רשות המסים תחדש את נוהל "גילוי מרצון" מינואר 2018

הנוהל החדש יכלול מסלולים דומים לאלה שניתנו בנוהל הקודם, בהם מסלול אנונימי ■ במשרד המשפטים התלבטו אם להעניק הזדמנות נוספת לעברייני מס, אך לא הטילו וטו ■ למדריך גילוי מרצון

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

הקאמבק של נוהל "גילוי מרצון": לאחר חודשים של דיונים בין רשות המסים והאוצר למשרד המשפטים, הסכימו הצדדים על פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש, שיעניק לתושבי ישראל "תקופת חסד" נוספת ל"הלבין" הון שחור שהעלימו עד כה. זאת, אמנם תוך תשלום מס, אך בלי שחרב הפלילים תונח על צווארם. כך נודע ל"גלובס".

בימים אלה פועלים ברשות המסים לסגירת כל התיקים שנפתחו בסבב הקודם של הנוהל, שהוכתר בהצלחה רבה. ל"גלובס" נודע, כי הנהלת הרשות הורתה לפקידי השומה לסגור את כל התיקים עד סוף השנה. תיק שלא יגיעו בו להסכמות בנוגע להיקף המס שישולם, יוחזר למחלקת החקירות לצורך דחיית הבקשה.

באחרונה קיבלו מספר מייצגים מכתבי דחייה, שבהם הובהר להם כי הדיון בתיק הסתיים, וכי בקשת הגילוי מרצון - נדחתה. "אנחנו קיבלנו כמה מכתבי דחייה, למרות שאנחנו בעיצומם של דיונים מול הרשות", אמר ל"גלובס" יועץ מס. לדבריו, "נאמר לנו שיש הוראה לסגור הכול לפני סוף השנה".

חסינות מפני העמדה לדין פלילי

נראה, כי פעילות סגירת התיקים - שנפתחו בתקופת הנוהל הקודם - מתבצעת כהיערכות לקראת פרסומו של הנוהל החדש. לדברי גורם בכיר ברשות המסים, הנוהל החדש ייכנס לתוקף בתוך כחודשיים בינואר 2018 - שנה לאחר שפג תוקפו של הנוהל הקודם. על-פי המידע שהגיע ל"גלובס", הגם שישנם מספר פרטים בנוהל שעדיין לא נסגרו סופית, הנוהל יכלול מסלולים דומים למסלולים שניתנו בנוהל הקודם, ובהם מסלול מקוצר ומסלול אנונימי, שימשוך שוב את מי שטרם הספיק לדווח על רכושו במסגרת הנוהל הקודם.

במסגרת הנוהל הקודם, שהסתיים ב-31 בדצמבר 2016, נחשפו כ-25 מיליארד שקל, בכ-7,400 בקשות לגילוי מרצון; וגביית המס בעקבותיו עמדה על כ-3 מיליארד שקל. מאז פקיעת הנוהל, לא ניתנה למעלימי ההכנסות האפשרות להצהיר על הונם ללא חשש מהדין הפלילי. עם זאת, מנהל רשות המסים הצהיר פעם אחר פעם בחודשים האחרונים, כי הרשות פועלת לחידוש הנוהל מול משרד המשפטים.

חרף הצהרות אלה, הדיונים נמשכו חודשים ארוכים. לדברי גורמים שונים שהיו מעורבים בתהליך חידוש הנוהל, אנשי משרד המשפטים התלבטו בנוגע לצורך להענקת הזדמנות נוספת לעברייני מס להלבין את הונם המועלם; אולם הם לא הטילו וטו על הנושא והדיונים התנהלו כל העת סביב הפרטים והמסלולים שיהיו בנוהל החדש, ובהם משך תקופת הנוהל.

באשר למועד פרסומו של הנוהל, סברו גורמים ברשות המסים, כי יש לפרסמו לאחר תקופת החגים.

מרשות המסים נמסר, כי "הדיונים על הנוהל הסתיימו, והוא הועבר לאישורו הסופי של היועץ-המשפטי לממשלה".

העברתו של הנוהל לאישורו של היועץ-המשפטי לממשלה נעשית לאור סמכותו הבלעדית להעניק חסינות לאדם מפני העמדה לדין פלילי - חסינות שהיא לב-ליבם של הליכי נוהל הגילוי מרצון. במסגרת האישור שיינתן על-ידי היועץ-המשפטי לממשלה, עליו להסמיך את הגורמים הרלבנטיים המפעילים את נוהל הגילוי מרצון, להעניק חסינות מפני העמדה לדין פלילי למגלים (את ההעלמות), ובהם פרקליט המדינה, פרקליטי מחוזות ומנהל רשות המסים.

הנוהל החדש מתפרסם בעיתוי לא מקרי, בעיצומו של צונאמי חילופי המידע בין המדינות והמאבק הבינלאומי בהון השחור. ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל-מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה.

בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב. כמו כן, הרשות עתידה לקבל בקרוב מידע ממדינות רבות נוספות במסגרת הסכם ה-CRS - שיזם ארגון ה-OECD, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה.

לדברי עו"ד איתי ברכה, שותף במשרד עוה"ד ברכה, המתמחה במסים, "בד בבד עם החמרת הענישה נגד מעלימי המס, הצעדים מרחיקי הלכת שבהם נוקטת הרשות לתפיסת מעלימי המס, ורגע לפני תחילתם של חילופי המידע הבינלאומיים, מחליטה רשות המסים לתת הזדמנות נוספת, אולי האחרונה, למעלימי המס 'לחזור בתשובה' ולדווח על נכסיהם המצויים מחוץ לישראל ובכך להציל עצמם מחקירות ומהליכים פליליים".

נראה, כי הצלחת הנוהל תהיה תלויה גם בהבנה של מעלימי ההון, כי החבל מתהדק סביב צווארם. ברכה: "דווקא כעת, כשחילופי המידע הבינלאומיים מתקרבים, וכבר ברור עד כמה נרחבים הם הולכים להיות, ישראלים רבים שחשבו בעבר כי לא יגיעו אליהם, מבינים כעת כי לא נותרה להם ברירה אלא לנצל את ההזדמנות האחרונה שניתנה להם, ולדווח בישראל על נכסיהם שמחוץ לישראל".

עו"ד (רו"ח) גיא חן, ממשרד עוה"ד שגיא, מוסיף, כי "ההחלטה לחדש את נוהל הגילוי מרצון התקבלה רגע לפני תחילתם של חילופי המידע האוטומטיים בין ישראל למדינות אחרות בעולם, אשר חלקן נחשבו עד כה למקלטי-מס מוגנים".

מסלולי נוהל גילוי מרצון

- מסלול אנונימי: מסלול במסגרתו הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה על ידי רשות המסים

- מסלול מקוצר: מסלול החוסך בירוקרטיה במקרים שבהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון ש'

- מסלול רגיל: מסלול במסגרתו הנישום נחשף בפני הרשות מהשלב הראשון של הגשת הבקשה, מגלה את נכסיו ומצהיר על הכנסותיו שלא דווחו

יבול הנוהל הקודם

- הוגשו: כ-7,400 בקשות לגילוי מרצון

- נחשפו: כ-25 מיליארד שקל

- נגבו: כ-3 מיליארד שקל

ברשות המסים ובאוצר מעריכים: עשרות אלפי אזרחים מחזיקים רכוש ונכסים בשווי עשרות-מיליארדי שקלים ברחבי העולם

הצלחתו המסחררת של נוהל גילוי מרצון הקודם - שהכניס עשרות-מיליארדי שקלים מ"כלכלת הצללים" לכלכלה המדווחת, וכמה מיליארדים של מסים לקופת המדינה - עוררה את התיאבון של רשות המסים. אך נשאלת השאלה האם יש אומדנים שנערכו, שמצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מהווה יותר מ-20% מהתוצר - נתון המשקף אובדן הכנסות בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקל מדי שנה לקופת המדינה.

למנהל רשות המסים, משה אשר, ברור, כי לא חסרים עדיין כספות וחשבונות סודיים וערימות של מזומנים של ישראלים המועלמים מתחת לרדאר של הרשות. ברשות המסים ובאוצר מעריכים, כי עדיין קיימים עשרות-אלפי אזרחים, שאוחזים ברכוש ובנכסים בשווי עשרות-מיליארדי שקלים ברחבי העולם.

לדברי עו"ד איתי ברכה, המתמחה במיסוי, למרות הצלחת הנוהל הקודם, קיים עדיין כסף שחור רב שמבקש להיחשף. "מרבית הבנקים השווייצריים הגדולים שאותם אנו מלווים במשרדנו, דיווחו לנו באחרונה כי לקוחותיהם הישראלים כבר עברו את תהליך הגילוי מרצון בישראל, ולמרות זאת, ההערכה היא כי ישנם עוד אלפי ישראלים שטרם דיווחו, חלקם שייכים למעמד הגבוה ומחזיקים סכומים אדירים מחוץ לישראל בלא דיווח".

עוד הוא מוסיף, כי "למרות הסברה כי סבב הגילוי מרצון החדש יהיה פחות אפקטיבי, יש לזכור כי היקף הנכסים של ישראלים המנוהלים בשווייץ עומד על כ-55 מיליארד דולר. החל משנת 2005, עת התפרסם לראשונה נוהל הגילוי מרצון, ועד היום, חשפו הליכי הגילוי מרצון בישראל הון של פחות מ-20 מיליארד שקל בלבד. גם אם נניח כי מרבית ההון של הישראלים דווח בזמנו לרשות, ניתן עדיין להעריך כי הישראלים מחזיקים הון של עשרות-מיליארדי שקלים, שעליהם טרם דיווחו בישראל".