2017 בקרנות הנאמנות: מי בלטו לחיוב - ומי איבדו מיליארדים?

קרנות הנאמנות גייסו ב-2017 כ-18 מיליארד שקל ■ תעודות הסל פדו כ-7 מיליארד שקל ■ לצד תשואות חיוביות למשקיעים היקף הנכסים שמנוהלים פסיבית צמח ב-2017 בכ-2% לכ-127 מיליארד שקל ■ למדריך קרנות נאמנות

פנסיה  / צלם: פוטוס טו גו
פנסיה / צלם: פוטוס טו גו

שנת 2017 היטיבה עם החברות המנהלות את קרנות הנאמנות, שנהנו מזרם גיוסים מרשים של כ-18 מיליארד שקל ברמה ענפית. בחינת הנתונים מגלה, כי הקרנות המסורתיות, שמנסות להכות את המדדים, גייסו יחדיו כמעט 22 מיליארד שקל בשנה החולפת, בעוד שהקרנות הכספיות רשמו עוד שנה שלילית, עם פדיונות מצרפיים של כ-4 מיליארד שקל, לאחר שפדו ב-2016 וב-2015 כ-4.5 מיליארד שקל וכ-27 מיליארד שקל בהתאמה. בקרנות המחקות, שמתחרות ישירות בתעודות הסל, לא חל שינוי מהותי ברמה ענפית, עם שונות בין הגופים.

בשקלול התשואות החיוביות שרשמו קרנות הנאמנות בשנה החולפת, בסוף 2017 נוהלו בקרנות הנאמנות במשק יותר מ-241 מיליארד שקל, המהווים גידול של כמעט 30 מיליארד שקל ביחס לנכסים שנוהלו בקרנות בסוף 2016 - גידול של כ-13.6% בשווי הנכסים שמנוהלים בקרנות אלה במהלך השנה החולפת.

למול הגידול הנאה בגיוסים של קרנות הנאמנות, בשוק המקביל של תעודות הסל, חלה בשנה החולפת מגמה הפוכה. ארבע חברות ניהול תעודות סל רשמו ב-12 החודשים האחרונים פדיונות מצרפיים של כמעט 7 מיליארד שקל, ורק גוף אחד רשם גיוסים חיוביים: הראל סל.

שנה חיובית
 שנה חיובית

הקרנות ימשיכו את המגמה ב-2018?

אז מה קרה בשנה החולפת בשוק קרנות הנאמנות? נתחיל מהסיפא: הציבור הרחב בחר להשקיע יותר דרך קרנות הנאמנות, בעיקר הודות ליועצי ההשקעות בבנקים, שהיסטורית הם הגורם המכריע בכל הקשור לתנועות הכספים אל שוק הקרנות, ובתוכו. לדברי גורם בשוק הקרנות, "למעלה ממחצית מהגיוסים התרכזו בקרנות אג"ח כללי, בעיקר בקרנות 90/10 ובקרנות 80/20, שמציגות תשואה חציונית גבוהה של קרוב ל-5% מתחילת השנה, לעומת ריבית אפסית הניתנת היום בפיקדונות". הוא הוסיף, כי "באופן טבעי, לאור התשואות הגבוהות שמציגות קרנות אג"ח כללי, שנתפסות כסולידיות, נראה כי מגמת הגיוסים תימשך לתוך שנת 2018". נציין כי דצמבר המשיך מגמה מתארכת של חודשים חיוביים, עם גיוסים נאים ברמת השוק.

עוד הוא פירט, כי "הקטגוריות הבולטות הנוספות בגיוסים היו קרנות אג"ח מדינה וקרנות מניות בחו"ל", וכי "הביקושים לקרנות אג"ח מדינה מושפעים בעיקר מהמלצות חלק מהבנקים, כדוגמת דיסקונט, לשמירה על רכיב קונצרני נמוך בתיקי הלקוחות, מתוך חשש מהמרווחים הנמוכים שיש היום באג"ח הקונצרניות המדורגות נמוך". עוד הוסיף אותו גורם בכיר בשוק הקרנות, כי "הגיוסים בקרנות מניות חו"ל מתמקדים בחודשים האחרונים בעיקר בקרנות שמשקיעות בשווקים מחוץ לארה"ב, דוגמת גרמניה, אסיה ושווקים מתעוררים, ובקרנות מניות גלובליות המשקיעות בכל העולם". לדעתו, "המעבר לקרנות המנייתיות מחוץ לארה"ב הוא חלק ממגמה עולמית, שהחלה במחצית השנייה של השנה על-ידי משקיעים מוסדיים בכל העולם".

השוק מגדיל פסיביות
 השוק מגדיל פסיביות

לצד הפדיונות הנמשכים בקרנות הכספיות, כפועל יוצא מרמת הריביות ששוררת בשווקים זה זמן רב, במיטב דש מפרטים, כי "הקרנות השקליות, שחלקן קרנות מק"מ או קרנות מק"מ עם תוספת קטנה של מניות ו/או אג"ח קונצרניות, לא שבעו נחת, ופדו בסיכום שנתי כ-3.7 מיליארד שקל, לעומת פדיונות של 6.3 מיליארד שקל בשנה שקדמה".

