יותר דירות, פחות חסמים: נחשף חוק ההסדרים ל-2019

בכירים באוצר: חלק גדול מעודפי הגבייה יופנו להחזר חובות ■ בשורות בתחומי הנדל"ן, הרגולציה, הפינטק, התחבורה, האנרגיה ועוד ■ "עוקבים מקרוב אחרי המשבר בטבע"

משה כחלון / צילום:דוברות הכנסת - יצחק הררי
משה כחלון / צילום:דוברות הכנסת - יצחק הררי

היום (ד'), במפגש עם עיתונאים, נחשפה התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) של משרד האוצר ל-2019. 

בכירים באוצר גילו כי הכוונה היא להשתמש בחלק גדול מעודפי הגבייה בתקציב 2017 להחזר חובות. הגורמים לא ציינו מתוך 17 מיליארד השקלים יופנו להחזר חובות - אך אמרו כי בשורה התחתונה, השימוש בכספים יביא להפחתה של 1.2 מיליארד שקל (לשנה) בהוצאות המימון של החוב הממשלתי. כן התייחסו באוצר למשבר הנוכחי בטבע, שצפויה להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, ואמרו כי הם "עוקבים מקרוב" אחר ההתרחשויות הנוגעות לחברה.

בהתייחס לדרישת שר הביטחון אביגדור ליברמן להגדיל את תקציב הביטחון ב-4.7 מיליארד שקל, אמרו הבכירים כי "לא יהיה שינוי במסגרת התקציב הרב-שנתית שנקבעה במסגרת תר"ש גדעון".

לגבי חוק ההסדרים אמרו באוצר כי "הכנו את חוק ההסדרים בזמן שיא - בדרך כלל עובדים על חוק ההסדרים שישה חודשים, הכנו אותו בתוך שישה שבועות".

הנושא המרכזי שהוגדר בחוק ההסדרים הוא הגדלת היצע הדירות והפחתת מחירי הדיור. בנושא זה יקדם האוצר שינוי של חוק התכנון והבניה שיאפשר הפקעת זכויות בנייה עתידיות (ולא רק קרקע כיום) ואת עירוב השימושים לצורך קידום מיזמי התחדשות עירונית ופינוי בינוי. עד נוסף נועד לאפשר לרשויות מקומיות להוסיף שימושים בתב"ע קיימת לצורך קידום מלונאות ותחומי פעילות אחרים.

בתחום היתרי הבנייה מתכנן האוצר שינוי חקיקה שיאפשר לנהל את תהליך הרישוי (הוצאת היתר הבניה) בות"ל ולא בוועדות התכנון המקומיות כמקובל כיום, אם אלה לא הוציאו את ההיתר בתוך פרק זמן שנקבע. רשויות מקומיות שלא יוציאו את היתר הבנייה בפרק הזמן שנקבע בחוק יהיו חשופות לקנס - שיתקזז מול אגרת הבנייה, כך שככל שהרשות תתעכב בהוצאת ההיתר כך אגרת הבנייה תרד.

תחומים נוספים שבהם האוצר ייזום שינויי חקיקה הם הגברת התחרות והוזלת מחירים, הגברת התחרות בענף הפנסיוני והפיננסי, רפורמה הגדלה ושיפור של כוח הטכנולוגי המיומן באמצעות הכשרות מקצועיות. צעדים לצמצום הון שחור (שיפורטו לאחר שתגובש התכנית הפיסקלית), ייעול המגזר הציבורי, הגברת התחרות בענפי השירותים (לא בטוח שיספיקו להכניס לחוק), שילוב חרדים וערבים בכלכלה, הפחתת רגולציה לעידוד הסקטור הפרטי (חלוקה בין האוצר למשרד ראש הממשלה), הגברת שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינאית (אזור תעשייה משותף).

בתחום הצרכנות הפיננסית האוצר מתכנן שורת צעדים להסרת חסמים לייבוא אישי ומסחרי. לדברי האוצר הרפורמה המתוכננת תביא להוזלה "בסכומים של עד מאות שקלים" מוצרים מסוימים. כך, למשל, יבוטל צורך בקבלת אישור משרד התקשורת לייבוא מקלדת אלחוטית שמייקר במאות שקלים את מחיר המוצר. צעדים דומים מתוכננים בייבוא מוצרי מזון ובתמרוקים. תיקבע הגדרה ברורה למגבלת הכמות הסבירה הנתונה כיום לשיקול דעתו של פקיד המכס. שינויי חקיקה מתוכננים גם בתחום ה-Wifi ומוצרים מבוססי Wifi, מה שמכונה "אינטרנט של דברים". גם שם המודל של אישורים יוחלף ברובו במודל של פטורים והצהרות, למעט במוצרים בעלי רגישות ביטחונית.

בתחום הפינטק מתכנן האוצר "ארגז חול רגולטורי", סביבת ניסוי לצורך יישום המוצרים שלהם, לטובת המשק וכדי לסייע לחברות פינטק להתפתח. בנושא השידורים ייזום האוצר, פעם נוספת, צעדים להכנסת תחרות לשוק השידורים ברמת הפלטפורמות וברמת הערוצים העצמאיים, כולל הגנות ינוקא לשחקנים קטנים, ליוצרים בהגנה על זכויות יוצרים. "הרגולציה בישראל ארכאית ומאד הדוקה אבל התחרות כבר החלה וזה יהיה שינוי מאד משמעותי" אמרו באוצר.

בתחום המשפט האוצר מתכנן בשיתוף עם משרד המשפטים הקמת מנגנון בוררויות וגישורים לטיפול במקרי נזיקין קלים שמכבידים כיום את העומס על מערכת בתי המשפט דוגמת תאונות דרכים שאין בהן נפגעים ("פח אל פח").

בתחום התחבורה הציבורית ינסה האוצר להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות, ואת הרחבת ניסוי "נעים לירוק", למרות התנגדותו הנחרצת של שר התחבורה ישראל כ"ץ לשני הצעדים.

רעיון נוסף שעדיין לא גובש לגמרי הוא להוזיל את פרמיית הביטוח לבעלי כלי רכב שנוסעים שמחוץ לשעות הגודש. בנוסף ינסה האוצר לקדם את הקמת המסילה הרביעית בנתיבי איילון כדי לאפשר להגדיל את מספר הרכבות בנתיבי איילון ליותר מ-14 רכבות לשעה. לצורך הקמת המסילה הרביעית מתכנן האוצר צעדים שיאפשרו הפקעת שטחים מפארק אריאל שרון. בנושא צמצום בעיית הפקקים מקדם האוצר צעדים להעדפת כלי רכב "מרובי נוסעים" ובהם הקמת נתיבים מהירים דוגמת הנתיב המהיר בכניסה לתל-אביב מכביש מספר אחת בכל הכניסות לתל-אביב.

בתחום המעבר לגז טבעי ינסה האוצר, פעם נוספת, לקדם תכנית האצה לחלוקת גז בהיקף מאות מיליוני שקלים, לדברי האוצר התועלת למשק מהמעבר לגז טבעי יכולה להגיע למיליארד שקל לשנה. בהתייחס לשאלה מדוע האוצר ממשיך לנסות צעדים שלא הצליחו בעבר ולא שוקל מהלך מקיף של הלאמת תחום חלוקת הגז אמרו באוצר כי "אפשר להלאים, אבל העדפנו לבחור בתכנית המהירה ביותר לביצוע. הלאמה מחייבת תהליך ארוך שכרורך בבתי משפט".

בתחום רישוי העסקים מתכנן האוצר לפטור בעלי עסקים קטנים ובינוניים מחובת הוצאת רישיון ולהחליפה במתן תצהיר. לדברי האוצר "לא ייתכן שהמסלול להוצאת רישיון לקיוסק ורישיון למפעל לחומרים מסוכנים הוא זהה". תהליך הוצאת רישיון העסק יהפוך לתהליך דיפרנציאלי. לא מעט עסקים יוצאו מצו רישוי עסקים ולא יהיו טעונים רישיון עסק. שאר העסקים יפנו להוצאות רישיון באחד מארבעה מסלולים.

בתחום ייבוא עובדים זרים, מתוכננים צעדים שיקלו על הבאת עובדים זרים בתחום ההייטק. האוצר ישנה את המגבלה שמחייבת לשלם פעמיים וחצי שכר ממוצע כתנאי להבאת עובד זר מומחה - הרף יירד ל-1.2 ל-1.5. מסלול מיוחד לעובדים זרים בהייטק יאפשר לייבא את העובדים לשנה עם הארכות עד חמש שנים במקום לשלושה חודשים כיום.