גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: שאול אלוביץ', הגיע הזמן להיפרד מבזק

ההאשמה החמורה ביותר בתיק בזק: "בישול" דוחות yes כדי לשרת תשלומים בעשרות מיליונים לבעל השליטה שאול אלוביץ'

שאול אלוביץ/ צילום: אביב חופי
שאול אלוביץ/ צילום: אביב חופי

1. לא לחינם הציבה רשות ניירות ערך את נושא הדיווחים הכספיים של חברת yes בראש הודעתה על המלצתה לפרקליטות להגיש כתבי אישום בתיק בזק, המלצות שלא כללו, לפחות לא באופן גלוי, שמות מפורשים, אלא המלצה כללית בגלל הנחיית היועץ המשפטי של הרשות. עם זאת, ברור למי ההמלצות מתייחסות - הרי הם יצאו ובאו מחדרי החקירות של רשות ניירות ערך.

בכל מקרה, ההמלצה של רשות ניירות ערך בתיק בזק מתייחסת לשלושה סעיפים: המניפולציה בדוחות yes כדי לעמוד בהתניית התשלומים במסגרת עסקת בעלי העניין; הדלפת חומרים לשאול אלוביץ', בעל השליטה, מתוך הוועדות הבלתי תלויות בעסקות בעלי העניין של חלל ו-yes; והסעיף השלישי - קידום ענייניה של בזק במשרד התקשורת בניהולו של שלמה פילבר, המנכ"ל לשעבר.

2. מכל אלה, פרשת yes, כאמור, היא לטעמי החמורה ביותר, משום שהיא מתחה את גבולות הגמישות החשבונאית מעבר למידתם, וכפי שרשות ניירות ערך טוענת תוך "פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה", במטרה ברורה לעמוד ביעדי התזרים כדי להעביר תמורה יותר גבוהה לחברת יורוקום שבשליטתו של אלוביץ'. אין ספק שהאצבע המאשימה פה היא לעברם של רון אילון, מנכ"ל yes; סמנכ"ל הכספים של החברה, מיקי ניימן; וכמובן מי שנהנה מכך - שאול אלוביץ'.

3. כזכור, בעסקת בעלי העניין לרכישת מניות יורוקום ב-yes הוגדרו מספר שלבים: הראשון, מרכיב מזומנים בהיקף של 680 מיליון שקל; השני, תשלום של 200 מיליון שקל בתנאי של הכרה בהפסדי yes כנכס מס; והשלישי - תשלום של 170 מיליון שקל התלוי בעמידת yes ביעדי תזרים המזומנים החופשי בשנים 2015-2017.

תזרים מזומנים חופשי, למי שאינו בקי ברזי החשבונאות, הוא מדד האמור לשקף את הנזילות של החברה ולהצביע על איתנותה. זה התזרים שחברה מפיקה מפעילותה השוטפת בגריעה או בתוספת של המזומנים מהשקעה או מפעילות מימונית. בקיצור: זו התוספת או גריעת המזומנים לחברה מדי רבעון, או כל תקופת דיווח אחרת. לכאורה, משחק עם מספרי התזרים קשה מאוד לביצוע לאורך הזמן - קופת מזומנים הרי לא משקרת אלא אם כן מזייפים אותה - אבל בהחלט אפשר לשחק איתה מדי רבעון - לדחות השקעות, לדחות תשלומים והוצאות כדי להציג ברבעון מסוים תזרים חזק.

המשחקים הללו נעשים וייעשו בכל חברה, והם סבירים בהחלט כשהם נעשים בצורה מידתית. מה שקרה ב-yes, לכאורה, שהם חרגו מכול פרופורציה, וגרוע מכול - החריגה נועדה לשרת את אלוביץ' - ומדובר בשירות שהיה שווה עשרות מיליוני שקלים לפחות.

4. התמורה של בזק כתוצאה מסעיף התזרים חולקה לשני רכיבים בסך 100 מיליון שקל ו-70 מיליון שקל, ויעדי התזרים חולקו לשלושה (ראו טבלה). כפי שהזכרתי פה בעבר, הבעיה נוצרה מלכתחילה בהגדרת התניות לתשלום ביעדי תזרים, שמגבירה את המוטיבציה של מקבל התשלום (אלוביץ') ומנהליו הכפופים לו לעמוד בהתניות בכל מחיר כדי לקבל את הכסף תמורת העמידה ביעד.

יס

לפני כחודש בדקתי את התזרים הרבעוני של בזק במהלך השנתיים האחרונות, וממנו עלה בבירור שיש תנועה חריגה לכאורה ברבעון הרביעי של 2016. התנועה החריגה הזו ברבעון הרביעי איפשרה ל-yes לעמוד ביעד ולעבור אותו במעט (ראו טבלה), מה שאיפשר העברת תשלום של 57 מיליון שקל לאלוביץ'. תזרים הרי אי-אפשר "לבלף" לכאורה כל רבעון, ולכן היה אפשר לראות מיד ברבעון הראשון של 2017 מעבר לתזרים שלילי חריג, מה שלא משקף בדרך כלל את פעילותה של החברה.

