רוצים כסף ישראלי - בלי הישראלים | ביקור בקונצרן טיסנקרופ

מבט מבפנים לתאגיד המככב בפרשת הצוללות שמסעירה את ישראל מזה חודשים ארוכים ■ הנציגות קבועה לצוללות וכלי שיט שתיפתח בראשון לציון ■ כמה כסף קיבל מיקי גנור?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ
ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

הנהלת קונצרן "תיסנקרופ" מתפרשת על פני עשרה בניינים בפארק על שם החברה בפאתי העיר התעשייתית אסן. הפארק הוקם על חורבות מכרה ישן, הבניינים עשויים כולם מזכוכית ומפלדה והמשרדים שבתוכם שקופים לחלוטין - ללא וילונות או כיסוי כלשהו. הם מקיפים בריכת השתקפות רדודה, שמעליה מתנשא מבנה ההנהלה הראשי, ושבקומת הלובי שלו התקיימה  מסיבת העיתונאים השנתית של הקונצרן הגרמני, בנוכחות מוגברת ויוצאת דופן של עיתונאים ישראלים, שבימים כתיקונם לא מתעניינים בעסקי הפלדה והמעליות של תאגיד הענק. עשרות עיתונאים התמקמו בעמדות מצוידות היטב ועובדי החברה התכנסו במסדרונות הפתוחים של הקומות הגבוהות, והשקיפו למטה. מעליות תוצרת החברה עלו וירדו בלי להשמיע קול.

לא פחות מ-40 מיליארד יורו זרמו לכאן בשנה האחרונה ממכרות החברה, ממפעלי הפלדה שלה, מתעשיית המעליות המשגשגת שלה, ממפעלי הרכיבים לכלי רכב - וגם מבניית צוללות וכלי שיט. מכאן גם יצאו בשנים האחרונות, כפי שנודע ל"גלובס", 10.2 מיליון יורו לנציג החברה בישראל, מיקי גנור. סכום זה עומד כיום במרכז חקירת המשטרה ב"תיק 3000", פרשת הצוללות, ומשטרת ישראל חושדת כי חלקו הועבר או הובטח על ידי גנור לשורת בכירים במערכת הציבורית והצבאית, במטרה להבטיח את רווחיו בעתיד. הכסף הגרמני הרב, זה שעבר וזה שהיה אמור לעבור (10 מיליון יורו נוספים, על עסקת ספינות הקרב), עומד בבסיס אחת מפרשות השחיתות הגדולות בישראל בשנים האחרונות.

החקירה הפנימית שביצעה "תיסנקרופ" עדיין חשאית. ממצאיה הועברו למשטרה הישראלית, שלא פנתה מאז לתאגיד בשאלות נוספות, ולמשרד התובע הגרמני בעיר בוכום, שעוד לא פתח בחקירה בעניין. היא לא תפורסם באופן פומבי. שאלות מדויקות לגבי סכומים, חשבוניות וחברות נענות על ידי דוברות החברה ב"אין תגובה". החלונות אולי שקופים, ניתן לראות את המנהלים בעבודתם, אבל העברות הכספים והחוזים המפורטים שמורים עדיין בסוד.

במסיבת העיתונאים, ראשי החברה ניסו להעביר מסר כפול: תיסנקרופ לא עשתה שום דבר ראוי לגינוי, אבל היא תשנה את הדרך שבה היא עושה עסקים בישראל, במיוחד בתחום הצוללות וכלי השיט, ותפסיק לעבוד עם נציג ישראלי כלשהו.

"החקירה הפנימית שלנו לא העלתה חשד למעשים אסורים מצד עובדי החברה בגרמניה", אמר מנכ"ל החברה היינריך היזינגר, "אנחנו מחכים כעת לתוצאות החקירה הישראלית כדי לדעת אילו צעדים לנקוט". "הקפאנו את החוזה שלנו עם גנור, ואין לנו שום מידע על מעשי שחיתות. אנחנו לא מעורבים בחקירה הישראלית", אמר האחראי על תחום האתיקה העסקית (Compliance) בתאגיד, דונאטוס קאופמן.

ולמרות כל זאת, קאופמן גם הודיע במסיבת העיתונאים כי לפני יומיים פתחה החברה נציגות קבועה של חברת TKMS - המחזיקה ברוב הבעלות על מספנות HDW, שבהן נבנית בימים אלה הצוללת השישית לחיל הים הישראלי ומספנות German Naval Yards, בהן תחל החודש בניית ארבע ספינות הקרב שאמורות להגן על אסדות הגז - בישראל. לפי החברה, מי שינהלו מעתה את הקשר עם הלקוחות הישראלים יהיו עובדים של החברה, ולא סוכן חיצוני כמו גנור. נכון לעכשיו מונה לנציגות עובד אחד, אך היא תגדל בעתיד. היא פועלת באזור התעשייה של ראשון לציון, היכן ששוכנים עסקי המעליות של הקונצרן הגרמני.

