עדות מנכ"לית איילים: "היו לחצים, האשמות וצעקות בחקירה"

בעדות אמוציונלית, נחמי גייניס הלינה על חקירת משטרה דורסנית וקשה שחוותה - האשמה שעלתה במשפט הנוכחי גם ע"י עדים נוספים בפרשת ישראל ביתנו ■ פנתה לשופט בדמעות: "4 שנים מאז הפרשה לא אמרתי מילה, ועכשיו זו ההזדמנות. חשוב שתדע"

נחמי גיינס / צילום: שלומי יוסף
נחמי גיינס / צילום: שלומי יוסף

צעקות העדה על התביעה וטענות על חקירת משטרה דורסנית וקשה, טענות מכיוון התביעה לשינוי גרסה של העדה, ודמעות שהגיעו עד כדי הנחייה של ביהמ"ש להפסיק את הדיון באמצע - זאת רק חלק מהדרמה שהתחוללה במהלך שמיעת עדותה של מנכ"לית עמותת איילים, נחמי גייניס, במשפט "נותני השוחד" לכאורה בפרשת ישראל ביתנו.

עדותה של גייניס מצטרפת לטענות קודמות כלפי התנהלות המשטרה שנשמעו מצד עדים שונים במשפט נותני השוחד אך זו שלה הייתה אמוציונלית מאוד, ובפנותה בדמעות לשופט צבי גורפינקל אמרה, כי "ארבע שנים מאז הפרשה לא אמרתי מילה, ועכשיו זו ההזדמנות לומר לבית המשפט - ונראה לי חשוב שתדע".

ואותה "מילה" של גייניס היתה מעניינת, עת העידה על כמה מהמקרים שמהווים על פי האישום מתן שוחד בפרשה המתוקשרת. בין השאר, מתוקף תפקידה חתמה גייניס על תשלום שכר של חודשיים לעובד העמותה המקורב ליו"ר מטה ישראל ביתנו דאוד גודובסקי, שכר שעל פי האישום נולד כשוחד לגודובסקי. לכן, הופיעה בדיון כעדת תביעה. ואולם, העדה לא עשתה חיים קלים לתביעה, ואף תקפה את הפרקליטים המנהלים את התיק על כך שהם מנסים להוציא ממה אמירות לא נכונות.

נוסף להאשמותיה את התביעה בהיצמדות לתיזה ("לפני שראיתי את המסמכים חשבתי שזו תביעה רשלנית. היום אני מבינה שהיא מגמתית") האשימה גייניס גם את המשטרה, האשמה שחזרה על עצמה אצל עדים קודמים בפרשה, בהתנהלות בעייתית עת חקרה את העדים בפרשה. כשנשאלה מדוע לא סיפרה בחקירה את שהיא מספרת על דוכן העדים, אמרה בדמעות: "הרבה דברים בחקירה לא אמרתי והייתי צריכה לומר. לא הייתה פניות - הלחצים וההאשמות והצעקות בהם הדברים התנהלו (בחקירה) לא איפשרו לומר מה שהייתי צריכה".

מדובר בפרשייה שהיא שלוחה של פרשת ישראל ביתנו, הנוגעת לגורמים שונים בתנועת עזרא העולמית ובעמותת איילים, המואשמים במתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר מטעם ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום, ולדוד (דאוד) גודובסקי, שהיה מנהל אגף הארגון במפלגה. זאת, בתמורה לקבלת כספים קואליציוניים שהוקצו למפלגה שבראשות שר הביטחון, אביגדור ליברמן.

