשות למיזוג שהוגשו לרשות ב-2016 עמד על 26.3 יום לבקשה. מדובר בשיפור קל במשך זמן הטיפול בבקשות מסוג זה ביחס לשנים קודמות: ב-2013 היה משך הזמן הממוצע לטיפול בבקשות כאלה על 31.4 יום, ב-2012 היה משך זמן הטיפול הממוצע בבקשות אלה 27.5 יום ואילו ב 2015 זמן הממוצע של טיפול בבקשת מיזוג בין חברות היה 29.2 יום.