המפקחת על הבנקים: "הפחד משפיע על גורמים במשק, ויש לאזן"

"היום, אם יש ספק, אין ספק - אל תפתחו את חשבון הבנק, כי מדובר באחריות אישית פלילית של מי שמעורב באירוע. הפחד משפיע על גורמים שונים במשק, ואני רוצה שנחשוב האם לאזן את המטוטלת" - כך אמרה היום (ג') המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ביחס להחמרה של ניהול סיכוני הציות בבנקים, בכנס שהתקיים לציון 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ובהמשך גם הציעה הצעות לאיזון אותה מטוטלת.

על דבריה חלק המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהודה שפר, ואמר: "אנחנו צריכים להמשיך ליישר קו עם הגופים הבינלאומיים. המהלכים הוכיחו את עצמם עד כה באופן משמעותי, וזה לא הזמן להפסיק".

מנהל הרשות המסים, משה אשר, תיאר שוב כיצד "המודל של אל קפונה - הגעה לעבריין העיקרי דרך המס - עובד אצלנו בצורה מצוינת"; וראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן, ציינה בסקירתה כי בשנת 2016 נצפתה עליית מדרגה משמעותית בבקשות הרשויות למידע מהרשות להלבנת הון, קפיצה דומה רק לזו שקרתה ב-2007: "רשויות האכיפה גילו אותנו מחדש".

בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב השתתפו שרת המשפטים, איילת שקד; היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; המנהלת הכללית של משרד המשפטים, אמי פלמור; ראש אח"מ היוצא, ניצב מני יצחקי; וזה הנכנס, גדי סיסו; פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי; מנהל רשות המסים, משה אשר; המפקחת על הבנקים, חדוה בר; ראשי הרשות בעבר ובכירים נוספים.

בר הוסיפה ביחס למטוטלת הקיימת והדרך להחזירה: "היום אני באה לבנקים, ומדברים אתי רק על ציות ולקוח שהביא מזומן. זה קרה כי בסוף העשור הקודם ארה"ב הובילה קו מחמיר, הרחיבה את הסוגיות לסוגיות מס ושינתה את כללי המשחק מול מדינות שונות ובראשן שווייץ. היום, אם יש ספק, אין ספק - אל תפתחו את החשבון או אל תבצעו את הפעולה, כי מדובר באחריות אישית פלילית של מי שמעורב באירוע".

לדבריה, המחיר הוא פגיעה באוכלוסיות שאינן יעדי האכיפה: "מי שנפגע מזה אלה לקוחות הבנקים שהם עולים חדשים, יהודים בחו"ל, חברות פינטק, עורכי דין - הלקוחות חלקם בסיכון גבוה, אבל חלקם נורמטיביים וחווים קשיים מאד גדולים".

בר הציעה בכנס 3 דרכים לאזן את המטוטלת, והראשונה בהן היא השלמת הסדרת פעילותם בחוק של גופים כמו חברות הפינטק, גמ"חים, נש"מים ומוסדות צדקה, שפועלים במשק ללא רגולציה מתאימה. "יש לקבוע צו איסור הלבנת הון ולפקח על גופים אלה, כדי שעליהם תהיה מוטלת האחריות לשמש כקו הגנה ראשון בניהול סיכוני הציות, כאשר הם פותחים חשבון בבנק". המטרה בכך היא לאפשר להם לפעול ביתר קלות ולצמצם חיכוכים עם הבנקים.

דבר נוסף שיכול להפחית מהמחירים הוא לפרסם מדיניות אכיפה על-ידי פרקליט המדינה כדי שכשיתממש סיכון ציות - תהיה התחשבות ברמת הציות הכללית של הבנק, ויהיה משקל לתום-לב הפעילות או לפעילות על-פי נוהל בנק ישראל. "נדרשת פרופורציונליות גם באכיפה, כשמתממש הסיכון", הדגישה בר.

