אונס, שוחד, אלימות: דוח מח"ש חושף מציאות עגומה במשטרה

מי שומר ומגן על הציבור? עברייני מין, מקבלי שוחד, שודדים וגנבים - כך עולה מהדוח השנתי לשנת 2017, שמפרסמת היום (ג') המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה. על-פי הדוח, קציני משטרה ושוטרים רבים מוצאים את עצמם על ספסל הנאשמים וכנחקרים בחדרי חקירות. זאת, לאחר שביצעו או נחשדו בביצוע מגוון עבירות, ובהם שימוש בכוח שלא כדין, אירועי ירי, פרשיות שחיתות, עבירות מין, תיקי שוד וגניבה, עבירות של פגיעה בפרטיות, תיקי אלימות במשפחה ועוד.

דוח מח"ש כולל תיאור מזעזע של חלק מהמקרים שבהם הועמדו לדין (פלילי ומשמעתי) שוטרים, וחושף תמונה מטרידה באשר לאופיים, זהותם, ערכיהם של מי שאמורים להניע את הגלגלים של מערכת האכיפה בישראל.

שוטר בכיר סחט נערת ליווי

אחד הנושאים המטרידים ביותר הנו עבירות המין שמבצעים שוטרים או שהם חשודים בביצוען. כך למשל מתואר בדוח מקרה שנחקר במח"ש שכותרתו "שוטר בכיר קיבל שוחד מיני", המתאר תלונה שהתקבלה במח"ש בשנה החולפת ממנה עלה כי שוטר בכיר בצפון הארץ סחט נערת ליווי העובדת בבית בושת בעירו במטרה לקבל ממנה שירותי מין. המתלונן מסר הקלטות של שיחות שניהל השוטר החשוד עם הבחורה העובדת במכון ובהן אישרה כי סיפקה לחשוד שירותי מין. בנוסף, העביר הקלטה נוספת בה נשמעת עובדת אחרת מספרת על מקרה דומה שאירע לעובדת נוספת. בעקבות כך עלה חשד כי מדובר בסדרת מקרים בהם ניצל השוטר את מעמדו על-מנת להשיג טובות הנאה בעלות אופי מיני. מהדוח עולה כי לאחר חקירה משמעותית וממצה של מח"ש, אישרו שתי נשים נוספות את החשד והוסיפו כי מקרה מסוג זה חזר ונשנה מספר פעמים.

 תוצאות ההליכים

במקרה אחר מתוארת מסכת של הטרדות, קבלת שוחד מיני והתנכלות מצד שוטר. בשלוחת מח"ש דרום התקבלה שיחת טלפון ממתלוננת שטענה שנחקרה בעבר אצל חוקר משטרה באגף התנועה, נאלצה לשתף אותו באירועים אישיים בחייה וכעת, על רקע זה, מנסה השוטר לסחוט אותה וליזום מפגש עמה. מרגע הגשת התלונה, בוצעו שיחות ופעולות מבוקרות של המתלוננת עם השוטר החשוד. בהמשך, נקבע מפגש מבוקר בחוף הים באשקלון במהלכו ניסה השוטר להבטיח סיוע בתיק ושמירת סודה בתמורה לקשר אישי, שבמהלכו החשוד אף חתר למגע עם המתלוננת. במהלך המפגש נעצר השוטר בשטח, נחקר והוצא לחופשה כפויה על-ידי המשטרה.

שוטר ניסה לאנוס קצינת צה"ל

במהלך החקירה נבדקו תוצרי הנייד של השוטר, ונמצא כי הוא צילם והסריט בסתר נשים שפגש בהיותו במשמרת ומחוצה לה, תוך שהתמקד באיבריהן המוצנעים. לאחר חקירה מאומצת אותרו חלק מהנשים אותן פגש החשוד במשרדו במסגרת תפקידו ונגבו הודעותיהן, מהן עלה כי הצילומים שצילם אותן החשוד, נעשו ללא ידיעתן. בעקבות כך נפתח נגד החשוד תיק נוסף והוא נעצר בשנית ונחקר, כאשר לכל אורך חקירותיו בחר לשמור על זכות השתיקה. לאחר מספר ימי מעצר שוחרר החשוד בתנאים מגבילים. החקירה הסתיימה והתיק הועבר להחלטת פרקליט.

מקרה מטריד אחר המתואר בדוח, כולל ניסיון אונס של קצינת צה"ל על-ידי קצין משטרה. מהדוח עולה כי קצין מג"ב המשמש כקמב"ץ בעוטף ירושלים, ניסה לאנוס קצינת צה"ל שהסיעה אותו לביתו לאחר אירוע חתונה של קצין אחר בפלוגה. לאחר האירוע, שוחח מספר פעמים עם המתלוננת ורמז לה שלא לדווח על האירוע. נגד החשוד הוגש כתב אישום ובצדו בקשה למעצר עד תום ההליכים. 