משפטם של מקבלי השוחד לכאורה - פאינה קירשנבאום ודאוד גודובסקי - מתנהל אצל השופט ירון לוי. עדותה של נחמי גייניס המנכ"לית נשמעה במסגרת משפטם של החשודים כנותני השוחד, בפני השופט צבי גורפינקל. הליך הוכחות זה מתנהל נגד ראשי עמותות וגופים ציבוריים, ביניהם דניאל אלינסון, ראש תנועת עזרא העולמית שפועלת בקרב דוברי רוסית, ומתן דהן, ראש עמותת איילים. לפי האישומים, השניים נהנו, לכאורה שלא כדין, מכספים קואליציוניים של ישראל ביתנו - כספים שאופן הפיקוח עליהם שנוי במחלוקת. השניים מואשמים כי נתנו את השוחד, נתח מהתקציבים שקיבלו מהמדינה, לקירשנבאום ולגודובסקי לצורך מטרות של המפלגה, שהיו לכאורה פיטקיביות, ושימשו כסות להעסקה ריקה מתוכן של מקורבים למפלגה כך באחד המקרים על פי האישום.

בחלק מהמקרים, שיטת הפעולה הייתה כזו שבמשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים אשר ביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זה עמותת איילים. קירשנבאום הבהירה להם, על פי האישום, שהיא מוכנה לתקצבם, אך בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו.

עדותה של מנכ"לית העמותה קשורה להאשמה נוספת של דהן במתן שוחד, כאילו הורה להאריך העסקת עובד של גודובסקי באיילים בחודשיים, כששכר העבודה החודשי של אותו עובד עמד על 7,000 שקל.

השוחד לכאורה, בשווי 14 אלף שקל שניתנו כשכר עבודה לצורך ריצוי גודובסקי, היווה חלק ממכלול הפרויקטים המשותפים עליהם סוכם, על פי כתב האישום, בין איילים לבין גודובסקי, כדי לעזור למפלגה בתמורה לכספים הקואליציוניים שעזרו במימון כפרי הסטודנטים.

גייניס סיפרה תחילה על חלוקת התפקידים בינה לבין הנאשמים. "כל נושא האסטרטגיה, המדיניות, היה באחריות מתן ודני. כל נושא הפעילות, ניהול הכפרים, תכניות העבודה ברמה הלוקאלית, שיתופי פעולה מול הרשויות, היו באחריותי". בהמשך הבהירה כי היא זו שביקשה להאריך את העסקת העובד. לשאלת התובע, אבן חן, מדוע טענה במשטרה כי לא ידעה על הארכת העסקת אותו עובד הסבירה: "בחקירה במשטרה צמצמתי מעורבות אבל היום הדברים עולים כי זו האמת".

על פי כתב האישום, גודובסקי היה מצוי בקשר חברי קרוב עם ויקה רבין עוזרתה המקצועית של קירשנבאום. מיכאל (מייק) צ'ופנס הוא חבר של רבין ושל בעלה, ובקיץ 2014 חיפש מקור פרנסה. בהמלצת רבין החל צ'ופנס לסייע לגודובסקי בריכוז פרויקט של מפלגת ישראל ביתנו ושל עמותת איילים בשם דרום איתן. מדובר בפרויקט אשר במסגרתו עודדו מפלגת ישראל ביתנו והעמותה אזרחים, במהלך מבצע "צוק איתן", לבצע רכישות ביישובי הדרום - בעיקר דרך ארגון הסעות ומימונן. עבור עבודתו בפרויקט שילמה עמותת איילים לצ'ופנס כאמור כ-7,000 שקל בחודש, ועל-פי ההסכם המקורי בין העמותה לבין צ'ופנס, הייתה תקופת העסקתו אמורה להסתיים ביום 30.10.2014.

על התקשרות זו העידה גייניס: "שני צור, שעבדה בגיוס משאבים, ניהלה את הפרויקט מטעמנו, והיא פנתה אליי לאור העומס הרב שהיא הייתה בו במהלך המבצע. אני בעצם מפנה אותה ואומרת לה שנדבר עם דאוד, זה פרויקט משותף, בואי נראה אם יש לו דרך לעזור, וכך למעשה דאוד 'השאיל' לאיילים את מייק צ'ופנס".