הכלי השלישי שבר ציינה הוא "ארגז כלים רגולטורי, כמו ששר האוצר ציין, שיאפשר לחברות פינטק להיכנס אליו ולפתוח בקלות חשבון בנק". לגבי החברות הללו תהיה הקלה בדרישות הציות מהבנקים.

בפתח הכנס נאמה שרת המשפטים, איילת שקד, ואמרה: "בקרוב נסיים את העבודה על חוק החילוט, עליו אנו עובדים כשנתיים. אני מאמינה מאד בכלי של אכיפה משולבת [המשטרה, הפרקליטות, רשות המסים], ולדעתי ככל שנשתמש בו - כן ייטב". השרה הוסיפה כי לשיפור המצב ישנם אף "יוזמות חקיקה כמו צמצום השימוש במזומן ותיקונים לחוק המאבק בטרור".

היעמ"ש אביחי מנדלבליט, שנאם אחרי שקד, הזכיר כי "משקיעים לא רק בתקנים ובכסף אלא גם באכיפה משולבת של כל גופי אכיפת החוק", וכי "לרשות יש תרומה למעמדה הפיננסי של ישראל בעולם. שלומית (וגמן, ראשת הרשות) משתדלת כל הזמן לשים את הרשות בשורה אחת עם המדינות המערביות".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, ציינה כי "אני במשרד 20 שנה כמנכ"לית, ובתחילת הדרך ישראל הייתה ברשימה השחורה - עד שהגיע יהודה שפר שהציל אותה". שפר היה ראש הרשות להלבנת הון עד 2009.

מנהל רשות המסים, משה אשר, חזר בכנס על הקו העקבי שלו ביחס לאכיפה המשולבת, תיאר את הקפיצה בחילוטים שמבצעות הרשויות, וציין כי "אתה יכול לשחק עם העבירה הפלילית בכל מיני דברים, אבל בסוף יש שאלה - דיווחת לרשות המסים על ההון, או לא דיווחת. ברגע שתופסים את העבריין על זה, הכול נהיה יותר קל, גם לפרקליטות וגם למשטרה. זה דבר שיכול לרסק ארגוני פשיעה".

את עוצמת האיום הכלכלי שאליו התייחס אשר תיאר גם ראש אח"מ הפורש, ניצב מני יצחקי; ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי), עו"ד ליאת בן-ארי, אישרה מצידה את טענת יצחקי על כך שמפחדים מהפן הכלכלי יותר מהפן הפלילי הרגיל: "בחקירות שלנו באמת מבקשים שאיש הרשות המסים ייצא מהחדר - כי גם אם לא גנבת, לפעמים לא דיווחת".

בן-ארי תיארה בכנס את השינוי שעבר מצב האכיפה הודות להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון: "אני הגעתי לפני 19 שנים, ואז לא הייתה רשות ולא היה חוק איסור הלבנת הון. מה שהיה בתיק הראשון שלי זה הרבה עשרות מיליונים שהגיעו למדינה מכל מיני ארצות, ולמשטרה לא היה מושג איך לעקוב ואיפה הכספים. המורשעים הורשעו במרמה של מיליונים ונשלחו ל-6 או 9 שנות מאסר - אבל ישראל עד היום לא שמה יד על הכספים.

"תוך כדי ההתנהלות התיק התברר שיש כסף בשווייץ, והגישו בקשה משפטית בשווייץ, אבל השווייצרים ענו לה רק אחרי 4 שנים. כך זה היה פעם, זה לא היה יוצא דופן. היום אי-אפשר להבין איך היה בלי [החוק והרשות], אבל היה בלי. הכלים היום מטייבים את החקירה ומקצרים הליכים. נפתחו אפיקים שלפני כן לא יכולנו לראות בגלל מגבלות החקירות המקומיות והמסוימות. היום יש מהרשות כתבות מודיעיניות (כל-כך איכותיות, עד ש)אנו לא מבינים אותן לפעמים ופונים לרשות כדי לקבל הסברים".