"המדינה פותרת את בעיית חיבור המפעלים דרך תמריצים וקנסות"

הכלכלן הראשי של BDO בביקורת על התוכנית שתוגש לאישור הממשלה ביום ראשון: "המדינה חייבת להתייחס לתשתית הגז כאל תשתית לאומית"

מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י
מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י

ביום ראשון הקרוב תוגש לאישור הממשלה תוכנית שאפתנית שאמורה לזרז את חיבור המפעלים לגז טבעי. התוכנית גובשה על ידי משרד ראש הממשלה ומשרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והכלכלה, והיא כוללת, בין היתר, מתן תמריצים למפעלים שיעברו לגז טבעי, לוחות זמנים מחייבים לחיבור המפעלים לגז ואמצעי אכיפה משמעותיים. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יתקן את היתרי הפליטה, כך שלמעשה המפעלים יהיו חייבים להתחבר לגז טבעי ולא להשתמש במזוט המזהם. צוות מיוחד יוקם כדי לגבש את פרטי התוכנית וידווח לממשלה על התקדמותה.

"התוכנית היא צעד חשוב בכיוון הנכון, אך היא אינה מספיקה", אמר היום (ג') בשיחה עם "גלובס" חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת BDO, המייעצת בין השאר למשרדים ממשלתיים בנושאים אחרים. "המדינה חייבת להתייחס לתשתית הגז כאל תשתית לאומית. הבעיה העיקרית היא שהמדינה עדיין מנסה לפתור את בעיית התשתית הלאומית דרך כוחות השוק ולתת תמריצים וקנסות במקום לגבש תוכנית לאומית. בשנת 2020, לאחר פיתוח לוויתן, יהיו מקורות גז טבעי שיאפשרו מעבר מלא של התעשייה לגז. הבעיה היא שהמדיניות המוצעת אינה מספיקה כדי להביא להשלמת הקמת תשתית החלוקה ומסתפקת ביצירת תמריצים".

הרצוג מוסיף כי "בפריסת התשתית הלאומית של צנרת חלוקת הגז לא צריך להמתין עד שהלקוחות יחתמו על הסכמים או יסבו את מפעליהם לגז אלא חייבים לעבוד במקביל. הממשלה צריכה להצהיר שעד שנת 2020 אנחנו פורסים את כל התשתית הלאומית של צנרת הגז שתגיע לכל צרכני הגז הפוטנציאליים".

הרצוג נותן כדוגמה את הפרויקט הראשון שנבנה במודל של שותפות ציבורית-פרטית (PPP) - כביש 6. לדבריו, אם היינו דורשים מזכייני כביש 6 לחתום על הסכמים עם ציי רכב לפני שהם מקימים את הכביש, הכביש לא היה נסלל לעולם, "לא משנה אילו הטבות מקילות וגזרים היינו מבטיחים לנהגים מראש".

לדברי הרצוג, כמו בכביש 6 וכמו בתשתיות אחרות של מים, חשמל ותחבורה, על המדינה להעניק רשת ביטחון לאומית לחברות התשתית כדי לפרוס את צנרת הגז במלואה. "תפקיד המדינה הוא להעניק רשת ביטחון לזכיינים כדי לפרוס את תשתית הגז במלואה וזה מה שחסר בתוכנית הזאת. זה הכשל העיקרי שלה".

לא עומדים ביעדים

עד היום חוברו פחות מ-50 מפעלים מתוך כ-500 מפעלים פוטנציאליים בשלב ראשון. המספר הזה רחוק מהיעדים הממשלתיים: חיבור של 50 מפעלים עד 2016, חיבור של 80 נוספים ב-2017 ו-120 נוספים ב-2018. זאת אף שהמעבר לשימוש בגז טבעי היה יכול לחסוך למפעלים ולמשק כולו כסף רב. על פי הסקר האחרון של חברת BDO, מדובר בחיסכון של כ-1.6 מיליארד שקל בשנה למשק, כתוצאה מהפחתת זיהום אוויר והגדלת התוצר במשק הנובעת משימוש בגז מקומי לעומת הנפט המיובא.

מעבר לכך, העיכוב בחיבור המפעלים לגז הביא לכך שיעדי התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה לא יושגו במועד שנקבע, והממשלה מודיעה כעת שם יושגו שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2020.

מדוע נתקע הפרויקט של חיבור המפעלים לגז טבעי? מדובר בשאלה של "ביצה ותרנגולת": מצד אחד, במחירי הנפט הנוכחיים למפעלים אין תמריץ כלכלי אמיתי לחתום על הסכמי חלוקה בשל כדאיות כלכלית גבולית. ומצד אחר, לחברות החלוקה הפרטיות שהתחייבו לפרוס את צנרת חלוקת הגז אין כדאיות כלכלית לעשות זאת מאחר שאין מספיק לקוחות על הקו.

חברות החלוקה גם מלינות על קשיים ביורוקרטיים לא מעטים שעליהן להתמודדם עמם בעת פריסת הצנרת, לדוגמה עיכוב בהרשאה לעלייה על הקרקע וחסמים במתן היתרי בנייה מצד הרשויות המקומיות. גם המפעלים עצמם נתקלים בקשיים ביורוקרטיים מצד הרשויות בדרך לחיבור. נוכח כל העובדות האלה, נוצר עיכוב בחיבור המפעלים לגז, והממשלה לא עמדה ביעדיה.

עד היום, פעלה הממשלה באיטיות כדי לקדם את הפרויקט של חיבור המפעלים. הצעדים שנעשו עד כה כללו בין היתר מענקי חיבור למפעלים וקמפיינים פרסומיים. הצעד הנוכחי של הממשלה התבקש נוכח העובדה שמשנת 2020 יכולים להיות בישראל שני מאגרי גז טבעי מפותחים - תמר וליוויתן. אם פריסת רשת החלוקה וחיבור המפעלים, תהליכים ממושכים כשלעצמם, לא יתחילו בקרוב, המדינה עלולה למצוא את עצמה מייבאת נפט ומזוט מזהמים ולתרום לתמ"ג של מדינות אחרות בהיותה מעצמת הגז הטבעי.

עיקרי התוכנית

- הממשלה תפרסם לראשונה תחזית להפחתה בצריכת המזוט במשק בעקבות הסבה לגז טבעי. שר האנרגיה ידווח לממשלה פעם ב-6 חודשים על קצב התקדמות חיבור המפעלים לגז טבעי ויציג תחזית מעודכנת באשר לחיבור צרכנים פוטנציאלים נוספים

- צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, יגבש תוכנית להאצת חיבור מפעלים לרשת חלוקת הגז הטבעי, שתכלול לוחות זמנים מחייבים לחיבור וצעדי אכיפה, מתן תמריצים למפעלים והסרת חסמים בפריסת רשתות החלוקה

- תיקון היתרי הפליטה והרישיונות למפעלים החתומים על הסכמים עם חברות חלוקת הגז וטרם חוברו לרשת החלוקה, בהתאם לצפי חיבורם לרשת

- הממשלה תקדם מעבר של כלל המשק לצריכת מזוט מסוג 0.5% גופרית במקום 1% עד סוף 2019