חוקר מע"מ שהדליף מחקירות הורשע; שני נאשמים שסיבך זוכו

שני עובדי רשות המסים לשעבר הואשמו במסגרת פרשת השחיתות הגדולה בקופת-חולים מאוחדת בהעברת מידע סודי מחקירת הפרשה לאחד החשודים המרכזיים בה, בתמורה לשוחד. אחד מהם - הורשע; השני - זוכה. בנוסף, זוכה גם הנאשם שקיבל לכאורה את המידע מחוקרי הרשות, ושילם להם את השוחד.

הגיוני? זה בדיוק מה שקרה בפרשת קופת-חולים מאוחדת, במסגרתה הורשע חוקר המע"מ, ליאור מירז, בהדלפת מידע מהחקירה לאחד הנאשמים - שכנו, אברהם סיבוני, שהיה בעלים של חברות שיווק שסיפקו שירותים לקופת-חולים מאוחדת. וזאת, בסיועו של מי שהיה הבוס שלו - אילן יוסף, ששימש כראש צוות מחלקת החקירות במכס ומע"מ. אולם, הגם שעובדות אלה היוו את הבסיס להרשעתו של מירז ולכתבי האישום שהוגשו נגד יוסף וסיבוני - שני אלה דווקא זוכו מהעבירות שיוחסו להם. הפרדוקס שבסיפור מהווה את אחד הטיעונים של פרקליטות המדינה בערעור שהגישה לפני מספר ימים לבית המשפט העליון על זיכויים של יוסף וסיבוני.

פרשת קופת-חולים מאוחדת היא אחת מהפרשות החמורות שנחשפו בשנים האחרונות, ובמסגרתה הואשמו 11 נאשמים ועוד 10 חברות בעבירות של קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שימוש במסמך מזויף, עבירות הלבנת הון, עבירות מסים ועבירות נוספות.

במסגרת חקירת הפרשה הכללית נחשפה פרשה נוספת, לאחר שהתברר כי נעלמו ראיות וכספים בטרם נחשפה החקירה בפני החשודים. בהמשך חשפו החוקרים הדלפה של החקירה מתוך הצוות המיוחד בחקירה שכלל חוקרים מיאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) של המשטרה וממע"מ של רשות המסים. חשיפת ההדלפה הובילה למעצרם של ראש מדור חקירות מע"מ-ירושלים, אילן יוסף, וחוקר המע"מ, ליאור מירז.

מידע מהחקירה תמורת שוחד

נגד מירז הוגש כתב אישום בשלהי 2011 בגין נטילת שוחד ושיבוש הליכים, וב-2013 הוגשו כתבי האישום נגד המעורבים הנוספים - יוסף; וסיבוני. בכתבי האישום נגד השלושה נטען כי למירז נודע על חקירה סמויה המתנהלת בקשר לחשדות לביצוע עבירות על-ידי עובדים בכירים בקופת-חולים מאוחדת ונגד גורמים שהעניקו לקופה, לכאורה, שירותי שיווק שונים. סמוך לאחר מכן, לפי כתב האישום, שיתף מירז במידע את הנאשם, אילן יוסף, שהיה ממונה עליו, וסיפר לו כי חברו ושכנו, הנאשם סיבוני, הוא אחד החשודים המרכזיים בפרשה.

לפי האישום, קשרו מירז ויוסף קשר להדליף לסיבוני את דבר החקירה ופרטיה, וזאת במטרה לקבל ממנו כספי שוחד, תמורת מתן המידע. השניים הגיעו לפגישה בביתו של סיבוני וחשפו בפניו את פרטי החקירה הסמויה, וכן מסרו לו מידע סודי מתוך תיק החקירה בתמורה לשוחד.

עוד עלה מכתבי האישום, כי במהלך חקירת הפרשה, נודע למירז וליוסף גם המועד בו המשטרה אמורה לעצור את החשודים המרכזיים, להקפיא חשבונות בנק, לתפוס כספים, נכסים ומסמכים ולעבור לחקירה גלויה, והם הדליפו מידע זה לסיבוני. הודות להדלפה, נטען, מכר סיבוני נייירות-ערך בסך 7 מיליון שקל והבריח כ-2 מיליון דולר נוספים לחשבון בשווייץ.

בפרשה הואשמה גם עו"ד איילת אפיק, ששימשה כבאת-כוחו של מירז, בכך שבמסגרת הייצוג שנתנה למירז העבירה לו מידע בנוגע לחקירתו של יוסף, על-ידי המשטרה כעד, וסייעה לו לתאם גרסתו לגרסה שמסר יוסף.

הברחת נכסים הודות להדלפה

מירז, שכפר בכל ההאשמות נגדו במהלך המשפט, התוודה בביצוע העבירות בפני מדובב שהוכנס במסווה לתא המעצר בו שהה. בעקבות ראיה זו, באפריל 2015, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על מירז 10 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על-תנאי, לאחר שהורשע בקבלת שוחד בתמורה להדלפת חומרים מהחקירה הסמויה שהתנהלה נגד בכירי קופת-חולים מאוחדת.

לעומתו, יוסף, סיבוני ועו"ד אפיק הכחישו במשפטם את כל המיוחס להם - וזוכו. שופטת ביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד, מיכל ברנט, שזיכתה את השלושה מחמת הספק, קבעה כי לא הוכחו בפניה יסודות העבירה שיוחסו להם.

השופטת התייחסה, בין היתר, לטענתם של השלושה, כי מקור המידע שהודלף למעורבים בפרשה, אינו הנאשמים אלא רם נאור, עו"ד שייצג תקופה מסוימת את סיבוני. בהקשר זה מתחה השופטת ביקורת על המשטרה והפרקליטות, בעקבות "מחדלי החקירה ומפגמים שנפלו בהתנהלות גורמי החקירה והתביעה", לאחר שהחליטו שלא לחקור את עו"ד נאור, שהוא פרקליט לשעבר בפרקליטות מיסוי וכלכלה - אותה פרקליטות שניהלה את התיק.

