גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יפי נפש? מאחורי הקלעים של המאבק היצרי על ראשות מרצ

במרצ מספרים כי הח"כים לא מעיזים לאכול בשר בפומבי כדי לא לעצבן את הקבוצה הטבעונית במפלגה, אבל במאבקים הפנימיים אין שום צמחונות ■ מרצ מחפשת את דרכה, מבט מבפנים

זהבה גלאון ,תמר זנדברג / מתוך: סרטון מר"צ שהופץ לפני הבחירות אחרונות
זהבה גלאון ,תמר זנדברג / מתוך: סרטון מר"צ שהופץ לפני הבחירות אחרונות

"בבחירות האחרונות הייתי איש השטח של מרצ בצפון", מספר תבור להט שהקים את תא מרצ במכללת תל-חי. "הייתי האחראי היחידי על כל השטח שבין חדרה לקריית שמונה, מלבד חיפה. אזור עצום בשביל בן אדם אחד. אני זוכר את עצמי מתרוצץ בשיכונים של טבריה לחפש את המשפחה הבודדת שתומכת במרצ ומוכנה שיתלו אצלה שלט שלנו. באחד הימים הסתובבתי במרכז מסחרי בעפולה, וראיתי מטה של 'יש עתיד'. נכנסתי להגיד שלום ושאלתי אם הם האחראים על אזור הצפון. הם לא הבינו בהתחלה את השאלה, כי מה זאת אומרת צפון, אנחנו אחראים רק על עפולה. שאלתי כמה אתם, והם אמרו כמה עשרות. באותו הרגע הבנתי כמה אנחנו לא מחוברים".

שלט בחירות מר"צ / צילום: איל יצהר

תסביר.

"מאז ימי יוסי שריד שגר בקריית שמונה ובמרגליות, מרצ לא התאמצה באמת להגיע לאזורים שמחוץ לתל אביב, שלא דרך חקיקה. הפכו את הח"כים ואת הקול הפרלמנטרי לחזות הכול, והעבודה בשטח עצמו נעלמה. באיזשהו שלב, גם אמרו לי - תתמקד בחוזקות שלנו, תשמר אנשים, אל תתעקש לשכנע חדשים. לך לטבעון ולכפר תבור, אל תנסה בכלל את בית שאן. וזה חבל, כי הפריפריה והתפיסה העממית של המפלגה משפיעות על היחס של התקשורת אליה, וכמה שזה נשמע מפתיע, גם מחזקות את הלגיטימציה של המפלגה במרכז. באותם ימים ממש בלט לי התהליך שהמפלגה הזו עברה. ממפלגה שמשפיעה על סדר היום, למפלגה שמגיבה, ולאט-לאט למפלגה שלאף אחד לא אכפת מה היא אומרת על סדר היום".

"במרכז, המצב לא היה הרבה יותר טוב", מוסיף אחד הפעילים הדומיננטיים באותה תקופה. "זה התחיל כשיוסי ביילין עמד בראשות מרצ, והגיע לשיא עכשיו אצל זהבה גלאון - גישה של לא צריך סניפים, אפשר להסתדר עם פייסבוק, תדרוכים עיתונאיים, וסניף לא רשמי בקפה דובנוב. כשהתחילה המחאה ב-2011, פתחנו אוהל קטן של מרצ ברוטשילד, זהבה הגיעה עם מנכ"ל המפלגה ואמרה שאין לנו מה לעשות פה. הבנו שמבחינתה, זה נושא חברתי, שנופל בקטגוריה של שלי (יחימוביץ'), לא של מרצ. רק אחרי שהמחאה גדלה והתבססה, היא תקצבה את הפעילות שם. זה לא סיפור על אוזלת יד של השטח, זה סיפור על מפלגה שהצליחה לפרק את השטח, של הנהגה שרוצה אותו בבחירות ודקה אחרי זה כבר לא".

למה שגלאון תתנגד לפעילות שטח?

"הפעילים של מרצ הם אנשים דעתנים, ומאחר שאין כאן ממילא חלוקת ג'ובים, כי למרצ אין מה לחלק, הם רוצים שלפחות יקשיבו להם. וזה לא התאים לסגנון הניהולי-ריכוזי של זהבה. לכן גם היו הרבה התנגשויות ומתחים עם צעירי המפלגה. ההשקעה שלה לאורך השנים בשטח לא התבטאה בעבודה מדלת לדלת, אלא בשלטי חוצות ובמודעות ב'הארץ', ששכנעו בעיקר את המשוכנעים. וגם כשירדנו לשטח, לא באמת ניסינו להגיע לקהל חדש. הקמפיין ב-2015 התמקד באזור המרכז, מרצ לקחה 25 יישובים שבהם היא חזקה, וגם בהם התמקדה רק באזורים החזקים. היא פנתה לקל ולמיידי, מתוך היגיון של שימור ושל מודעות למגבלותיה - גם זהבה וגם זנדברג - אם אני מסתכל על המתמודדים על ההנהגה כיום - לא עוברות במקומות שלא נחשבים למעוזים המסורתיים של של מרצ".

