*** הכתבה בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
צנתורים משמשים כבר שנים לא מעטות בטיפול בבעיות בבלוטת הערמונית של הגבר, במוח, בלב, בכלי דם זעירים ועוד. כיום מדובר בהליך מקובל ונפוץ מאוד - ומבחינת רופאים רבים זוהי גם גישה עדיפה בהרבה ומומלצת במיוחד, החוסכת ניתוח פתוח. הצנתור מבטיח למטופל אשפוז קצר יותר ותהליך החלמה קל ומהיר יותר; הוא גם אינו דורש הרדמה כללית כמו בניתוח 'רגיל', וכמובן - הוא פולשני פחות ולכן גורם לפחות סיבוכים.
עד כמה מועדף כיום הצנתור על פני הניתוחים ה'פתוחים'? אם נחזור לרגע לתחום הלב, נגלה כי הצנתורים הפכו לגישה המועדפת לטיפול בהיצרויות ובחסימות בעורקים הכליליים (עורקי הלב), עד כדי ירידה של 32% במספר ניתוחי המעקפים המבוצעים על ידי מנתחי לב בעשור האחרון. במילים אחרות, הצנתור תופס נפח גדול יותר ויותר בתחום זה, וניתוחי המעקפים הקשים והמורכבים נדחקים הצידה.
ככלל, נערכים כיום בישראל בכל שנה כ-40 אלף צנתורים מולטי-דיסציפלינריים (בתחומים שונים) - מגמה אשר צפויה לגדול ולהתרחב בשנים הקרובות.
מומחים בארץ ובעולם מגדירים את הצנתור כפתרון אלגנטי לבעיות בריאותיות שונות. הוא נחלק, בגדול, לשתי קטגוריות מרכזיות: צנתורים אבחנתיים, אשר מטרתם היא אבחון הבעיה והגדרתה; וצנתורים טיפוליים, שמטרתם לטפל בבעיה שאובחנה, בין אם במסגרת הצנתור האבחנתי ובין אם בכל בדיקה אחרת.
האבחון הופך פשוט ומדויק יותר בעת צנתור, הודות לאפשרות להזריק חומר ניגודי - חומר אשר בולט בזמן בדיקת דימות כמו רנטגן, CT ועוד - או להחדיר מתמר אולטרסאונד היישר אל האזור הנבדק.
הטיפול הופך פשוט יותר משום שהצנתר מאפשר ליטול דגימת רקמות זעירה, לשחרר פיזית סתימה בכלי דם ואף לטפל ולבצע פעולות כירורגיות ממוקדות באזור שאליו הוחדר - כל זאת דרך פתח זעיר שנעשה לרוב ביד או במפשעה.
ממוקד, נקודתי, יעיל ומהיר
המומחה לרדיולוגיה אבחנתית, וסקולרית ופולשנית, ד"ר אלכסנדר בלינקי, אשר פועל בין היתר בחדרי הצנתור המתקדמים של בית החולים הפרטי "הרצליה מדיקל סנטר", מסביר כי שיטת הטיפול שבה הוא מתמחה מאפשרת לו לבצע פעולות פולשניות, אבחנתיות וטיפוליות, תחת הנחיית אמצעי דימות (שיקוף, אולטרסאונד ועוד), כך שניתן לטפל נקודתית ובצורה יעילה בכלי דם או בגידולים שונים - "תוך פגיעה זניחה באיברים סביבם, ובדרך כלל תחת הרדמה מקומית בלבד".
- מהו צנתור וכיצד הוא נעשה?
"במהלך צנתור מוחדרת צינורית דקה וגמישה, לרוב דרך עורק במפשעה או ביד. בקצה הצינורית ישנו מוביל מתכתי, שמאפשר לה להגיע אל הנקודה המבוקשת בווריד או בעורק. הפעולה נעשית תחת שיקוף רנטגן, שמאפשר לרופא הצופה בצג לנווט את הצינורית בתוך הגוף. הצינורית מסוגלת לנוע בכל חלקי הגוף, דרך ורידים ועורקים שקוטרם עולה על 0.8 מ"מ".
- האם צנתור או שימוש במחטים במסגרת זו דורש אשפוז?
"רוב הפעולות בתחום הרדיולוגיה הפולשנית הן אמבולטוריות ואינן דורשות אשפוז כלל, או מצריכות אשפוז קצר של פחות מ-48 שעות. בגלל האלחוש המקומי, מתבקשים המטופלים לצום שש שעות לפני הצנתור ולא ליטול באותו יום תרופות מדללות דם. לעיתים נדרשות גם בדיקות דם מקדימות וכן אישור מקרדיולוג".
לטפל בפרפור פרוזדורים בצנתור וללא הרדמה
הקרדיולוג, ד"ר גרגורי גולובצ'ינר, מומחה להפרעות קצב בלב, הוא מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים במערך לקרדיולוגיה שבמרכז הרפואי 'רבין', ועוסק בטיפול בבעיה אף בבית החולים "הרצליה מדיקל סנטר". גם בתחומו חלה התקדמות רבה בכל הקשור לפעולות בצנתור, כאשר מילת המפתח היא אבלציה.