שוטר הטריד מינית חדרן במלון

במקרה נוסף מתוארים מעשה מגונה והטרדה מינית של חדרן במלון. החשוד, לוחם מג"ב באיו"ש, הגיע לירושלים במסגרת תגבור כוחות בכותל והתאכסן במלון בעיר. באחד הבקרים הגיע המתלונן, שעבד כחדרן במלון, לנקות את חדרו של החשוד, זה פתח למתלונן את הדלת ואיפשר לו לנקות את החדר, תוך שהוא נשאר עומד בחדר בתחתוני בוקסר בלבד, בזמן שהמתלונן עוסק בניקיון. בשלב מסוים, בעוד המתלונן מנקה, פנה החשוד למתלונן פעמיים, זרק לעברו אמרות מיניות ואף הפשיל את תחתוניו, תוך שהוא מבקש מהמתלונן להסתכל על איבר מינו. נגד החשוד הוגש כתב אישום.

בימים בהם מתנהל קמפיין me too מקבלים הדברים משמעות חמורה יותר, במיוחד כשמדובר על אותם אנשים שאמורים לשמור על הנפגעים מעבירות מין. גם המקרים שהגיעו לבית המשפט משרטטים תמונה מטרידה של עבריינות מין חמורה בשורות המשטרה, ותרבות של הטרדות מיניות. במהלך השנה הגישה פרקליטות המדינה בקשת רשות ערעור חריגה לבית המשפט העליון בתיק מח"ש כדי לקבוע רף ענישה נורמטיבי ביחס להטרדות מיניות והפרת אמונים מצד בכירים בשירות הציבורי. מדובר ברף ענישה שנקבע בעניינו של סמפכ"ל המשטרה לשעבר, ניסים מור. האחרון הורשע על-פי הודאתו, בכך שבהיותו קצין בדרגת ניצב במשטרה, בתפקידו כסגן המפקח הכללי של המשטרה, "השוטר מס' 2", הוא יצר קשרים אינטימיים עם שוטרות צעירות ממנו, בפער גיל ובפער דרגות. זאת, תוך ניצול מעמדו ותלותן של השוטרות בו ותוך שהוא יוצר מצג לפיו בכוחו לסייע להן בעניינים שונים הקשורים למעמדן בארגון. הסמפכ"ל פעל מרום מעמדו במצב של ניגוד עניינים, תוך הסתרת סודותיו מהממונים עליו. הקשרים שיצר הסמפכ"ל עם השוטרות הזוטרות הכפופות לו, כללו, בין היתר, התכתבויות מסרונים בעלי אופי מיני וניסיונות חוזרים לקיים מגע מיני עם אותן שוטרות.

בית המשפט השלום בבאר-שבע הרשיע את מור בעבירות שיוחסו לו, אך גזר עליו עונש של מאסר על תנאי בלבד, וכן שירות לתועלת הציבור, פיצוי על סך 10,000 שקל לכל אחת מהמתלוננות והעמדה בצו מבחן למשך שנה. ערעורים שהגישו המחלקה לחקירות שוטרים ומור לבית המשפט המחוזי על קולת העונש וחומרתו - נדחו ברוב דעות, ואולם, בדעת המיעוט שסברה כי יש להחמיר בעונשו של מור צוין כי "ענישה הכוללת הטלת של"צ (לצד ענישה נלווית כאמור בגזר הדין) בגין סדרה חמורה של מעשים כאמור, המבוצעים על-ידי מי שנמצא ברום המעמד והשררה שנמצא בו המערער, אינה נותנת את התחושה או את הביטחון הנדרשים. לא לנפגעות ביצוע העבירות על-ידי המערער, ולא לנפגעות מביצוע עבירות שכאלה בכלל".

פסק הדין ניתן על רקע סדרה ארוכה של פרשיות, שבמוקדן עמדו קציני משטרה בכירים שמעשיהם נחשפו שוב ושוב בחקירות מח"ש ונסתיימו בפיטורין ובהעמדה לדין פלילי או משמעתי, סדרת חקירות שחשפה תת-תרבות של הטרדות מיניות אשר רווחה במשטרה, ולא פסחה על הקצונה בדרג הבכיר ביותר.