על פי האישום, ביום 10.12.2014, לאחר שפרויקט דרום איתן נשלם זה מכבר, פנה גודובסקי לדהן מיוזמתו שלו, עדכן אותו בכך שהסכם ההעסקה של צ'ופנס הסתיים ביום 30.10.2014 ושהלה הפסיק לקבל שכר. גודובסקי ביקש מדהן כי העמותה תאריך את החוזה בחודשיים. דהן נאות לבקשה, לכאורה "על אף שהוא היה מודע לכך שצ'ופנס לא יבצע עבודה עבור העמותה בתמורה לתשלומים שיקבל", ובכך מואשם דהן שנתן שוחד לגודובסקי שהתקבל אצל צ'ופנס, בהיקף של כ-14,000 שקל, "ביודעו שכספי השוחד ניתנים לגודובסקי בעד פעולות הקשורות בתפקידו של גודובסקי כעובד ציבור".

בהקשר זה העידה גייניס, כי המציאות הייתה אחרת: לטענתה לא גודובסקי הוא שיזם את הפניה, אלא היא זו שהייתה מעוניינת בהמשך ההעסקה - ה"השאלה" שלו מגודובסקי - וזאת לאור הצורך והרצון שעלו, בימים הללו שלאחר צוק איתן, להמשיך בתנופת התמיכה ביישובים המטווחים. "רוח הדברים היתה שמרחיבים את הפרויקט אפילו שההסכם היה עד ה-30 לאוקטובר", תיארה. "בניגוד לשני צור שעובדת ישירות תחתי ואני מגדירה לה את המשימות, צ'ופנס לא היה בניהול ישיר שלי ולכן היינו צריכים אישור של דאוד להמשיך ולהשאיל לנו אותו".

"העמותה הייתה בכאוס מטורף"

עדות זו סותרת את חקירתה במשטרה של המנכ"לית גייניס, שטענה כי דאוד ביקש להאריך את העסקתו של אותו עובד. "את אומרת ששאלת במחלקת כספים למה משלמים עוד משכורת למייק", שאל את העדה עו"ד מאור אבן-חן מטעם המדינה, וזו השיבה: "רק ידעתי שהולכים להרחיב הפרויקט ועדיין לא ידעתי שזה בסדר מבחינת דאוד שצ'ופנס ימשיך להיות מושאל לאיילים". עוד הוסיפה גייניס הסבר לסתירה בין תשובותיה במשטרה לתשובות בביהמ"ש, אשר במסגרתו תקפה את המשטרה: "ראיתי את דוח השכר ורציתי לוודא שזה בסדר. למה בחקירה עניתי ככה? זה יום אחרי שמתן ודני נעצרו אז העמותה הייתה בכאוס מטורף. הרבה דברים בחקירה לא אמרתי והייתי צריכה לומר. כי לא הייתה פניות - היו לחצים והאשמות וצעקות איתם. הם לא אפשרו לומר מה שהייתי צריכה. ארבע שנים לא אומרת מילה וזו ההזדמנות לומר לבית המשפט ונראה לי חשוב שתדע את זה", פנתה לשופט בדמעות ובקושי ניכר להמשיך לדבר.

הדברים לא סיפקו את התביעה, והתובע תהה: "בחקירה נשאלת למה ביקש להאריך. ענית שאת יודעת שדאוד ביקש להאריך החוזה של מייק בעוד חודש וש'נכון שמבצע דרום איתן הסתיים ואני לא יודעת למה'. כלומר בניגוד למה שהעדת פה, אמרת שמי שביקש להאריך ההסכם זה דאוד ולא כמו שטענת פה שרצית לברר שזה בסדר מבחינתו. את אומרת בחקירה שלא ברור לך למה משלמים לו למרות שהמבצע דרום איתן הסתיים".

לשאלה הצטרף גם השופט אשר שאל את גייניס: "למה מה שאמרת פה, שנשמע טוב, לא נאמר בחקירה? ששיניתם הייעוד (של העובד צ'ופנס, מ"ר)". גייניס השיבה: "נכון, אבל אתה צריך להבין שהייתי בסיטואציה מלחיצה ולא הוצג בפניי מסמך שירענן זיכרוני. עשיתי מה שכל אחד אנושי היה עושה וזה לצמצם (מעורבות בהחלטת ההארכה) עד כמה שאפשר. היום כשרואה המסמכים ואין סאטינג של לחץ של חקירה ואין צעקות ואיומים, אז הדברים עולים כי זו האמת".