כמה פרטים חדשים בנוגע לפרשת הצוללות אכן נחשפו לקראת מסיבת העיתונאים, שעיקרה הוקדש להצגת עלייה מתונה ברווחי החברה ולהצהרה כי היא מעוניינת למזג את פעילות הפלדה שלה עם זו של הענק ההודי-בריטי "טאטה".

לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", למשל, גנור ביקש שהתשלומים בסך 10.2 מיליון יורו יועברו לפחות לשלוש חברות שונות השייכות לו בישראל. בנוסף, רוב הכסף שהועבר לגנור נובע מעמלת תיווך על עסקת הצוללת השישית שהזמינה ישראל מהחברה ב-2012, בעוד ש"תיסנקרופ" היתה אמורה להעביר לו סכום דומה - כ-10 מיליון אירו נוספים - עם התקדמות בניית ארבע ספינות הקרב.

החברה הקפיאה את החוזה עם גנור לאחר פתיחת החקירה נגדו, והפסיקה את כל העברות הכספים אליו. דובר החברה סירב להשיב לשאלה אם החברה מתכוונת לתבוע את גנור ולהשיב את הכסף. בעסקת הטיעון עליה חתם גנור, הכוללת שנת מאסר, הוא נדרש לשלם קנס של כעשרה מיליון שקלים - 2.4 מיליון אירו. ייתכן שמדובר בעסקה משתלמת בעבורו.

עוד נחשף, כי עורך הדין דוד שמרון, שמכחיש את עדות גנור לפיה היה אמור לגזור קופון של 20% מעמלת התיווך, ביקר מספר פעמים במטה חברת "תיסנקרופ", בין השאר כדי לדון על שינוי בסוג העמלה שמקבל גנור. הוא לא קיבל כסף ישירות מ"תיסנקרופ". אחרי מסיבת העיתונאים הוסיף קאופמן בראיון ל"כאן" כי שמרון רק ייצג את גנור בפני הנהלת תיסנקרופ כעורך דין, וכי למרות שבחברה "ידעו על הקשר שלו לנתניהו", לא היה בכך סיבה לחשד. הוא לא פירט אם בחברה ידעו על הקשר המשפחתי או המקצועי של שמרון לנתניהו. "לא אנחנו בחרנו את שמרון, אלא גנור. הרבה אנשים מכירים אחד את השני בישראל", אמר ל"כאן".

בנוסף התגלה, כי החקירה הפנימית של חברת "תיסנקרופ", שנעשתה בסיוע משרד עורכי דין גרמני חיצוני, אמנם לא מצאה כל חשדות לשוחד או לעבירות מצד אנשי החברה, אך החוקרים כלל לא דיברו עם גנור או עם איש מפתח בפרשה - מנהל TKMS בעת מינויו לנציג החברה - ואלטר פרייטאג. הבכיר הגרמני פרש לגמלאות, חי בשוויץ, ומסרב לדבר עם נציגי החברה או עם התקשורת.

"אמרנו תמיד כי מדובר בממצאים חלקיים, על פי המידע שיש בידינו", אמר קאופמן במסיבת העיתונאים.

למעשה, החברה מאשימה בשלב זה את פרייטאג, שתואר על ידי גורמים כ"דינוזאור" של "העולם הישן של תיסנקרופ" שכולל תשלומי שוחד מתחת לשולחן ומועדוני חשפנות, בהבאתו של גנור לחברה, והיא מאשימה את גנור בכך שלפי החשד שיחד בכירים בישראל כדי לקדם את עסקי הצוללות וכלי השיט. נכון לעכשיו, תיסנקרופ רוחצת בנקיון כפיה.

"זה עובד להם היטב", אמרה ל"גלובס" אנגלה הנרדסורף, עיתונאית מהמגזין "וירשאפטס-ווכה", "אין עדיין תוצאות לחקירה בישראל, אין שום כתבי אישום, הם מציירים די בהצלחה תמונה לפיה הם לא עשו כלום. וגם ההחלטה של הממשלה הגרמנית לחתום בחודש שעבר על מזכר הבנות לקניית שלוש צוללות נוספות נותנת להם מעין חותמת כשרות".

מנכ"ל תיסנקרופ היזינגר, שהובא לחברה ב-2011 במטרה להבריא אותה אחרי שורת קנסות עתק שהושתו עליה על ידי הרגולטור הגרמני, הציג תמונה אופטימית מתמיד במסיבת העיתונאים. הוא ציין כי המיזוג המתוכנן עם טאטא יסייע לחברה להתמקד במוצרי איכות. בזמן שהוא דיבר, קרוב ל-8,000 עובדי החברה, המאוגדים באיגוד החזק בגרמניה - IG Metall - הפגינו בעיר סמוכה נגד המיזוג, שככל הנראה יהיה כרוך בקיצוצים. כסימן לכך שהוועד עוד לא "שבר את הכללים", אף אחד לא הפגין מחוץ למסיבת העיתונאים. היא הסתיימה כשעה לאחר שהחלה - העיתונאים הגרמנים שאלו על עסקי הפלדה, העיתונאים הישראלים על עסקי הצוללות - ובכירי החברה הצליחו שלא לענות בפירוט על אף שאלה.