על-מנת לחדד את הנורמה הערכית ולקבוע סרגל נורמטיבי לפיו תימדד התנהלות פסולה של קצין משטרה בכיר כלפי שוטרת זוטרה - הגישה פרקליטות המדינה בקשת רשות ערעור חריגה בטיבה לבית המשפט העליון, בתיק מור. במסגרת הערעור עתרה הפרקליטות לקביעת נורמה עונשית וציבורית ברורה שתתווה את דרך הטיפול העתידית בנושא טעון בעל השלכות חברתיות רחבות, הניצב בראש סדר היום הציבורי.

ברקע הדברים התנהלה גם פרשת ההטרדות המיניות לכאורה של ראש יחידת להב 433 עד לאחרונה - ניצב רוני ריטמן שנחקר במח"ש בחשד להטרדה מינית של קצינה ששירתה תחתיו. תיק החקירה הפלילי נגד ריטמן נסגר, ואולם בהמשך להחלטת בג"ץ מנובמבר האחרון נשקלים צעדים משמעתיים נגדו. על הרקע הזה, נאלץ ריטמן להתפטר מתפקידו החודש. 

 נתוני מחש 2017

נשוי לשתי נשים - ומתעלל באשתו

הדוח כולל גם תיאור של מקרה שוד שביצע שוטר שערך חיפוש לא חוקי בבית מגורים, ושדד עשרות אלפי שקלים תוך הצגת צו חיפוש מזויף; מקרה של החזקת סמים על-ידי שוטר; ומקרה של ניצול לרעה את כוח המשרה ואיומים המתאר את מעשיו של סנ"צ החשוד בעבירות על חוק המרשם הפלילי, ניצול לרעה של כוח המשרה ואיומים על בת זוגו. בת הזוג התלוננה על שורה של מעשים קשים אותם ביצע נגדה, שכללו: אלימות פיזית ונפשית, ניצול כלכלי, הפעלת איומים כלפיה וכלפי בני משפחתה ואיסוף מידע שלא כדין. המתלוננת סיפרה כי החשוד, שנישא לה בטקס נישואין, לא התגרש כלל מאשתו ועל כן למעשה הוא נשוי לשתי נשים. עוד מסרה כי החשוד ביצע שימוש בכרטיס האשראי שלה לצורך מחיקת חוב של זוגתו, ללא רשותה, ביצע מספר בדיקות מסוף לגביה ולגבי אחרים עמם היה מעורב, במסגרת תיקים משטרתיים, בעניינם וכן איכן את מכשיר הפלאפון שלה לצורך מעקב אחר תנועותיה.

במסגרת החקירה נערכו בדיקות רבות, לרבות בדיקות מסוף ומהן עלה כי החשוד בדק את המתלוננת ואת בן זוגה לשעבר מספר פעמים במערכות המשטרתיות השונות. החקירה הסתיימה והתיק הועבר להחלטת פרקליט.

מסרו עדות שקר - והפלילו מפגין

נושא מטריד נוסף המתואר בדוח הוא מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט על-ידי שוטרים. באחד המקרים שנחקרו נמצא כי שוטרים מסרו עדות שקר וגרמו להגשת כתב אישום נגד אזרח חף מפשע. המקרה שסוקר ב"גלובס"תיאר את עניינו של מפגין חרדי שהואשם בתקיפת שוטרת והתפרעות, אך זוכה מכל האישומים נגדו בזכות סרטון שתיעד את מעצרו ואשר הפריך לחלוטין את טענותיהם של השוטרים שעצרו אותו.

הסרטון הפריך את עדויותיהם של 5 שוטרים שטענו כי הוא תקף שוטרת וגרם לה לחבלה. לאור קביעותיו של בית המשפט, נפתחה חקירה נגד השוטרים המעורבים בחשד למסירת ידיעה כוזבת ושיבוש מהלכי משפט. כל השוטרים נחקרו במח"ש ועומתו הן עם הסרטון והן עם הגרסאות שמסרו במשטרה ובבית המשפט אודות האירוע. חלק מהחשודים הודו בחקירתם כי מסרו גרסה בלתי נכונה בבית המשפט. החקירה הסתיימה והתיק הועבר להחלטת פרקליט.

עוד נכלל בדוח תיאור של עבירות כלכליות שמבצעים שוטרים, שוחד, מרמה ושחיתות - שנמצאות כיום בכותרות בכל הנוגע להעמדתם לדין של נבחרי ציבור - ובהם מקרה של רכז מודיעין שקיבל שוחד וטובת הנאה. תלונה שהתקבלה במח"ש העלתה חשד כי רכז מודיעין בתחנה בצפון הארץ מקבל ממקורותיו כסף וטובות הנאה, בתמורה לעזרה משטרתית בנושאי שוהים בלתי חוקיים. במסגרת חקירה סמויה שנערכה, נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שניים ממקורותיו של החשוד ואחד מהם אף נשלח להקליטו בעת מעשה.