קרב אבוד?

אולי זה באמת קרב אבוד, אני אומרת ליו"ר צעירי מרצ, בר גיסין. גם כשרן כהן ממרצ העביר בזמנו את חוק הדיור הציבורי, רבים מאלה שנהנו ממנו, לא ראו בכם אופציה. ועם ההסתה והדה-לגיטימציה של נתניהו כלפי השמאל, בכלל אין סיכוי שהשכבות החלשות בפריפריה יסתכלו לכיוונכם.

"הליכוד לא התייאש כשהאוכלוסיות המוחלשות הצביעו למפא"י עד למהפך ב-77', וגם אנחנו לא צריכים לוותר מראש", היא אומרת. "אנשים מתחברים למי שבשטח, ואם נהיה שם ונדבר על זכויות עובדים וצדק חברתי ולא רק על סיום הכיבוש - זה גם יקרה. אנחנו אחלה מפלגה, מה שחסר לנו זה מצביעים. ברגע שנקבל לגיטימציה בנגב קרמיקה ובחצור הגלילית, נקבל לגיטימציה גם בראשון לציון ובפתח תקווה - שגם שם אין לנו מספיק קהל. זו בחירה של מפלגה לצאת מאזורי החיוג 03 ו-09 - להקים לשכות לפניות ציבור בשטח, לעשות אירועים ולעבוד דווקא במקומות שבהם קשה".

גלאון מתרגזת: "בשנה האחרונה לא היה מקום בארץ שלא הייתי בו. אין מכללה או אוניברסיטה שלא ביקרתי בה. כנסי לטוויטר שלי ותופצצי באירועים. חרשתי את הארץ כדי לשכנע אנשים להתפקד, אז להגיד עליי שאני לא בשטח ורק יושבת בקפה דובנוב? איפה כל המתלוננים האלה היו כשעשיתי סיורים ברחוב השוהדה בחברון? נורא נוח לצעוד בתל אביב באחד במאי (רומזת לאילן גילאון, ח' ש') או להילחם על תחבורה ציבורית בתל אביב בשבת (רומזת לתמר זנדברג, ח' ש'), כי זה בתל אביב, קרוב לבית. אבל לבוא עם הצעירים שאיתי לסמינר בחברון, לזה הם כבר לא באים".

חברון זה חשוב, אבל הם מתכוונים למפגשים עם מצביעים פוטנציאלים.

"נכון שבמערכת הבחירות האחרונה לא השקענו בשטח כמו יש עתיד, זה בגלל שלא היה לנו בכלל תקציב לפתוח את מערכת הבחירות. הבנקים לא נתנו לנו אשראי. רק בחודש הבא נסיים לשלם את החובות שלנו מאותם ימים. יש משהו בביקורת שאומרת ששמנו יותר מדי דגש על חקיקה ופחות על השטח. אני לא יכולה להתעלם ממנה. וכשיתפנו הכספים באפריל, נעשה פעילות".

אבי דבוש / צילום: רפי קוץ

אבי דבוש שמתמודד על הנהגת מרצ, הקים את מיזם "הערסים באים" - סדרת מפגשים בפריפריה עם מזרחיים, ערבים, יוצאי אתיופיה וברית המועצות במטרה לקרב אותם למרצ. "הבאתי את חברי הכנסת למפגש בשדרות, כי אני מאמין שצריך להיות פחות בוועדות ויותר בשטח. אמרתי להם, אל תבואו לנאום. תביאו מחברות ותרשמו מה אנשים אומרים לכם. הייתה פגישה מוצלחת, אבל לא היה לזה המשך, וחבל. יש הרבה אנשים בעמדות של מרצ שלא מרגישים נוח להגיד שהם בשמאל. דווקא המפגשים הבלתי אמצעיים האלה עוזרים לקרב אותם".

למה לחכות עד אפריל, אני אומרת לגלאון, פשוט תיכנסו לאוטו ותיסעו לשם. "פעילות בשטח זו הרבה היערכות תקציבית", היא משיבה. "ולגבי המחאה, באנו לרוטשילד ואמרו לנו - אנחנו לא רוצים פה נציגות פוליטית, לכן ויתרתי בהתחלה. שימי לב שאת לא נופלת פה לעסקנות של צעירים. הם אומרים שהם לא מחפשים ג'ובים, אבל היו שמחים לקבל איזה ג'וב בהסתדרות. ציבור בוחרי מרצ, שהוא הרוב הדומם, חושב אחרת".

