ניסנקורן מזהיר את נתניהו: "לא יהיו מהלכים חד-צדדיים"

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הבהיר היום (ד') כי הסכמת ההסתדרות לרפורמה בחברת החשמל מותנית במשיכת העתירה לבג"ץ שהגישה המדינה נגד ההסתדרות ו-ועד עובדי החברה בנושא זכות השביתה של עובדים בעילה של שינוי מבני בענף שבו פועלת החברה.

"לא יהיה צעד חד-צדדי", אמר היום ניסנקורן. כשנשאל האם ההסתדרות תסכים לרפורמה במקרה שהמדינה לא תמשוך את העתירה, אמר יו"ר ההסתדרות: "ברור שלא. או שיש רפורמה מוסכמת או שאין. אני מחפש הסכמות ואמרתי שרפורמה מוסכמת מייתרת את ההליך המשפטי. היא תלויה בלהגיע להסכמה כוללת, כולל ההסכמה של שני הצדדים למשוך את העתירה. הממשלה צריכה להודיע לי שהיא מאמצת (את הרפורמה - ע.ב) בצורה סופית על כל הנימוקים שלה. אני לא קיבלתי עדיין עמדה מסודרת ומבחינתי יש רפורמה. אני לא מעלה על הדעת שהרפורמה הזאת, שהיא טובה למשק, לא תתקדם".

נציין כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שדורש להמשיך בעתירה, נפגש אתמול (ג') עם שר האוצר, משה כחלון, שמבקש למשוך את העתירה, אולם הפגישה הסתיימה ללא תוצאות. ניסנקורן התחמק מתשובה לשאלה האם יש לו סיכום עם כחלון על משיכת העתירה, ואמר: "ההבנה שלי שהרפורמה כמכלול מסוכמת. מבחינתי יש רפורמה ואני מחכה לתשובה רשמית שלהם שהם עומדים בכל הנדבכים שלה".

יפעל לקיצור שבוע העבודה

במפגש עם עיתונאים לסיכום 2017, אמר ניסנקורן כי בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל במצב רע מאוד בכל הקשור לתשלומי העברה. "בלי הגדלת הקצבאות לא נוכל לצמצם פערים, ולכן אני מתמקד בקצבאות הנכים, הסיעוד ולדעתי גם קצבאות הזקנה. בלי זה נחטוא למטרה של צמצום פערים". הוא הוסיף כי לדעתו כל הקצבאות, כולל קצבת הסיעוד, צריכות להיות אוניברסליות ולא מותנות במבחני הכנסה.

בנוגע לפיטורים בחברת טבע, ניסנקורן קרא לממשלה לאמץ את המלצות ועדת אנדורן לשינוי חוק עידוד השקעות הון, באופן שייצור זיקה בין זכאות של חברות להטבות מס להתחייבויות מצדן בתחום התעסוקה. "מה שמכעיס פה זה האצבע הקלה על ההדק והתחושה שעשו עלינו סיבוב", אמר, "חשבתי שהממשלה תהיה ביחד איתי יותר ותייצר מצב שאירוע של חברה שקיבלה 20 מיליארד שקל בהטבות מס מבלי להתחייב להעסיק עובדים - לא יחזור על עצמו".

בנושא הצעת החוק להגדלת קצבאות הנכות שאמורה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת בימים הקרובים, אמר ניסנקורן כי מבחינתו הצעת החוק משיגה שלושה הישגים עיקריים: הגדלת המסגרת התקציבית לקצבאות (2 מיליארד שקל ב-2018 ו-4.241 מיליארד שקל בהבשלה מלאה משנת 2021), הצמדת קצבת הנכות לשכר הממוצע במשק מ-2021 והעלאת הדיסריגרד (השכר שעד אליו מקבל הקצבה לא מתחיל לאבד את הקצבה) ל-3,500 שקל - צעד שנועד לעודד נכים לצאת לעבודה. ניסנקורן הודה כי ציפה להעלאת הדיסריגרד לסף גבוה יותר של 4,300 שקל, צעד שעלותו התקציבית כ-100 מיליון שקל לשנה. הוא גילה כי האומדן התקציבי של האוצר מניח כי מספר מקבלי הקצבאות יגדל ב-2% כתוצאה מהגדלתן.

כשנשאל האם הוא מרוצה מהמתווה שסוכם, אמר ניסנקורן כי "אני חושב שמכסמנו את זה. אני מצטער שלא הגדלנו את הדיסריגרד ל-4,300 שקל כי האיזון בין יציאה לעבודה לקצבאות צריך להיות יותר לכיוון של יציאה לעבודה. נתקלתי במצבים אבסורדיים שעובדים רוצים להישאר בחצי משרה כדי לא להפסיד את הקצבה. אפעל לתקן את זה בפעימות הבאות. חס וחלילה שהחקיקה הזאת תיפול".

בנוסף אמר יו"ר ההסתדרות כי הוא מעוניין להמשיך ולקצר את שבוע העבודה עד ל-40 שעות בשבוע, מספר השווה לממוצע שעות העבודה השבועיות במדינות ה-OECD. נציין, כי במסגרת הדיל שאפשר לשר האוצר לכנס את תקציב המדינה ל-2019, הסכים כחלון לקיצור שבוע העבודה בשעה מ-43 שעות ל-42, בעלות של 350 מיליון שקל למדינה. ניסנקורן אפשר לכחלון לחסוך 1.8 מיליארד שקל בהוצאות ל-2019 כשהסכים לדחות את פעימות העלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי בתמורה להגדלת סך תוספת השכר מ-7.75% ל-7.9%.

מהנתונים שהציג היום יו"ר ההסתדרות עולה כי עד היום נקלטו כ-6,000 עובדי קבלן בקליטה ישירה מתוך כ-15 אלף עובדים שעליהם סוכם בזמנו בינו לבין שר האוצר. כ-5,200 עובדי קבלן נקלטו בשירות המדינה ועוד כ-600 במגזר הפרטי. ניסנקורן אמר כי להערכתו המהלך יושלם בתוך שלוש שנים.