יללת הזאב: מיני-מבחן לסיאט ליאון קופרה 290

הקופרה היא האחות הצעירה והפרועה של גולף GTI ■ היא תמיד קצת יותר חזקה, קצת יותר זולה וקצת יותר מוחצנת מאחותה הגרמנית, וההבדלים הללו בולטים במיוחד בדור החדש

סיאט ליאון / צילום: יחצ
סיאט ליאון / צילום: יחצ

רכב פרטי חדש הוא מוצר חושני. עבור רוב הלקוחות החוש המוביל את הבחירה הוא הראייה, כלומר האטרקטיביות של העיצוב. במקרה של סיאט ליאון קופרה, החוש הדומיננטי בתהליך הוא השמיעה. את הצליל הייחודי שהיא מייצרת - יללת זאב זועמת בהאצה, שיעולים אגרסיביים כשמרפים מהדוושה - אפשר לזהות ממרחק של שלושה רחובות, ו-90% מרוכשיה מוציאים עוד אלפי שקלים עבור מערכת פליטה פתוחה שמגבירה את הצליל משמעותית (כן, זה ההסבר לקולות הנפץ שאפשר לשמוע לא פעם בערים באישון לילה).

ליאון קופרה היא האחות הצעירה והפרועה של גולף GTI. היא תמיד קצת יותר חזקה, קצת יותר זולה וקצת יותר מוחצנת מאחותה הגרמנית, וההבדלים הללו בולטים במיוחד בדור החדש. הקופרה לא מתביישת לנפנף בנוצות: יציבה אגרסיבית ומונמכת על חישוקי ענק, בוכנות בלימה צבעוניות וכמובן פנסי קסנון זוויתיים שמפנים את הכביש מהר יותר מסירנה משטרתית. רכב ההדגמה שלנו בצבע כחלחל אמנם משך תשומת לב מועטה, אבל כנראה בגלל שהגיע ללא טור של סטיקרים באנגלית שבעלי הרכב משום מה נוהגים להדביק על עמוד הגג האחורי. ללא קישוטים, זה בהחלט רכב נאה.

תא הנוסעים מזכיר שמדובר ברכב מקבוצת פולקסווגן. לקופרה יש אמנם מושבי ספורט קדמיים נאים, עמוקים ותומכים, ריפוד אלקנטרה נעים ודוושות מוכספות, אבל בעיקרון זה עדיין התא המוכר של הגולף עם דיפוני פלסטיק איכותיים, הנדסת אנוש טובה, מערך מחוונים עשיר ושמרני בעיצובו ותכנון יעיל של המרחב הפנימי. בקיצור, משפחתית יעילה ושימושית.

מסך המגע של מערכת המולטימדיה המקורית מקביל לזה שבגולף/סקודה, אך עיון לעומקו יגלה רמזים מעניינים לעתיד לבוא, כמו תפריט שמאפשר לנהג לתכנת את מחשבי המנוע, את ההיגוי ואת הבולמים בהתאם למצב רוחו.

לחיצה על כפתור ההתנעה משחררת לאוויר את אותו צליל ייחודי שהוזכר, ומכניסה את הנהג והנוסעים לאווירה הנכונה. בכל דור של הליאון קופרה מקפידים המהנדסים להעלות את ההספק בכמה אחוזים, ובגלגול הנוכחי מדובר על 290 כ"ס (300 בגרסה האירופית) ו-38 קג"מ שמועברים לגלגלים הקדמיים.

גם בהנדסת הרכב המודרנית, הספק כזה נחשב רף עליון גבולי למכונית הנעה קדמית. מהנדסי סיאט ציידו את הקופרה בדיפרנציאל מוגבל החלקה ובעוד מערך שלם של צ'יפים וחיישנים שנועדו בעיקר למנוע מהמנוע הבריון לפרק את הרכב לחתיכות, ואלה אכן עושים את המלאכה היטב, רוב הזמן. מי שילחץ על הדוושה הימנית בהדרגה או יבחר במצבי התכנות הרגועים יחסית, יקבל תאוצות מרשימות מאד (5.7 שניות מ-0 ל-100), ודחף בלתי מתכלה בכל שיפוע ובכל מהירות. על פי מקורות זרים, אפשר לשייט עם המכונית בשלווה ב-170 קמ"ש, ללחוץ ואז להמשיך ליהנות מתאוצה פראית לעבר האופק.

מצד שני, מי שיבחר במצבים הספורטיביים - הקיצוני שבהם מכונה "קופרה" - ויבעט בדוושה בהתלהבות ביציאה מרמזור או בעלייה, אפילו על כביש יבש, יגלה שכל האלקטרוניקה המחוכמת לא יכולה למנוע מהגלגלים להסתחרר ולא מונעת מהתמסורת לייצר, רגעית, חבטות מכניות אלימות שעוברות לכל אורך המרכב.

האלקטרו-מכאניקה כן מצליחה לנטרל בצורה מושלמת את התופעה של לחימת הגה, שאופיינית למכוניות הנעה קדמית חזקות, ואם מוסיפים לכך צמיגי ענק ומתלים שכוילו במיומנות, במחשבה על גיחות למסלול בסופי שבוע, מקבלים מכונית ספורט מהנה, אוחזת ומהירה מאוד גם בכבישים מתפתלים. ובניגוד לדורות הקודמים, זו אפילו מכונית נוחה בהחלט בעיר ובמהירויות נמוכות.

ב-229 אלף שקל לדגם חמש דלתות האוטומטי, הקופרה מציעה הרבה מאוד כוח וביצועים לשקל ותמורה טובה משמעותית משל כמה מאחיותה לקבוצת פולקסווגן. היא מייצרת ביצועים מרגשים, יכולה להיות פרועה, יש לה עדיין קצוות דינמיים לא מלוטשים והצליל שלה יבריח כל בן תרבות. אבל כל זה הוא חלק מהקסם האפל שמושך אליה כל כך הרבה לקוחות מהיריים ועצבניים בישראל.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988