לכל ה"משחקים" הללו קוראת רשות ניירות ערך פעולות מלאכותיות, או בשפה פחות דיפלומטית כפי שאני מכנה אותה - "בישול" דוחות. זה מאוד פשוט מה שרשות ניירות ערך טוענת: הרדיפה אחרי עמידה ביעדים וההטבות העצומות הנלוות אליהן גרמו לכל החשודים לכאורה "לבשל" את דוחות yes ולבשל לכאורה את התזרים הרבעוני של החברה - הכול כדי לעמוד ביעדים שנקבעו מראש, ובחטא נקבעו.

5. שני התיקים הנוספים בפרשת בזק מתייחסים לאיכות המימשל התאגידי בו ולאיכות הרגולציה של משרד התקשורת. המעורבים בו הם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת; סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק; ולינור יוכלמן, מזכירת החברה. הראשון, מעבר מידע חסוי מהוועדות ה"בלתי תלויות" בעסקאות בעלי העניין עם חלל ו-yes לשאול אלוביץ' - והשני מעבר מידע בין משרד התקשורת לבזק באופן שנתן יתרון לבזק.

אז ככה: ועדה "בלתי תלויה" בעסקאות בעלי עניין היא שם מגוחך מכיוון שהיא "תלויה" בהחלט, לא רק בעסקת בעלי העניין של בזק - אלא בכל עסקת בעלי עניין שיצאה לדרך. מי שחושב שהוועדה הזו לא קשובה לרחשי הלב של בעל העניין ומי שיזם את עסקת בעלי העניין - מנותק מהמציאות. בכל עסקאות בעלי העניין הרגליים של בעלי העניין אמנם היו מחוץ לוועדות "הבלתי תלויות", אבל האף שלהם היה בהחלט בפנים - באמצעות מקורביהם ושליחיהם הנאמנים - הרי לרובם יש את הנטייה הטבעית לשרת את מי שמשלם להם את המשכורת. ההבדל היחיד הוא שבבזק נתפסו - כנראה היה מי שכרגיל הלשין.

6. בנושא היחסים של משרד התקשורת עם בזק, יחסי ה-VIP לכאורה, צריך להיות זהיר מאוד. הודעת הרשות לא כוללת אמירה מפורשת על הטבות משמעותיות לכאורה שניתנו לבזק בסופו של דבר, אלא על "העברה שיטתית של מסמכים מסווגים", ונראה שזה התיק הכי פחות חמור בפרשת בזק.

בלי כל קשר לעניין היחסים של משרד התקשורת עם בזק, חייבים להסתכל גם על יחסיו של המשרד עם שאר השחקנים בשוק התקשורת, במיוחד עם הוט, שניתנה לה הטבה חריגה בת מיליארד שקל במריחת הדרישה לפריסה אוניברסלית שלה, כפי שהיא מופיעה ברשיונה. בזק בהחלט לא לבד בהחלטות הרגולטוריות העקומות שהתקבלו במשרד לאורך השנים.

7. חזקת החפות היא חזקה משמעותית וראויה לכל משמר - והיא עומדת בוודאי לכל החשודים בפרשת בזק. חפותם של כל החשודים שרשות ניירות ערך ממליצה להעמיד אותם לדין בפרשה עומדת להם עד החלטת הפרקליטות, עומדת להם עד לשימוע, אם יתקיים כזה, ועומדת להם במהלך משפטם, אם יתקיים משפט. יחד עם זאת, עננת החקירות מרחפת מעל בזק כבר חודשים ארוכים. העננה הזו תימשך עוד זמן רב עד להחלטת הפרקליטות, עד לשימוע ועד למהלך המשפט. מדובר לא בחודשים ארוכים, אלא כבר בשנים.

כשבעל השליטה בחברה כמו בזק יחד עם כל מנהליו הבכירים טרודים בהגנה על שמם הטוב, זה לא בריא לחברה וגם לא בריא להם. מי שעסוק ויהיה עסוק בהגנה על חפותו, אינו יכול להמשיך "להגן" גם על השקעתו או על משרתו.

לכן, ההמלצה של רשות ניירות ערך להעמיד לדין את אלוביץ' ומנהליו היא בראש ובראשונה גם "המלצה" לאלוביץ' להיפרד משליטתו מבזק, ו"המלצה" למנהליו להיפרד יחד איתו, כפי שתמיד קורה בהחלפת שליטה.

8. החלפת שליטה איננה בהכרח מכירת השליטה לגורם אחר "דמוי" אלוביץ'. גרעין שליטה או לא, זה ויכוח לגיטימי והוא מתקיים גם בתחום הבנקאות. אבל גרעין שליטה בן 20% שמאפשר לאיש אחד לשלוט על החברה באמצעות החזקות מיעוט (כמו בבנק הפועלים) - הוא הדבר הגרוע ביותר, ובין היתר, הוביל לתופעות השליליות כפי שהתרחשו לכאורה בפרשת בזק.

במקרה הזה עדיף שהמניות של אלוביץ' יפוזרו בשוק - ומי אם לא הרגולטורים שייצרו את המצב הזה צריכים גם הם לדחוף לפתרון הזה.

תזרים

eli@globes.co.il

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?