מקרה אחר מתאר מעילה בשורות השב"כ - שני עובדי שב"כ נאשמים בגניבת סכומי כסף מהקופה הציבורית במסגרת עבודתם. החשדות נגד השניים עלו במסגרת הליך ביקורת פנימית שבוצע על-ידי השב"כ, במהלכו עלה חשד לאי-סדרים כספיים, חריגה מנהלים וחשד למעשי גניבה, חשד שנפל לפתחם של שני העובדים. עם היוודע החשד, הועבר המידע למח"ש, אשר לאחר קבלת אישור מפרקליט המדינה, פתחה בחקירה פלילית. בתום החקירה, הגישה מח"ש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד שני העובדים. כתב האישום מייחס להם, בין היתר, עבירות של גניבה בידי עובד ציבור וזיוף. פרטי החשודים והאירוע חסויים ברובם.

מח"ש: "אכיפה אפקטיבית שספק אם יש לה אח ורע במקומות אחרים"

בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך השבוע הליך ההוכחות בפרשת רונאל פישר, שזעזעה את צמרת המשטרה ב-2014. זאת, לאחר שהתגלה כי קצין משטרה בכיר, ערן מלכה, סחר עם עו"ד פישר במידע מודיעיני משטרתי סודי, בתמורה לשוחד ולטובות הנאה. הפרשה מהווה את אחת הפרשות החמורות שנחקרו במח"ש - המחלקה לחקירות שוטרים - והולידה כתב אישום חמור נגד קצין המשטרה מלכה.

מלכה הודה בעבירות שיוחסו לו, נשלח למאסר ממושך (7 שנים), ומשמש בימים אלה כעד מטעם המדינה נגד שאר הנאשמים בתיק. אולם מהדוח השנתי לשנת 2017, שמפרסמת היום (ג') המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, עולה כי קציני משטרה ושוטרים רבים מגיעים לספסל הנאשמים. על-פי דוח מח"ש, 40% מתוך 641 תיקים שבהם נחקרו באזהרה שוטרים ב-2017, הסתיימו בהעמדה לדין של שוטר אחד או יותר (249 תיקים). מתוכם, יותר ממחצית - 136 תיקים - הגיעו להליך פלילי.

בדוח נכתב כי "כמות של כ-250 תיקים פליליים או משמעתיים, נגד שוטר אחד או יותר בשנה, ביחס לגודלה של המשטרה ולעובדה שמדובר בארגון נורמטיבי הפועל ככלל לפי הדין, מצביעה על אכיפה משמעותית ואפקטיבית שמבצעת המחלקה לחקירות שוטרים, אשר ספק אם יש לה אח ורע במקומות אחרים".

עוד עולה מהדוח כי מח"ש "פיצחה" 71% מתיקי החקירה נגד השוטרים אשתקד, והתבררה בהם לכאורה האמת.

מדובר בחקירות אשר גילו ממצאים פוזיטיביים, אשר ניתן להתבסס עליהם לצורך העמדה לדין פלילי או משמעתי, או כדי לסגור את התיק מחוסר אשמה או היעדר התאמה להליך פלילי. הנתון ל-2017 משקף את המשך העלייה המתמדת - בשיעור 15% מאז שנת 2012 - ב"פיצוח" חקירות מח"ש.

בדוח צוין כי "אחוז מיצוי החקירה הגבוה, כמו גם התפוקה הגבוהה בתיקי הדין, מצביע על מיקוד מדויק ונכון בתיקי החקירה, והשקעת המשאבים בתיקים המתאימים לפיצוח. נתונים טובים אלה נובעים לא אחת מהשימוש בפוליגרף ככלי עזר חקירתי המסייע בהכוונת החקירה ובהגעה למיצויה בסופו של תהליך".

כל חקירה של שוטר מהווה, מן הסתם, טלטלה בשורות המשטרה, במחוז, וביחידה של אותו שוטר. אך העמדה לדין של אותו שוטר, היא קפיצת מדרגה משמעותית. הרגע שבו מתיישב על ספסל הנאשמים אדם - מכוחות הביטחון - שאחראי על אכיפת החוק והשמירה על הסדר, מעורר אי-נוחות, בלשון המעטה.

ואז מגיע שלב ההכרעה - השאלה אם אותו שוטר אשם או לא - ומתברר שברוב המקרים התשובה לשאלה הזאת חיובית. בשנת 2017 התקבלו בבתי המשפט ברחבי הארץ 103 פסקי דין בתיקי מח"ש, אשר נוהלו בבתי המשפט השונים בכל הארץ על-ידי פרקליטי המחלקה, ורובם הסתיימו בהרשעה.