אבלציה לטיפול בפרפור פרוזדורים (הפרעה נפוצה קצב הלב) היא שיטה בהתפתחות מתמדת, בעלת אחוזי ההצלחה גבוהים. בעיקרון אבלציה גורמת לפגיעה מבוקרת בתאים מסוימים בלב ומונעת הפרעות בקצב הלב".
בשנים האחרונות חלה התקדמות של שימוש באבלציה גם בקרב החולים עם פרפור פרוזדורים בשל פיתוח של שיטות חדשניות. לדברי ד"ר גולובצ'ינר, "פרפור הפרוזדורים נחשב להפרעת הקצב השכיחה ביותר כיום, שממנה סובלים יותר מ-2% מכלל האוכלוסייה.
גם האבלציה היא פעולה אשר נעשית במסגרת צנתור, בשתי שיטות: אבלציה בחום (עם אנרגיה בתדירות רדיו) ואבלציה בקור (הקפאה - קריו אבלציה); השיטה השנייה היא המועדפת על ד"ר גולובצ'ינר לטיפול בפרפור פרוזדורים. "לקריו-אבלציה יש כמה יתרונות חשובים: הפעולה קצרה יותר, היא גורמת לפחות כאבים ומתבצעת תחת טשטוש ולא בהרדמה מלאה".
צנתור גם בערמונית: טכניקת ה-PAE
ד"ר אמיר פאר, אשר שימש בעבר כמנהל מחלקת רדיולוגיה פולשנית בבית החולים "אסף הרופא", מבצע זה תקופה בבית החולים "הרצליה מדיקל סנטר" צנתור בגישה חדשנית - טכניקת ה-PAE - לטיפול בתסמונת הערמונית המוגדלת (BPH). לדבריו, "50% מהגברים המבוגרים מעל גיל 60, סובלים מתופעה זו, המובילה למכלול של תסמינים, אשר גורמים להפרעה משמעותית לשגרת החיים של המטופל".
- כיצד נעשה הטיפול הצנתורי בערמונית?
"הטיפול בערמונית מוגדלת שפירה נעשה בעזרת שתי טכנולוגיות עיקריות: טיפול כירורגי וטיפול צנתורי. יש לציין כי הצנתור בערמונית מבוצע אך ורק במצב שבו הערמונית המוגדלת היא שפירה, וכשלא מדובר בגדול ממאיר".
ד"ר פאר מדבר על היתרונות המרכזיים שבפעולת הצנתור: "הצנתור נעשה בהרדמה מקומית ולא כללית, אין כל פגיעה בתפקוד המיני או בפוריות הגבר, ומעל הכול - לא נגרמת תופעת הפליטה האחורית (זרימת נוזל הזרע לאחור ופנימה, במקום כלפי חוץ) האופיינית לטיפול הכירורגי. נוסף על כל אלו, אין דמם או פגיעה בשופכה, ואף ניתן להיגמל מקטטר קבוע בתוך חודש בלבד.
מדובר בטיפול קל יחסית בעל אחוזי הצלחה גבוהים (כ-95%) וסיבוכים מעטים. החשוב ביותר - הטכניקה הזו היא היחידה שאיננה גורמת לפגיעה כלשהי בתפקוד המיני של המטופל".
צנתורים לטובת המטופל
ההתרחבות וההעדפה של תחום הצנתורים בשנים האחרונות אינן אופנה חולפת, אלא דווקא התקדמות רפואית אשר ממשיכה את המגמה השלטת היום ברפואה המודרנית: בחירה בהליכים כמה שפחות פולשניים - לטובת המטופל, למען בריאותו ולמען התאוששותו המהירה ביותר.
הצנתורים המולטי-דיסציפלינריים מאפשרים לטפל בבעיות קשות מבלי להידרש לפעולה ניתוחית פולשנית, אשר מצריכה כידוע זמן החלמה ארוך ולעיתים קשה מאוד (בהתאם למקום בגוף המטופל). נוסף על כך, מדובר בהליך כואב פחות, ולכן הוא אינו דורש הרדמה מלאה. כל אלו הופכים את הצנתורים המולטי-דיסציפלינריים להליכים המשמשים בעוד ועוד תחומים ומשיגים תוצאות מרשימות.
ד"ר אלכסנדר בלינקי, מומחה לרדיולוגיה אבחנתית וסקולרית ופולשנית בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר ומנהל מערך רדיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי רבין.
ד"ר גרגורי גולובצ'ינר, קרדיולוג מומחה להפרעות קצב לב בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר. מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים במערך לקרדיולוגיה, במרכז הרפואי רבין.
ד"ר אמיר פאר, מומחה לרדיולוגיה ומצנתר בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר. לשעבר מנהל מחלקת הרדיולוגיה הפולשנית בבית החולים אסף הרופא.
לאתר בית החולים הרצליה מדיקל סנטר