כיצד נחלקו הכספים שזרמו לשוק קרנות הנאמנות, ומי השחקן שרשם את השנה הטובה ביותר? 2017 הייתה שנה חיובית במיוחד עבור כמה גופים מנהלים, ובראשם מור בית השקעות, שאת הקרנות שלו מנהל אלי לוי, אי.בי.אי, שהקרנות שלו בניהול אורי בן דב, וילין לפידות, שקרנות הנאמנות שלו מנוהלות על-ידי אורי קרן ואסף אלדר. הגופים הללו גייסו בשנה החולפת סכומי עתק של 5.8 מיליארד שקל, 4.5 מיליארד שקל ו-4.2 מיליארד שקל בהתאמה.

מהיכן הגיעו הגיוסים של שני הגופים המצטיינים? "מור גדל מאוד בזכות הצטיינות בדירוגים, ואי.בי.אי צמח בזכות התשואות בקרנות אג"ח כללי, בזכות חשיפה מוגברת לאג"ח קונצרניות", אומר ל"גלובס" גורם בשוק.

לצד גופים אלה היו עוד כמה מנהלי קרנות שרשמו שנה חיובית מאוד: אנליסט, עם גיוסים של כ-3.8 מיליארד שקל, סיגמא, עם גיוסים מרשימים מאוד ביחס לגודלו, בהיקף מצטבר של 3.2 מיליארד שקל, איילון, עם גיוסים של כ-2.3 מיליארד שקל, ורוטשילד, עם גיוסים של 1.9 מיליארד שקל.

עוד נציין לחיוב שני שחקנים גדולים היסטורית בענף: האחד הוא הגדול בשוק קרנות הנאמנות - מיטב דש, שבניהול רפי ניב, עם גיוסים נטו מרשימים של יותר ממיליארד שקל, והשני הוא הראל פיא, חברת ניהול הקרנות של הראל פיננסים, שבניהול ירון דייגי, שבצל שינויי הנהלה גם שינה מומנטום והפך למגייס בולט. בחצי השנה האחרונה גייסו הקרנות של הראל פיננסים סכום של מעל 2 מיליארד שקל.

אילים פדה מיולי כ-6 מיליארד שקל

לצד הגיוסים היו גם כמה מקרים של פדיונות ושל צניחה בנתחי השוק, שבלטו מאוד השנה. בראש ובראשונה מדובר בצניחה הכואבת שחווה בית ההשקעות אילים, שבבעלות אמיר איל ושבניהול קובי שגב, שרשם בשנה החולפת פדיונות בהיקף מצטבר של כ-5.3 מיליארד שקל, ומנהל כיום פחות מ-4.4 מיליארד שקל. אגב, מאז חודש יולי השנה פדו קרנות אילים קרוב ל-6 מיליארד שקל. כלומר, הקרנות של אילים השילו נתח של יותר ממחצית מהיקפן, מאחר שבסוף דצמבר 2016 נוהלו בהן כ-9.6 מיליארד שקל, לאחר תקופה ארוכה שבה היו "הכוכב" של השוק. אילים הוכתר כמגייס הגדול של שנת 2016, עם גיוסים של כ-4.7 מיליארד שקל באותה שנה.

מהיכן הגיעה הנפילה של אילים? היא נבעה מתשואות חלשות ומירידה בדירוגי הקרנות בבנקים. על פי גורמים בשוק, הצמיחה של אילים בעבר הייתה בעוכריה, כשכמה מהקרנות המובילות שלה צמחו לכ-2 מיליארד שקל מנוהלים, מה שהוביל לשינוי תפיסתי בניהולן. הצמיחה המואצת של הקרנות הללו בתקופת הגאות הובילה את אילים להגדיל את רכיבי המזומן לצורך שמירה על נזילות. שינוי זה התברר כבעייתי במיוחד השנה, בעיקר בקרנות האג"ח הקונצרניות. הבעייתיות אף התעצמה עקב הפדיונות שחייבו מימושים בניירות הערך שבהן השקיעו הקרנות הללו - מה שסייע לדחוף מטה את אותם ניירות. כמו כן, בהמשך השנה אילים כנראה הגדילה את הפוזיציה בטבע, מה שהתגלה גם כן כבעייתי במיוחד השנה. עוד השקיעו קרנות אילים באג"ח קרדן אן.וי, מניות אל על, פריון, דלק, קמהדע ובזק.

אגב, אותו גורם בכיר בשוק אמר לנו בהקשר זה, כי "הגופים שהובילו את טבלת הגיוסים ערים למקרה של אילים, ולכן האתגר המרכזי שלהם יהיה לשמר את הגיוסים באמצעות שמירה על הדירוגים במערכות הבנקאיות".