מהדוח עולה עוד כי אחוזי ההרשעה של שוטרים בתיקים פליליים גבוהים מאוד ועמדו ב-2017 על 85%, כאשר רק 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי. 12% מהתיקים הסתיימו בהחלטה אחרת (העברת התיק למישור המשמעתי, עיכוב הליכים, ביטול אישום בהסכמה ועוד).

נתון מעניין נוסף הוא אחוז הערעורים שמתקבלים על החלטות מח"ש - עומד על אפס בשנה החולפת. מהדוח עולה כי אחוז ההתערבות בהחלטות המחלקה, במסגרת עררים והשגות שהוגשו עליהן, ואשר נבדקו בשנה החולפת בפרקליטות המדינה, התייצב השנה על נתון חסר תקדים של 0%. בשנים קודמות דובר על אחוזים מזעריים, אולם כעת מדובר בנתון חריג בכל קנה-מידה.

מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, אורי כרמל, אמר על רקע הנתונים כי "תיקי מח"ש רבים אלה, המועברים ומדווחים למשטרה, אמורים לשמש את פיקוד המשטרה בהרחקת שוטרים שסרחו, ב'ניקוי השורות', בזיהוי מוקדים עברייניים, בהדחת מפקדים כושלים, בזיהוי תופעות פסולות או כשלים מערכתיים, ולהעניק לפיקוד המשטרה פלטפורמה יעילה להכוונת התנהגות שוטרים, הדרכתם וחינוכם, תוך יצירת הרתעה פנים-ארגונית אפקטיבית". 

תגובת המשטרה

מדוברות המשטרה נמסר בתגובה: "בהמשך לפרסום נתוני הדוח השנתי של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה - להלן התייחסות משטרת ישראל: כל גוף אוכף ראוי שיהיה עליו פיקוח ובקרה המשמשים כאמצעי ריסון נוסף על הכללים והנהלים בארגון. משטרת ישראל רואה במח"ש חזקה כלי נוסף להשגת משטרה איכותית וערכית.

"אנו שמחים לראות כי על-פי ממצאי הדוח הנוכחי, מגמת הירידה בכמות התלונות נגד שוטרים מתחזקת כנגזרת של למידה מן העבר ופעילות פנימית מונעת ואפקטיבית של המשטרה. בשנת 2017 חלה ירידה דרמטית של כ-20% בכמות התלונות על שוטרים, ושיעור ירידה דומה ביחס לחקירות מח"ש שנפתחו כנגד שוטרים בהשוואה לשנת 2016. זאת, בהמשך לעובדה כי רק כ-10% מסך התלונות נגד שוטרים מסתיימות בהעמדה לדין פלילי או משמעתי - מעידה על ארגון לומד וערכי היודע להשתמש באופן ראוי ומידתי בסמכות להפעלת כוח המוקנית לו על-פי חוק.

"כאמור, משטרת ישראל לא מסתפקת בפיקוח החיצוני של מח"ש ויזמה החל משנת 2016 מבדקים תעסוקתיים המשמשים לבדיקת מהימנות ונורמות ארגוניות בכל התחומים ומאפשרים למיין טוב יותר את הבאים בשעריה, לאתר חריגים בשירותיה, לדווח באופן יזום למח"ש (ככל שמדובר בפלילים), כמו גם לייצר מנגנוני מניעה על-מנת לצמצם מעידות בדגש על תפקידים רגישים.

"החל מנובמבר נכנס לתוקף חוק ההתאמה התעסוקתית המחזק מאד את התהליך שנבנה במשטרת ישראל וממסד אותו, כולל בשימוש בפוליגרף. בהמשך השנה הנוכחית צפויים להיכנס לשימוש במשטרה גם מצלמות גוף לשוטרים בשטח שהיוו אמצעי תיעוד נוסף, מנגנון ריסון, פיקוח ובקרה עבור הארגון, ולא פחות חשוב מכך - כלי למניעה של תלונות-שווא וריסון האלימות המופנית כנגד שוטרים, כשברקע עלייה של כ-18% בכמות אירועי תקיפות השוטרים במהלך השנה החולפת (אל מול שנת 2016).

"משטרת ישראל תמשיך להוביל מגוון מהלכים (שנושאים פרי כאמור), לשירות ערכי וראוי של שוטריה, תוך כדי שיתוף-פעולה הדוק עם מח"ש, כשכל חריגה מהנורמות וערכי הארגון מטופלת בהתאם, וכך ימשיך להיות גם במהלך השנה הבאה".