מעבדי הזכוכית נגד מפעל פניציה, שר הכלכלה וחסמי היבוא

לקראת הדיון בוועדת הכספים של הכנסת מחר בנושא, הפיצו כמה חברות מכתב לחברי הוועדה, בו הזהירו מפגיעה בפעילות עיבוד הזכוכית בישראל, באלפי העובדים המועסקים בענף ובאינטרס הציבורי ■ עתירה לחשיפת חוו"ד שהתגבשה באוצר המתנגדת להארכת היטל ההיצף

מפעל פניציה בנצרת /צילום: איל הצפון
מפעל פניציה בנצרת /צילום: איל הצפון

דאגה בקרב מעבדי הזכוכיות בישראל מהארכת צו שמגביל את היבוא של זכוכית מטורקיה, עליו חתם באחרונה שר הכלכלה, אלי כהן, בניסיון להגן על יצרנית הזכוכית היחידה בארץ, פניציה מנצרת עילית. הצו שמאפשר גביית היטל היצף מוצא בעת שחברה מייצאת את מוצריה לשווקים אחרים ומוכרת אותם במחיר נמוך מהמחיר שבו היא מוכרת את אותו המוצר בשוק המוצא שלה. מצב זה עשוי להעמיד את הייצור המקומי החשוף ליבוא במצב של תנאי סחר לא הוגנים.

הצו הראשון, שמורה על גביית היטל היצף בגובה של 26.5% על זכוכית מיובאת מטורקיה, הוצא כבר לפני כשנה בעקבות המלצה של הממונה על היטלי הסחר במשרד התעשייה והכלכלה, דני טל, וזאת לבקשת פניציה. בשבועות האחרונים השר כהן נעתר לבקשה להאריך את הצו עד חודש דצמבר 2019, וטרם כניסתו לתוקף תקיים מחר (ב') ועדת הכספים של הכנסת דיון בטענות של מעבדי הזכוכית. אלה טוענים כי הארכת הצו תסכן את המשך פעילותם בישראל, באופן שיפגע בכ-2,500 עובדים שמועסקים בענף.

כהן חתם על הארכת הצו בניגוד לעמדת הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין. בחוות-דעת שהלפרין הגישה בנובמבר לכהן ולשר האוצר נכתב כי "עמדתנו היא כי המשך הטלת היטל ההיצף צפוי להותיר את השוק המקומי שבוי בידיה של פניציה, שביכולתה לפעול בדרכים שונות להשאת רווחיה על חשבון מעבדי הזכוכית, ולשלוט בכמות הזכוכית הצפה שקיימת בישראל".

עוד נכתב בחוות-הדעת, כי עוד בטרם הוטל היטל היצף כזה, פניציה נהנתה מנתח שוק של יותר מ-70%, וממילא היא מייצאת את רוב מוצריה, ומרבית הכנסותיה נובעות מפעילותה ביצוא ולא בשוק המקומי, ו"נדמה כי גם בכך יש כדי לשלול את הצדקת הארכת היטל ההיצף".

בהודעה ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בדבר החלטתו להאריך את היטל ההיצף על יבוא זכוכית מטורקיה, כתב השר כהן כי הצו יחול על זכוכית צפה, למען זכוכית שמידות האורך או הרוחב שלה עולות על 4.5 מטר (זכוכית ג'מבו).

כהן נימק את החלטתו בכך שהתבסס על ממצאי חקירה שעשה הממונה על היטלי הסחר במשרדו, דני טל, ולאחר שקיבל את המלצות הוועדה המייעצת בנושא ולפיהן פקיעת הצו שנחתם ב-2016 "עלולה להביא להימשכות או להישנות של יבוא בהיצף ולנזק ממשי לענף היצרני המקומי".

על פי חוק היטלי הסחר, כניסתו של היטל ההיצף לתוקף כרוכה בהסכמתם של שר הכלכלה והתעשייה ושל שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. בהודעתו של כהן לגפני על החלטתו להאריך את הצו, נכתב כי שר האוצר לא הודיע לו במניין הימים שעומדים לרשותו בנושא זה, על התנגדותו להארכת הצו.