השנה החולפת הייתה גרועה לעוד גופים, לא רק לאילים. אלטשולר שחם, שבלע השנה את קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים (לא הקרנות העוקבות של מנורה, שהועברו לידי מגדל שוקי הון), ועדיין צונח בנתח שוק שלו. אלטשולר שחם, הכוכב של שוק הגמל וההשתלמות, רשם ב-2017 פדיונות של יותר מ-4 מיליארד שקל, ונראה כי חלק ניכר מהנכסים שהתווספו לו בעסקה עם מנורה מבטחים, למעשה נפדו במהלך 2017.

עוד גופים הציגו פדיונות גדולים בשנה החולפת, ובהם חברת הניהול קסם - חברת תעודות הסל של בית ההשקעות אקסלנס - שבלעה השנה את החברה האחות שלה, שניהלה את קרנות הנאמנות של בית ההשקעות, ושפדתה בקרנות כ-2.9 מיליארד שקל, ופסגות, עם פדיונות גדולים של כ-1.6 מיליארד שקל.

הראל סל בולטת בשוק פודה

בשוק תעודות הסל התמונה שונה, כאמור. השוק כולו פודה, ובמהלך השנה החולפת יצאו ממנו כ-7 מיליארד שקל. שלוש חברות הניהול הגדולות בשוק פדו מיליארדי שקלים כל אחת, ורק הראל סל גייסה - כ-432 מיליארד שקל.

בבחינת נתחי השוק של השחקנים הגדולים בשוק זה מאז סוף 2011 עולה, כי חלו בתקופה זו תזוזות ניכרות במאזן הכוחות. ב-2011 השחקנית הגדולה בשוק הייתה קסם של אקסלנס, שכיום היא השנייה בגודלה, ואילו תכלית של מיטב דש עברה מהמקום השני לראשון. כמו כן, הראל סל, שצמחה אורגנית מהקמתה, ללא רכישות, החזיקה לפני שש שנים בנתח שוק של כ-6.4% ואילו כיום כבר מדובר בנתח שוק של כ-15.5%.

לדברי רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "ב-2017 פדה שוק תעודות הסל בישראל כ-7 מיליארד שקל, מתוכם כ-6.3 מיליארד שקל בתעודות סל על מניות בארץ", וגם בדצמבר נמשכה המגמה השלילית שאפיינה את כל השנה. סולומון פירט, כי "בשנים 2017 ו-2016 התגברו הפדיונות באפיקי ההשקעה במניות מקומיות", והשנה החולפת אופיינה בכך ש"חלק ניכר מהפדיונות בשוק תעודות הסל הופנה להשקעה אקטיבית בקרנות נאמנות".

מדוע זה קרה? שוק תעודות הסל רשם את השיא שלו בפברואר 2015, אז נוהלו באמצעות התעודות נכסים עוקבים ומחקי מדדים בהיקף שקלי כולל של כ-121.7 מיליארד שקל. הירידה מאז חלה במידה רבה בגלל ש"המדדים בארץ לא תפקדו כמו שצריך, כי הבורסה לא בנתה מדדים טובים", כפי שהסביר לנו לאחרונה גורם בשוק זה. לדבריו, "הבורסה עשתה טעויות, ובעקבות כך היה קל להכות את המדדים בשנתיים האחרונות". הוא הסביר, כי זה קרה "למשל בגלל משקל גבוה מדי של סקטור הפארמה, או בגלל הכנסת מניות לא ראויות למדד, כמו מנקיינד".

בכל אופן, היקף הנכסים שמנוהלים פסיבית, ועוקבים אחר המדדים ללא ניסיון להכות אותם, צמח ב-2017 בכ-2% לסך מצטבר של כ-127 מיליארד שקל. מדובר בשקלול תעודות הסל והקרנות המחקות, שהיוו בסוף 2017 כ-37.3% משוק קרנות הנאמנות ותעודות הסל, לעומת 36.6% בסוף 2016. עם זאת, בסוף 2015 האפיקים הפסיביים היוו כמעט 40% מסך נכסי שוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל. ב-2018 יהפכו תעודות הסל לקרנות נאמנות סל, וזאת בתום רפורמה שהוביל דודו לביא מרשות ני"ע.

לסיום, בית ההשקעות מיטב דש מעריך כי קופות הגמל הכלליות סיימו את 2017 בתשואה ממוצעת חיובית נאה של כ-7.5%, וסיימו בכך עוד שנה חיובית בהמשך לשנים שקדמו, ויותר מתשואה של כ-3.6% שרשמו ב-2016.

לדברי אבי ברקוביץ, מנהל מערך השקעות לא סחירות מיטב דש גמל ופנסיה, "התשואות החיוביות נבעו בעיקר מעליות השערים שנרשמו בכל אפיקי ההשקעה המרכזיים: בשוקי המניות בעולם, בשוק המניות בארץ ובשוקי האג"ח הממשלתי והקונצרני בישראל. האפיק היחיד שפגע בתוצאות היה הדולר".

שנה צוננת לתעודות הסל
 שנה צוננת לתעודות הסל