בהמשך, בחקירתה הנגדית של גייניס, ע"י בא-כוחו של דהן, עו"ד ירון קוסטליץ, הוצגו מיילים שונים בניסיון להוכיח כי עדותה של הגב' גייניס הייתה מדויקת. אחד הסנגורים הנוספים בתיק, עו"ד עודד גזית, הזכיר בנקודה זו, כי "כמעט כל העדים העידו על אותם לחצים וצעקות" במהלך החקירות במשטרה.

התביעה ניסתה להראות באמצעות העדה, כי אין מקריות בעובדה כי עובדים בעמותה שהגיעו כמקורבים של ישראל ביתנו, ביניהם צ'ופנס ורכז כפר בשם מיכאל קלגנוב - לא עבדו לבסוף, בפועל, במלוא התקופה לה נשכרו (קלגנוב נשכר לעבוד אך "בפועל הוא לא עבד בהיקפים שהיה צריך", העידה גייניס), ואילו ההגנה טוענת כי לא היתה כל פיקטיביות בהעסקה, בטח שלא כמתן שוחד, כנטען באישום.

מנכ"לית העמותה מצידה הבהירה בעדותה אתמול, כי ההחלטה הניהולית על ההעסקה הייתה שלה, גם אם יישום ההחלטה לא היה מוצלח מהבחינה של הקפדה וביקורת על ההעסקה. הדגמה חיה למחלוקת ניתנה בהקלטת שיחה שהושמעה על דוכן העדים, כשדהן שב ממילואים ודאוד פונה אליו ומציין שהוא עם מייק "שעובד אצלי" - וש"צריך להאריך לו החוזה לסוף ינואר".

"שומעים פה שדאוד מתקשר להאריך", טען הפרקליט אבן-חן, וגייניס ענתה לו: "לא, אני שומעת משהו אחר. דאוד פונה למתן ואומר לו שהוא מבחינתו כבר אישר את הבקשה קודם". אבן-חן הקשה ושאלה: "איפה את שומעת בקשה?", ובנקודה זו הפכה גייניס נסערת עוד יותר: "חשבתי שזה רשלני אבל זה כבר מגמתי. זה לא היה ככה. היה מהלך רחב יותר. השיחה הטלפונית לא בוצעה מולי אלא מול מתן ולכן שאלתי מה קורה עם הטבלאות שכר ואם יש טעות בשיחה ניתן אישור. תסביר לי מה לא בסדר?!"

אבן-חן הוסיף, כי "דאוד פונה למתן ואומר לו 'מייק שעובד אצלי' ולא 'בפרויקט'. הוא לא מדבר איתו על להרחיב את הפרויקט אלא להמשיך לשלם לו", אך זה רק הגביר את המתקפה מצד גייניס שאמרה: "מציגים סצנריו שמסביר מה היה ואתה מתעקש לא לקבל אותו כי זה לא תואם האג'נדה. זה לא להמשיך לשלם לו, יש אישור להמשיך ולהרחיב את הפרויקט. מה שאתם עושים עכשיו זה מגמתי. זה לא בסדר. זה לא בסדר!" (צועקת).

נתח מתקציבי העמותה כשוחד לפאינה קירשנבאום

המשפט בחשדות למתן שוחד מצד תנועת איילים מתנהל כתמונת ראי של משפטם של החשודים בקבלת השוחד בפרשת השחיתות בישראל ביתנו - סגנית שר הפנים לשעבר מטעם המפלגה, פאינה קירשנבאום, ודוד (דאוד) גודובסקי, שהיה מנהל אגף הארגון במפלגה. מקבלי השוחד עשו זאת על-פי החשד בתמורה לקבלת כספים קואליציוניים שהוקצו למפלגה. משפטם מתנהל אצל השופט ירון לוי, וטרם החלו בו דיוני ההוכחות.

