הערכות: כ-80% מהשחקנים הזרים בשקל מדווחים לבנק ישראל

בנק ישראל מתערב במסחר כאשר בבנק מזהים ששער החליפין מושפע בפועל כתוצאה ממעורבות חריגה של גופים הסוחרים למטרות רווח פיננסי קצר-טווח

היכולת של בנק ישראל לזהות ספקולנטים וסוחרים המשפיעים על שער השקל למטרות רווח פיננסי השתפרה בחודשים האחרונים באופן ניכר. דברי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על השפעת שחקני מודל על שער הדולר שקל שנאמרו בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", מבוססים על מידע שלא היה עד לפני מספר חודשים בידי הבנק המרכזי. מקור המידע בדיווחי גופים זרים הסוחרים בשקל בלונדון, ניו יורק ובמקומות נוספים, לעתים ללא כל מעורבות של גורם ישראלי. אם בעבר הייתה פעילות זו מחוץ למכ"ם של בנק ישראל, הרי שכיום יש לבנק אפשרות להגיע לכיסוי של כ-80% מכלל השחקנים הגדולים בשוק, כך מעריכים גורמים בשוק.

הדיווחים מתקבלים על בסיס חודשי, כשיכולת הזיהוי של הבנק מתבססת בעיקר על שמותיהם של הלקוחות שמאחורי העסקאות על שער הדולר-שקל. הבנק מתערב במסחר כאשר בבנק מזהים ששער החליפין מושפע בפועל כתוצאה ממעורבות חריגה של גופים הסוחרים למטרות רווח פיננסי קצר-טווח. כאשר הפעילות אינה משפיעה על שער הדולר-שקל, הבנק המרכזי אינו מתערב, גם אם היקף הפעילות גדול מאוד. לפי הערכות, היקף המכירות של דולרים שביצעו שחקני המודלים (ברובם קרנות אלגו המשקיעות על-פי אלגוריתמים מבוססי מגמה) בתחילת החודש הגיע בשיאו למאות מיליונים ביום.

עד לפני שנה היה לבנק ישראל רק מידע שהתקבל מהבנקים בישראל על עסקאות המט"ח שביצעו יום קודם, כאשר מידע זה כלל את פירוט העסקאות והלקוחות. לפני שנה פרסם הבנק כללים להרחבת חובת הדיווח גם על גופים הסוחרים בשער הדולר-שקל מחוץ לגבולות ישראל. ההוראה מתייחסת לגופים שממוצע העסקאות שלהם עולה על 15 מיליון דולר ליום. אף כי לא ברור האם יש להוראה הזו תוקף משפטי מחייב על גופים שאין להם פעילות בישראל, הגיעו בבנק ישראל בחודשים האחרונים להסדרת דיווח שוטף עם כ-80% מהגורמים הסוחרים בקביעות בדולר-שקל, מרביתם בנקים זרים. ההוראה באה על רקע גידול ניכר בהיקפי המסחר בזירות מחוץ לישראל, בלונדון, ניו-יורק ומקומות אחרים. ההערכות מדברות על היקף מסחר יומי של כ-2 מיליארד דולר בישראל ומיליארד נוסף בנגזרים על שער הדולר-שקל, בעוד שהיקף הפעילות באוף-שור מגיע כיום ל-40% מסכום זה.

היקף המסחר היומי במט"ח בזירות ישראליות מוערך ב-1.5-2 מיליארד דולר בשוק הספוט ובמיליארד דולר נוספים בשוק הנגזרים (חוזי פורוורד ואופציות על שערי החליפין דולר-שקל ואירו-שקל). בשנים האחרונות הולך וגדל המסחר בשקל בזירות אוף-שור, ולפי הערכות הוא מגיע לשליש עד חצי מסך המסחר הכולל.