שכר המינימום יעלה ל-5,300 שקל; זינק ב-23% בתוך 3 שנים

סופית: שכר המינימום יועלה ב-300 שקל מדצמבר ■ יוזם המהלך, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: האבטלה במשק ירדה, למרות שהעלאת שכר המינימום דחפה לעליית השכר בכל המשק ב-10%

תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי
תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה את העלאת שכר המינימום מ-5,000 ל-5,300 שקל החל מה-1 לדצמבר, בהתאם לסיכום בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.

מדובר בהעלאה רביעית של שכר המינימום בשלוש השנים האחרונות. בדצמבר 2014 סיכמו ההסתדרות וארגוני המעסיקים על העלאת שכר המינימום מ-4,300 שקל לחודש ל-5,000 שקל. ההעלאה הייתה נעשתה בשלוש פעימות כשהאחרונה בינואר 2017. לאחר כניסתו של שרגא ברוש לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים סיכם איתו ניסנקורן על העלאה נוספת מ-5,300 שקל - ההעלאה שהרחבתה לכלל המשק אושרה כעת בכנסת. 

העלייה בשכר המינימום - לוח זמנים
 העלייה בשכר המינימום - לוח זמנים

לפי נתוני ההסתדרות, ישנם בישראל 800 אלף משפחות שבהן יש מפרנס אחד לפחות המשתכר שכר מינימום. בנוסף ישנם אלפי עובדי מגזר ציבורי שמקבלים השלמה לשכר מינימום.  

ניסנקורן שהשתתף בדיון הוועדה, אמר כי "בתקופה של שנתיים וחצי בלבד, שכר המינימום בישראל עלה ב-23%, כלומר כמעט רבע מגובהו. מדובר בהעלאה היסטורית בכל קנה מידה מאז שנחקק חוק שכר המינימום ב-1987. מלבד השיפור המשמעותי במצבם של העובדים ברמות השכר הנמוכות. המהלך להעלאת שכר המינימום תרם לדחיפת כל מדרג השכר כלפי מעלה, תוך יצירת השלכה חיובית גם על מעמד הביניים".

ניסנקורן הוסיף כי "המהלך שדחפנו בהידברות עם המעסיקים ועם האוצר, הביא בסופו של דבר גם לעלייה מואצת של השכר הריאלי במשק וזה עלה בתקופה הנדונה ב-10%, לאחר כעשור וחצי של קיפאון. גם האיום שנשלף בכל פעם שדיברנו על העלאת שכר המינימום בנוגע לשיעור האבטלה, הוכח כלא נכון. בתקופה המדוברת שיעור האבטלה בישראל ירד לשפל היסטורי של 40 שנה, והגיע ל- 4.1%".

שרגא ברוש : "ההסכם כולל סעיף מחויבות משותפת  להגדלת פריון העבודה"

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, מסר בעקבות פעימת העלאת שכר המינימום כי "הסכם שכר המינימום, עליו חתמו המעסיקים עם ההסתדרות, כולל לראשונה סעיף מחויבות משותפת של המעסיקים והעובדים להגדלת פריון העבודה. סעיף זה יאפשר בהמשך עדכון אמיתי וטבעי של רמת השכר במשק, לצד חיזוק יכולת עשיית העסקים בישראל.

"יש לזכור כי מדובר באיזון עדין - המגזר העסקי בישראל סובל מעלויות כבדות לצד פריון עבודה נמוך, ובכדי לאפשר את המשך הצמיחה של המשק והעליה ברמת החיים של תושבי ישראל, יש לפעול להגדלת הפריון לאותה הרמה כבמדינות ה-OECD".