חברת מלט הר-טוב מאיימת בפיטורים במקרה של עליית הבלו

הנהלת מלט הר-טוב, שנאבקת בתוכנית של משרד האוצר להטיל מתחילת 2019 בלו על הפטקוק, לא היססה לשלוף לפני שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן את האיום על סגירת המפעל, ולפטר את 120 עובדיה. אלא שהסכם העבודה שמונהג במפעל, דווקא מבטיח לעובדים רשת ביטחון ותעסוקה מלאה - גם אם ההנהלה תממש את איומיה.

הנהלת החברה מוחה על כוונת המדינה לגבות בלו בגובה של יותר מ-25% על פטקוק מיובא ממנה ומיצרנית המלט נשר, שהיא מונופול בענף. הפטקוק משמש מקור אנרגיה להפעלת הכבשנים במפעל, ולפי הנהלת החברה, ייקורו יוביל להפסדים שיחרצו את גורל המפעל.

באוצר מסבירים את המהלך בכך שהפטקוק מזהם את הסביבה וכי בהעלאת המס עליו יש כדי לעודד מעבר למקורות אנרגיה נקיים יותר. עם זאת, תשתיות ההולכה של הגז הטבעי עדיין לא הגיעו לאזור בית שמש, שבו נמצא המפעל, וההנהלה טוענת כי היא ניצבת בפני שוקת שבורה.

כעת מתברר כי למרות האיומים של מלט הר-טוב על משרדי הממשלה, ביטול המס או סגירת המפעל תוך פיטורי עובדיו, דווקא מעמדם של העובדים בתרחיש כזה מובטח: במקרה שהנהלת החברה תפטר את העובדים, הם יוכלו להיקלט מיידית, בתפקיד חדש ובדרגה זהה, אצל היצרנית הגדולה והמתחרה נשר, תוך שימור רצף הזכויות הכספיות והפנסיוניות שלהם.

ההסדר הזה, שיכול להשקיט בימים אלה רבים מבין עובדי מלט הר-טוב, מעוגן בהסכם קיבוצי מיוחד שגובש בסוף 2015 במסגרת ההליך שבו נשר מכרה את מלט הר-טוב למשפחת ויל בסכום של כ-180 מיליון שקל. מכירת מלט הר-טוב קודמה בידי הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיויד גילה, במטרה לאפשר ליצרנית חדשה לקיים תחרות בשוק המלט המתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה. ההסכם, שנחתם בין ההסתדרות הכללית, הנהלת נשר והנהלת מלט הר-טוב והגיע לידי "גלובס", כולל סעיף של רשת ביטחון לעובדים, ולפיו עובדים שיפוטרו ממלט הר-טוב יוכלו לשוב לתפקיד קבוע בנשר וזאת במשך תקופה של 7 שנים ממועד המכירה של החברה.

לפי ההסכם, "לא ייגרעו או ייפגעו זכויות העובד, בין היתר התנאים הפנסיוניים שהיו לו ערב סיום עבודתו במלט הר-טוב, ונשר תמשיך להפקיד לקופות הגמל או קופות הביטוח השונות, ברציפות ומיום עבודתו הראשון בנשר בהתאם להסכמים החלים בנשר".

עוד עולה מההסכם, כי עם הפעלת נוהל "עובד חוזר" לנשר, למשכורתו של העובד יתווספו כל תוספות השכר ששולמו לעמיתיו בזמן שעבד בהר-טוב, וכל הטבה שקיבל בתקופת עבודתו בהר-טוב לא תיגרע. עוד קובע ההסכם, כי אם העובד ידרוש הסעה כדי להגיע למפעלי נשר, החברה תעמיד לו זאת. ההסכם אושר על ידי הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה.

 מלט

"איומי סרק"

גורמים במשק ביקרו בשיחות עם "גלובס" את הנהלת מלט הר-טוב, ש"מאיימת איומי סרק על המדינה בפיטורי עובדים בניסיון להפעיל עליה לחץ. חבל שזה נעשה על גבם של העובדים".

מקורבים למלט הר-טוב אמרו ל"גלובס", כי "עם כל הכבוד להסכם מ-2015, הבלו על הפטקוק יעיק בכ-40 מיליון על נשר, וביחד עם יבוא המלט בתנאי היצף היא תתקשה ליישם אותו ולקלוט את העובדים, ותנקוט כל מהלך כדי להשתחרר ממנו בבתי משפט. בינתיים העובדים יישארו שנים בלי פרנסה".

הנהלת מלט הר-טוב מסרה בתגובה: "כפי שנטען באופן חד-משמעי, העלאת הבלו על הפטקוק תביא לסגירה מיידית של המפעל. כל ניסיון לקעקע את ההשלכה החד-משמעית של מצב זה, הוא לא יותר מניסיון זול לנהל מאבק על גבם של עובדי החברה המסורים, וזאת על ידי בעלי אינטרסים כלכליים מובהקים שמציפים את השוק ופועלים בפרקטיקה אנטי-תחרותית כפי שנקבע בהחלטת הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה.

"בכל מקרה, בהתאם להסכם המדובר, רשת הביטחון חלה על מספר מצומצם בלבד של עובדים, אם בכלל".

התגובה של מלט הר-טוב מכוונת נגד סימנט איי.אס, חברה-בת של מספנות ישראל שמייבאת לישראל מלט מטורקיה ומיוון. הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה מקיים חקירה בחשד שסימנט מייבאת לארץ מלט בהיצף, באופן ששובר את מחירי השוק ומסכן את הייצור המקומי - בייחוד של מלט הר-טוב שמחזיקה בכ-7%-8% ממנו.

בקשה של מלט הר-טוב מהממונה להוציא צו שיגביל יבוא של מלט בידי סימנט עד גמר החקירה, נדחתה באחרונה. הממונה הבהיר כי קיימים סימנים שמעידים על יבוא בהיצף, אך יצרניות המלט המקומיות לא חשפו לפניו את מלוא הנתונים שדרש כדי להוכיח כי הן ניזוקות ממצב זה. בהר-טוב טענו בעבר כי היבוא הנרחב של מלט בתנאי היצף מקשה עליה לממש תוכנית השקעות שאמורה לייעל משמעותית את תהליכי הייצור, תוך שיפור כושר התחרות שלה בשוק.