"רמת התחרותיות בשוק נפגעה משמעותית"

לקראת הדיון מחר בוועדת הכספים, החברות לעיבוד זכוכית מפעילות לחץ כבד על חברי הכנסת בניסיון לשכנע אותם לבטל את הצו להארכת ההיטל. במכתב ששיגרו נציגיהן של חברות בענף לחברי הכנסת נטען כי ממילא מחירי היבוא של זכוכית מהודו התייקרו בכ-20%, בין השאר בשל הפרשי שער ההמרה מאירו לדולר, כך שמחירי הזכוכית שעליהם התבסס הממונה על היטלי הסחר בבואו להמליץ על הארכת הצו - לא היו עדכניים. "כיום קיים מחסור בזכוכית בטורקיה, מחירי תשומות הייצור עלו ולכן גם מחירי הזכוכית עלו בהתאם, ועניין זה לא נבחן כלל על ידי הממונה על היטלי הסחר ולא נבחנה משמעות הפרשי שערי ההמרה", נטען במכתב ארוך שהופץ היום בקרב חברי הוועדה.

בין החברות לעיבוד זכוכית שנאבקות בהארכת ההיטל נמצאות חברת אריאל תעשיות זכוכית, אלומיניום ורד, דומאר תעשיות פיתוח, גלאסטק, נגב זכוכית, גלסקו תעשיות זכוכית ונוספות. בפנייתם לח"כים טענו נציגי החברות כי "הממצאים האובייקטיביים שנאספו בידי רשות ההגבלים העסקיים תומכים בטענותינו נגד הארכת ההיטל, ולפיהן רמת התחרותיות בשוק נפגעה משמעותית, מפעלי עיבוד זכוכית נסגרו, תנאי האשראי של המעבדים בענף נפגעו, ועוד".

בהליך מקביל, היום (א') הגישה אחת מחברות עיבוד הזכוכית, גלסקו מחסני זכוכית, עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בדרישה שיורה למשרד האוצר ולממונה מטעמו על חופש המידע לחשוף חוות-דעת שהתגבשה באחרונה באגף התקציבים, חוות-דעת המתנגדת להארכת היטל ההיצף. החברה טענה כי בהחלטת שר הכלכלה כהן לא הוזכרה כלל העמדה המקצועית של משרד האוצר בנושא. "משרד האוצר מסרב למסור את חוות-הדעת בנושא, באופן שמעלה חששות מפני שיקולים זרים וטעמים פוליטיים", נטען בעתירה, "כל זאת כשעתידם של מאות מעבדי זכוכית מונח על הכף בימים אלה".

משרד האוצר לא מסר תגובה בנושא.

משרד הכלכלכה: "חוו"ד רשות ההגבלים חסרה בנתונים"

לטענת נציגי מעבדי הזכוכית, שהובאה במכתב שהופץ בקרב חברי הכנסת לקראת הדיון מחר, "סיפקנו ראיה חותכת וחד משמעית כי ביטול הצו לא יביא להישנות יבוא בהיצף, ואם יהיה כזה בעתיד - הממונה על היטלי הסחר יוכל לפתוח מחדש בהליכים להטלת היטל כאמור". הם הוסיפו וציינו כי "קבלת החלטה להאריך את תוקף ההיטל לא תעמוד במבחני המשפט המינהלי ותפגע באינטרס הציבורי, מעבר ובנוסף לפגיעתה בזכויות היסוד של החברות שעוסקות בענף זה".

גורמים ממשלתיים טענו מנגד, כי באופן מסורתי רשות ההגבלים ואגף התקציבים מתנגדים להיטלים שמגבילים יבוא, שעמדותיהם נלקחו בחשבון על ידי השרים, וכי בשל העובדה שקיימת בנושא תמימות דעים בין שר האוצר והכלכלה - הרי שלחוות-הדעת שחוברו בנושא לא אמור להיות משקל מהותי בדיון שיתקיים מחר בכנסת. עוד טענו הגורמים כי "כפי שהדברים נראים, ועדת הכספים נוטה לאשר את הארכת ההיטל".

גורם מקצועי במשרד הכלכלה טען בשיחה עם "גלובס", בהתייחס לחוות-הדעת של הרשות להגבלים עסקיים, כי היא גובשה בתוך זמן קצר, התבססה על עדויות ועל נתונים של יבואנים והיתה חסרה בנתונים מהותיים על מצב ענף הזכוכית בארץ ובעולם.

עוד טען הגורם כי במהלך השנה האחרונה, שבה היה היטל שהגביל יבוא של זכוכית מטורקיה, פניציה לא העלתה מחירים בשוק המקומי - וזאת בהתאם להתחייבות שהיא נתנה למדינה בנושא זה.