משקל נמוך להודאה של מירז

לפני מספר ימים הגישה פרקליטות המדינה - באמצעות ראש המחלקה הפלילית בה, עו"ד יוסף (ג'ואי) אש - ערעור על זיכויים של יוסף וסיבוני (המדינה לא מערערת על זיכויה של עו"ד אפיק). זאת, בטענה, בין היתר, כי ביהמ"ש המזכה לא נתן משקל מספיק לראיה שהפלילה את מירז - הודאתו של מירז בפני המדובב בעובדות המפלילות גם את יוסף וסיבוני.

התשתית הראייתית שהציגה התביעה בתיק, התבססה, בין היתר, על דבריו של העד, יוסי סניור, שהיה המקור למידע אודות זהות החוקרים המדליפים, ועל התוודותו המוקלטת של מירז בפני מדובבים, במהלכה הפליל את עצמו ואת יוסף וסיבוני. נוסף על כך הציגה הפרקליטות, ראיות נסיבתיות, בהן: קיומה של פגישה בלתי-מוסברת "שבחטא יסודה" (על-פי קביעתו של ביהמ"ש המחוזי) שהתקיימה במהלך השלב הסמוי של החקירה, בין מירז, סיבוני ויוסף, שלא הכירו האחד את השני עד אותו מועד; העברת סכום כסף גדול לחו"ל ערב מועד הפיכת החקירה לגלויה על-ידי סיבוני; הימצאות סכום כסף בלתי-מוסבר במשרדו של מירז; ועוד. אולם, המחוזי קבע שאין די בראיות אלו בכדי לבסס הרשעה.

בערעור שהגישה לעליון, תוקפת הפרקליטות, בין היתר, את קביעת המחוזי, לפיה לא ניתן הסבר מספק להימצאותו של סכום הכסף המזומן (שנטען כי מקורו בכספי שוחד) ברשות מירז ולסיבה לכך שהתקיים מפגש משולש בביתו של סיבוני ועוד. "לא הייתה הצדקה להעניק להפללת יוסף וסיבוני על-ידי מירז משקל כה נמוך, וזאת מהטעם שהמדובבים לא הובאו להעיד", טוענת המדינה.

לדברי המדינה, די בשמיעת התיעוד הקולי של האינטראקציה בין מירז למדובבים כדי להסיק - כפי שביהמ"ש עצמו קבע - כי מירז נשמע רגוע כאשר סיפר למדובב את פרטי האירועים". לטענת הפרקליטות, "יש להסיק מהתיעוד הקולי של דבריו של מירז למדובב, כי הוא לא הודה והפליל את יוסף וסיבוני מתוך פחד ואימה מפני המדובבים, אלא בשל יחסי אמון שנוצרו בינו לבין אותו מדובב".

עוד נטען בערעור, כי גם בהנחה כי יש להעניק משקל מועט לדבריו של מירז בפני המדובבים (והפרקליטות, כאמור, חולקת על כך), הרי שמירז עצמו הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים באותן עובדות בהן הודה ושמסבכות את יוסף וסיבוני, ובנוסף ערעורו לעליון של מירז על הרשעתו נדחה.

רקע: שחיתויות בקופה השלישית בגודלה

בנובמבר 2010 חולל מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, רעידת אדמה במערכת הבריאות, כשפרסם דוח ביקורת מיוחד. במרכז הדוח עמדה קופת-חולים מאוחדת.

הדוח הוגדר כ"אחד הדוחות החמורים של מבקר המדינה מאז ומעולם", והוא תיאר שורה של שחיתויות ניהוליות ואישיות בקופה השלישית בגודלה בישראל, שמבוטחים בה כמיליון איש. המבקר העביר ליועץ המשפטי לממשלה שש פרשיות שונות שנבדקו בדוח, כדי שיחליט אם לפתוח בחקירה פלילית בעניינן. חקירה פלילית אכן נפתחה. בהמשך הלכו ונחשפו החשדות נגד בכירי מאוחדת לשעבר, שרבים מהם גם נעצרו.

בין השנים 2013 ל-2015 הוגשו כתבי אישום חמורים נגד מעורבים רבים בפרשה, בהם בעלי תפקידים ברשות המסים, בעלי תפקידים בקופת-חולים מאוחדת, בעלי חברות פרסום ושיווק וחברות הקשורות אליהם.

זאת, בטענה כי הנאשמים הביאו במרמה לכך שמשאביה הכספיים של הקופה, המתקבלים ממשרד הבריאות ושנועדו לשמש לצורכי בריאות, שימשו לפעילות שיווקית אסורה ולהטעיית הקופה, מנגנוני הביקורת ומשרד הבריאות.

חלק מהנאשמים בפרשה כבר הורשעו ונגזר עונשם, ובהם כנרת פרי גיא-רון, רעייתו של ראש לשכת עוה"ד לשעבר, עו"ד יורי גיא-רון, שהורשעה על-פי הודאתה בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד בפרשה.

גיא-רון הודתה בכך שבשנים 2004-2008 הפיקה חברת "אפיקי שיווק" שבבעלותה חשבוניות כוזבות מדי חודש לקופת-חולים מאוחדת בסכום העולה על 4 מיליון שקל.

במקור נחקר במסגרת הפרשה גם בעלה של כנרת, עו"ד יורי גיא-רון. ואולם, זמן קצר לאחר פתיחת החקירה, הודיעה הפרקליטות לעורכי דינו של יורי גיא-רון, בעקבות שימוע שנערך לו, כי החליטה לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות.