מדוע כשלה ההסתדרות בהגנה על עובדי טבע? | דעה

שינוי קטן בחוק הסכמים קיבוציים יכול היה למנוע את מקרה טבע וגם לגרום לצמצום פערים בחברה הישראלית ■ עם 4.2 מיליון בשנה שמשלמים עובדי טבע להסתדרות, ניתן היה לממן מומחה רציני שיבדוק את נתוני החברה ויגן על העובדים

הפגנת עובדי טבע. צילום: דוברות ההסתדרות
הפגנת עובדי טבע. צילום: דוברות ההסתדרות

כל מי שמנהל עסקים יודע היטב: הנהלה עושה טעויות. לעתים קטנות ולעתים גדולות. גם ההסתדרות הכללית יודעת זאת ותפקידה לדאוג שהעובדים לא ישלמו את המחיר. לא מראש ולא בדיעבד. אם היה בטבע ארגון עובדים ראוי, הוא היה דורש מהמעסיק לקבל מידע עסקי שוטף על הנעשה בחברה. זו דרישה לגיטימית בכל מו"מ קיבוצי, בייחוד כשברור מראש שהעובדים ישלמו את מחיר הטעות.

דמי החבר שמשלמים עובדי טבע להסתדרות - 7,000 עובדים כפול 50 שקל לחודש - מסתכמים ב-4.2 מיליון לשנה, מתוך 650 מיליון שקל הכנסות שיש להסתדרות. הסכום הזה יכול היה בשקט לממן מומחה רציני אחד, פרופ' ירון זליכה למשל, שיבדוק את הנתונים של טבע עבור העובדים. נכון, גם זליכה יכול לטעות, אבל הערכה שגויה של הנתונים - זו רק טעות. לא לדרוש את הנתונים, או לא לבדוק אותם - זו כבר רשלנות.

כשהוחלט שטבע מקבלת הטבות מס בלי לדאוג לבטחון התעסוקתי של העובדים, הייתה ההסתדרות יכולה להשבית את המשק. במקרה כזה היה נכון להזדהות עם השביתה. אז, לא עכשיו. מפקד ראוי היה מגן על צבאו הסדיר מפני "מגה-פיגוע" מראש, ולא מגייס את כל המדינה למילואים, כדי שישלמו את מחיר שגיאותיו בדיעבד.

קאר שולץ הדני עושה שיקול קר. שולץ לא ישנה את דעתו בגלל שביתה או הפגנות. מבחינתו, שחצי מהעובדים בישראל ילכו הביתה, ואם כולם ילכו - מה טוב. הוא לא סופר את שרה או אברהם מפס היצור הישראלי. זה לא מזיז לו. הוא בא לעבוד. 10 שנים כחבר דירקטוריון בחברת "לגו", מספיקות כנראה כדי לדעת איך לפרק את טבע לקוביות ולמכור את הקוביות באופן שממקסם את הרווח לבעלי המניות שלו.

מקרה טבע הוכיח שהביטחון התעסוקתי של העובדים תלוי ברווחי המעסיק ולא בהסדרי קביעות. לכן, ארגון עובדים מודרני, צריך להחליף את דרישת הקביעות בדרישה לשותפות אמת בין המעסיקים לעובדים. לטוב ולרע. כך, לעובדים יהיה אינטרס שהחברה תרוויח ולמעסיקים יהיה אינטרס לשתף את העובדים ברווחי החברה. בשוק יחסי עבודה מונופוליסטי, כפי שהוא היום, אין סיכוי לשינוי כזה ולכן הפתרון היחיד הוא שינוי השיטה של ארגוני העובדים מדיקטטורה מונופוליסטית לדמוקרטיה תחרותית. שינוי כזה יתרום גם לצמצום הפערים החברתיים בישראל.

לשם כך, אין צורך במהפכה אלא רק בהוספת שני סעיפים בחוק הסכמים קיבוצים:

הסעיף הראשון: לחייב בחירות זמניות אחת ל-3 שנים לכל ועד עובדים, ולהגביל את כהונת יו"ר הוועד לשתי קדנציות. סעיף כזה ימנע "השתלטות" עוינת של ארגון העובדים על מקום העבודה ושלטון יחיד, כוחני וארוך שנים, של ועד העובדים, כפי שקיים בשירותים החיוניים.

הסעיף השני: לחייב בחירות זמניות, חשאיות ודמוקרטיות, כל 5 שנים לארגון העובדים שייצג את העובדים במקום העבודה. סעיף כזה יגרום לתחרות על לבם של העובדים וימנע שליטה מונופוליסטית של ארגון עובדים אחד, שמחזק את החזקים ומחליש את החלשים.

שינויים אלה יתרמו להקטנת הפערים במשק הישראלי. הם טובים לעובדים ולמעסיקים ואינם כרוכים בעלויות לקופה הציבורית. השלטים בהפגנות עובדים טבע זועקים: " טובים בלפטר עובדים". מן הראוי שעובדי טבע יעשו שימוש גם בצד השני של השלט, הפונה לארלוזורוב 93 בת"א, ולרשום בו: " טעיתם בלהגן עלינו".

■ הכותב הוא ממשרד עו"ד גורודיסקי ושות'.