משפט נותני השוחד מתנהל בפני השופט צבי גורפינקל ועוסק באישומים נגד ראשי עמותות וגופים ציבוריים, ביניהם דניאל אלינסון, ראש תנועת "עזרא" העולמית שפעילותה בקרב דוברי רוסית, ומתן דהן, ראש עמותת "איילים". לפי האישומים, השניים נהנו, לכאורה שלא כדין, מכספים קואליציוניים של ישראל ביתנו - כספים שאופן הפיקוח עליהם שנוי במחלוקת. השניים מואשמים כי נתנו את השוחד - נתח מהתקציבים שקיבלו מהמדינה - לקירשנבאום ולגודובסקי לצורך מטרות של המפלגה - שהיו לכאורה פיטקיביות, ושימשו, למשל, ככסות להעסקה ריקה מתוכן של מקורבים למפלגה.

בחלק מהמקרים, שיטת הפעולה הייתה כזו שבמשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים אשר ביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זה עמותת איילים. קירשנבאום הבהירה להם, על-פי האישום, שהיא מוכנה לתקצבם, אך בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שיתקבלו.

גם מבקר הפנים ביקר בעדותו את ההתנהלות בחקירה

נחמי גייניס איננה העדה היחידה שזומנה כעדת תביעה בשל חלקה העובדתי בפרשיות השוחד הנטען, אך עדותה רצופה האשמות הנוגעות להתנהלות לא תקינה בחקירה. ישראל גור, מבקר הפנים בעמותה, תיאר כיצד "המשטרה ניסתה לומר לי שאחזור בי מהפרוטוקול שכתבתי ושאגיד שפברקתי אותו לצורכי חקירה כדי להציל את מתן (דהן, יו"ר איילים) - והם יפצו אותי". המשטרה מסרה אז ל"גלובס" כי היא "מנהלת את חקירותיה בהתאם לחוק. חומרי החקירה הועברו לפרקליטות שהחליטה על הגשת כתבי אישום לאחר שנשקלו מארג הראיות והחומרים בתיק".

אלישבע מזי"א מנכ"לית "רוח חדשה" תיארה בעדותה את הנסיעה מביתה לחקירת המשטרה: "(אמרת שהשוטרים) נוסעים איתך באוטו ומפמפמים לך כמה מתן היה לא בסדר ועבד עלייך", שאל עו"ד ירון קוסטליץ, המייצג את דהן. -"זה נכון לגמרי", ענתה מזי"א. "החוקרת אומרת לך שמתן רימה אותך ועשו בך שימוש ואת כלי, ואת קוף של מתן דהן לעשות שירקעס (קומבינה) עם ישראל ביתנו", המשיך קוסטליץ. - "נכון", ענתה.

אורית לרנר, הלוביסטית של חברת "אימפקט" שסיפקה שירותי לובינג ל"איילים", תיארה בעדותה את חוסר שביעות הרצון שהביעו חוקרי המשטרה לאחר העימות שערכו בינה לדהן: "החוקרים במשטרה לא היו שבעי רצון, מכך שנזכרתי בעימות שאכן מתן ביקש ממני להתקשר למשרד האוצר ולדחות את הכסף (מישראל ביתנו)".

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה מנהלת חקירותיה בהתאם להוראות החוק. חקירה באזהרה איננה ולא אמורה להיות מעמד נוח. חשודים בעבירות נשאלים שאלות לא פשוטות בנוגע למעורבותם בביצוע העבירות ומטבע הדברים זו סיטואציה לא נוחה לנחקר. עם זאת, החוקרים מתנהגים בהגינות ובכבוד הראוי לכל נחקר, ומפעילים לחץ ראוי וחוקי, המקובל בחקירות, על-מנת להגיע לחקר האמת".

מהפרקליטות נמסר: "מדובר בעדת תביעה המקורבת לחלק מהנאשמים ומשמשת עד היום כמנכ"לית עמותת איילים. בעדותה במשטרה היא מסרה מידע מפליל על הנאשמים וניסיונה לשנות זאת בדיעבד - ברור. בהקשר זה, ביהמ"ש התיר לנו להגיש את הודעותיה במשטרה ומשמעות הדברים ברורה".