הושבתה פעילות ECI; "מאבק על עתיד ההייטק הישראלי"

כ-850 עובדי ECI משביתים מהבוקר את פעילות החברה ■ במסגרת העיצומים נעצרו כל עבודות הפיתוח, והופסקו שירותי התמיכה ללקוחות החברה בארץ ובחו"ל ■ "מי שהביא אותנו למצב החמור הזה היא הנהלת החברה, אך בידיה גם היכולת לסיים את המשבר"

שביתת עובדי ECI הבוקר / צילום: נתי יפת
שביתת עובדי ECI הבוקר / צילום: נתי יפת

יותר ממאה מעובדי ECI חסמו הבוקר (ג') את כל הכניסות למשרדי החברה בפתח תקווה, בניסיון לכפות את השביתה שהוכרזה אתמול. רק עשרות מעובדי החברה נכנסו בכל זאת לבניין, ורבים אחרים נשארו מראש בבית או חזרו על עקבותיהם בעקבות החסימות. אחד העובדים שהשתתפו בחסימת הכניסות חש ברע ופונה באמבולנס, בעקבות עימות פיזי עם המאבטחים שעמדו בכניסה לבניין, ופעלו לאפשר לעובדים המעוניינים בכך להיכנס.

מחאת עובדי ECI / באדיבות דוברות ההסתדרות
 מחאת עובדי ECI / באדיבות דוברות ההסתדרות


שביתת העובדים הוכרזה אתמול, שבועיים וחצי לאחר הכרזת סכסוך עבודה בחברה בעקבות הודעת ההנהלה על כוונה לפטר כמאה עובדים בישראל. בעקבות מחאת העובדים ומו"מ עם ההנהלה מאז פרץ הסכסוך, צומצם מספר העובדים המיועדים לפיטורים ל-80, שמהם 63 קיבלו אתמול מכתבי התראה. בעקבות גיבוש רשימת המפוטרים התקיימה אתמול פגישה בין ועד העובדים ונציגי ההסתדרות המלווים אותם לבין בכירי החברה, אך היא הסתיימה כעבור 20 דקות, בשל מחלוקת. ההנהלה דרשה כי הוועד יאשר תחילה את רשימת המפוטרים ולאחר מכן ידונו בשאר הנושאים, אולם בוועד סברו כי היענות לבקשה פירושה הפסד ולכן דרשו לסכם קודם את התנאים ורק אחר כך את רשימת המפוטרים. שני הצדדים התבצרו בעמדתם והפגישה הסתיימה במבוי סתום.

העובדים דורשים לגבש רשימה בהסכמה, לצמצם את מספר המפוטרים באמצעות פגיעה זמנית בתנאים, ולהעניק לאלה שבכל זאת יפוטרו תוכניות פרישה נדיבות, אך ההנהלה אינה מוכנה לפתוח את רשימת העובדים. שניים מהמפוטרים, מהנדסי חומרה העובדים בחברה יותר מ-20 שנה, אמרו היום ל"גלובס" כי מנהליהם אמרו להם אתמול מפורשות שהמשרות שלהם ייצאו למיקור חוץ. עוד סיפרו כי רשימת המפוטרים כוללת שלושה מעשרה חברי ועד העובדים, המנהל מזה שנה וחצי מו"מ עקר עם ההנהלה על הסכם קיבוצי, ועוד מספר לא מבוטל של פעילים במאבק. להשקפתם, הסיבה להכרזה על הפיטורים היא אך ורק רצון ההנהלה לשבור את הוועד החדש.

לדברי יו"ר הוועד אופיר לוי, "כשההנהלה הישראלית אומרת שההתייעלות היא רק בארץ ולא בשום סניף בעולם זאת בעיה. כשמפטרים פה בארץ ובסין מקבלים שני בונוסים בסוף השנה זאת בעיה. כשאנחנו מציעים פתרון שיכול למנוע פיטורים והחברה לא מושיטה יד זאת בעיה. החלופה היא הלוואה שייתנו העובדים להנהלה עד סוף השנה, ויפתרו את בעיית התזרים שההנהלה טוענת שקיימת. העובדים יקבלו את ההלוואה בפריים מינוס חצי ואף אחד לא יצטרך ללכת הביתה. בהנהלה טוענים שבעיית התזרים נקודתית רק בחודשים הקרובים. כשאתה רוצה לפטר עובד בן 63, עם תשעה ילדים, שאשתו נפטרה מסרטן לפני שמונה חודשים, אתה צריך לחשוב מה אתה עושה בבוקר כשאתה קם ומסתכל במראה. כסף זה לא הכל בחיים".

בסביבת הנהלת החברה טוענים כי חלק ניכר מהמפורטים עובדים במרכז הפיתוח בעומר, שבו הגיל הממוצע קרוב ל-30, וכי להם לא תהיה בעיה למצוא עבודה חלופית בזמן קצר. באשר לעובדים הוותיקים אחרים נשמעת הטענה כי הם מהנדסי חומרה שהידע שלהם אינו רלוונטי לעתיד החברה, העומדת להתבסס יותר ויותר על תוכנה. יחס ההנהלה להסתדרות, הלוקחת תפקיד מרכזי במאבק העובדים, הוא כאל גוף ציני ופופוליסטי, שמתעלם מכך שההנהלה כבר תיקצבה כמה חודשי התראה לעובדים הוותיקים ושכר חברה שתלווה אותם לאחר הפיטורים ותסייע להם להשתלב בעבודה חדשה.

על פי הגירסה המקובלת בימים אלה בקרב חברי הנהלת ECI, מהלך הפיטורים הוא לא פחות ממהלך הישרדותי שהימנעות ממנו עלולה לדרדר את החברה. ניסיון לקבל מההנהלה את רשימת מהלכי ההתייעלות המתוכננים מעבר לפיטורים העובדים נתקל בחומה בצורה, בטענה שמדובר בחברה פרטית שאינה מחויבת לדין וחשבון לציבור הרחב. יודעי דבר מוכנים לומר כי מהלכי התייעלות ננקטים גם בסניפים בחו"ל, בהם מועסקים כמחצית מ-1,700 עובדי החברה, אך פיטורי אנשי פיתוח מהמרכזים בהודו ובסין אינם על הפרק משום שעלות מהנדס ישראלי גבוהה פי שלושה מעלות המקבילים לו במדינות אלה.

הטענה כי לא ראוי שהחברה תפטר עובדים בעוד שהיא מקבלת תמיכה מרשות החדשנות - כ-55 מיליון שקל כל שנה עד השנה, וכ-35 מיליון השנה - נענית בכך שכספי הרשות צבועים וניתנים לפי שעות עבודה. כמו-כן נטען שהחברה מחזירה כ-20 מיליון שקל בשנה לרשות בתמלוגים. 

מרשות החדשנות נמסר בתגובה: "מענקי רשות החדשנות מוקצים באמצעות וועדות המחקר על פי קריטריונים שקופים וברורים לחברות, בהם רמת החדשנות, איכות הצוות, התרומה למשק וכדומה. עם השנים כמות הפניות עלתה משמעותית, וההקצאה בוועדות המחקר הפכה לתחרותית מאוד, במקביל לכך שתקציבי רשות החדשנות נותרו זהים. אי לכך, לא מעט פרויקטים טובים נותרו ללא מימון. המנדט שניתן לרשות הוא לקדם מיזמים טכנולוגים חדשים בישראל ולא חברות ספציפיות".