גפני: צעדים לריסון השקל - או שנטרפד גזירות שמתכנן האוצר

לדברי גפני, "ועדת הכספים רואה בדאגה רבה את השחיקה בשער הדולר שפוגע ברווחיות הייצור, בחקלאות, בתעשיינים בתיירות וגם בענפי ההייטק. אנחנו מקווים שהפעולות שנוקט בנק ישראל ישפיעו על שער הדולר ונראה תוצאות"

משה גפני / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
משה גפני / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

האיום של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני: במהלך דיון שהתקיים היום (ג') בכנסת על היחלשות הדולר והתחזקות השקל תוך פגיעה בתעשיינים וביצואנים, הזהיר גפני כי "אם בנק ישראל ומשרד האוצר לא ינקטו צעדים ממשיים שיאפשרו התמודדות עם היחלשות הדולר - ועדת הכספים תמנע הטלת גזירות על המגזר העסקי, התעשיינים והחקלאים במסגרת חוק ההסדרים".

לדברי גפני, "ועדת הכספים רואה בדאגה רבה את השחיקה בשער הדולר שפוגע ברווחיות הייצור, בחקלאות, בתעשיינים בתיירות וגם בענפי ההייטק. אנחנו מקווים שהפעולות שהן נוקט בנק ישראל ישפיעו על שער הדולר ונראה תוצאות. אם לא, נקיים דיון נוסף ונדרוש מהאוצר שלא יביא גזירות כלכליות על המשק".

מוקדם יותר התלונן נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, על התייקרות תשומות הייצור ואמר כי "הדולר ירד השנה ביותר מ 10%, מה שמעלה את מחירי התשומות כמו מחיר החשמל שיעלה בעוד 2.5% למרות הבטחות מצד רשות החשמל, ולפיהן המחיר לא יעלה. המדינה מעמיסה על המעסיקים עוד ועוד חובות, כמו 600 מיליון שקל ביטוחים עודפים נגד תאונות עבודה, ייקור הארנונה ב2.18% והעלאת המס על הפחם ועל הפטקוק שמשמש לייצור מלט וזה, בכלל בזמן שהמדינה רוצה להוזיל את מחירי הדירות. הממשלה רק מחריפה את משבר הדולר, תוך העלאת עלויות הייצור במיליארדי שקלים, והתוצאה היא שכיום עלויות הייצור בישראל הן מהגבוהות בעולם".

מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות, חני סובול, אמרה בדיון כי "אם יש פעילות ספקולנטית שמשפיעה על גובה השקל- יש לעצור אותה". היא טענה כי "היחלשות הדולר משפיעה על כלל סוכני הנסיעות ועל תיירות הפנים כי הרבה יותר זול לרכוש כרטיסים ולנפוש בחו"ל. הפגיעה בתיירות המקומית היא פגיעה באחד ממנועי הצמיחה של המשק".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שיזם את הדיון, אמר כי ההשפעה של קניית דולרים בידי בנק ישראל מוגבלת ולפיכך על הממשלה למגזר העסקי בהוזלת הארנונה ובהקלה בנטל הרגולציה.

עידו סופר, רכז התעשייה והמסחר באגף התקציבים שבמשרד האוצר, הגיב על הדברים במהלך הדיון ואמר: "שער דולר חזק מעיד על משק וכלכלה חזקים". לדבריו "אנחנו נוקטים במגוון פעולות כדי להקל על הייצור ויש תקציבים רבים שמופנים לתעשייה". פורר הציע כי במקרים שבהם יינקטו רגולציות חדשות על המגזר העסקי- הממשלה תשפה את בעלי העסקים באמצעות מענקים.

מנהל חדר העסקאות בבנק ישראל, מיכאל בלנק אמר לחברי הוועדה כי "בתקופה האחרונה פעלנו בצורה הרבה יותר אגרסיבית ומגמה זו אכן מטרידה אותנו".

לדברי עמית פרידמן, יועץ למנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, "צעדים שאנחנו נוקטים בהם יקבלו ביטוי בעוד חודש ויש להמתין. יש לנו יעד בנושא ובנק ישראל פועל באופן אגרסיבי בשוק. הריבית שלנו נמוכה מאד ותישאר כזאת עד שהאינפלציה תתבסס קרוב ליעד שלה. החולשה בדולר היא תופעה עולמית- והייסוף בשקל דווקא נמוך יחסית".

בהתייחס לפעילות של הספקולנטים, שהיצרנים קוראים למדינה למסות אותם, אמר פרידמן: "אנחנו עוקבים ומנתחים את התופעה, בכל שוק מטבע שיש שער חליפין יש ספקולנטים. לגרש אותם זה אומר לשנות את משר שער החליפין שהוא שער נייד. עם זאת, אנחנו לא רואים שזו פעילות מניפולטיבית".

רכז תחום התעשייה והמסחר באגף התקציבים באוצר, עידו סופר, אמר כי "שער הדולר אכן מעיד על משק וכלכלה חזקים, ואנחנו נוקטים פעולות להקלה על הייצור, ויש תקציבים רבים שמופנים לתעשייה".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988