מחנה "רק לא זהבה"

האזכור של גיסין את פתח תקווה, עיר מגוריה של גלאון, אינו מקרי. גיסין מזוהה עם ח"כ אילן גילאון, שמתמודד על ראשות המפלגה ונתפס כיריב ותיק של היו"ר הנוכחית. אבל הביקורת על גלאון, המלכה האם של המפלגה, משותפת גם לשאר המתמודדים, כפי שהגדיר זאת אחד הפעילים, "אני ממחנה רק לא זהבה". מה מרגיז אותם אצלה, מעבר לעובדה שהיא זו שיש להפיל כדי לקבל את המושכות? בעיקר חוסר היכולת שלה להתפשר ולשבת בקואליציה, כדי להשיג דברים מבפנים, גישה שהפכה לשיטתם את מרצ למפלגה מאוד צודקת, אבל גם מאוד לא משפיעה.

"אם אנחנו כל-כך צודקים, למה אנחנו לא מנצחים?", שואל אבי בוסקילה, מנכ"ל שלום עכשיו שהתפטר כדי להצטרף להתמודדות. וגילאון מוסיף: "זה בגלל שלשמאל ובעיקר למרצ יש בעיה - אנחנו מצטיירים כמי שאוהבים את האנושות ופחות את האנשים. אני לא רוצה להיות מבקר המדינה, להסתגר בבועה התל אביבית ולנתח את ההתנהגות של האחרים כל הזמן, אני מלצר ציבורי, רוצה לפתור בעיות". וזנדברג, שבשבוע שעבר הצהירה שתהיה מוכנה לשבת עם אביגדור ליברמן בממשלה, מוסיפה: "יש פער ענק בין הציבור שתומך בעמדות של מרצ לבין הציבור שמצביע לנו. בבחירות קודמות התחננו על חיינו, ואם יש משהו שהציבור לא סובל, זה תחנונים. הציבור מחפש מפלגה פורצת דרך שמכתיבה סדר יום, ולא דכדוך והטפות מוסר. אמרו עלינו שאנחנו עוכרי ישראל והתרגלנו לחשוב עלינו ככאלה, במקום להבין שאנחנו זה ישראל ולדבר בשפה אחרת".

איזו שפה? גורמים שבוחשים מאחורי הקלעים של ההתמודדות, מרשים לעצמם להיות נחרצים יותר: "הבעיה של מרצ היא שפה שלא התעדכנה מאז שנות ה-90 ומנהיגות לא כריזמטית שמשדרת שמרצ נועדה לשבת ביציע ולא להיות חלק מהמשחק. צריך לשנות את זה - לא עוד טון ביקורתי ומריר של מבקרת טלוויזיה שמחלק ציונים לשחקנים, אלא טון שאומר, אני רוצה להיות בכל קואליציה רלוונטית".

גלאון רותחת: "להגיד שאנחנו טהרנים וצדקנים זה לאמץ את הז'רגון של הימין, כמו אבי גבאי שאמר שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי. אני לא מקבלת את זה שמועמדים שלנו ישתמשו בזה. הם התעייפו כנראה, ומנעמי השלטון מפתים אותם. גם אני רוצה להיות שרה, אבל אני לא מוכנה למכור את העקרונות שלי בשביל זה. אין לי אינטרס להיות במרצ אם היא לא תהיה מרצ. בשביל להיות פרגמטי, אפשר ללכת למחנה הציוני. מרצ היא מפלגה אידיאולוגית, לא סופרמרקט גדול של 'רק לא ביבי'. מפלגת שמאל חפצת חיים לא יכולה לשבת עם אדם שרוצה לפנות את ואדי ערה, גם אם הוא נאבק על זכותו לקנות גבינת גאודה בשבת. זה מזעזע בעיניי שיש במרצ אנשים שחושבים לעגל פינות ולוותר על השקפת העולם שלנו כדי לחגוג על ליטרת הבשר".

את משחקת לידיהם עם התשובה הזו. 17 שנה אתם מאוד צודקים, אבל באופוזיציה. לא עדיף להתגמש כדי לשנות דברים?

"אני בממשלה של ביבי, ליברמן ובנט לא יכולה לשבת, ושולה (אלוני) כבר אמרה שרק תולעים משפיעות מבפנים".

תמר זנדברג / צילום: ענבל מרמרי

מתיחות נוספת נרשמה סביב ההתמקדות של גלאון בנושאים הקרובים ללבה, על חשבון אלו של חברי הכנסת האחרים, כשהדוגמה הבולטת יותר היא הישגי גילאון במאבק הנכים. "מפלגה נורמלית ותאבת חיים הייתה מתדרכת עיתונאים ויוצאת לקמפיין שמודיע שהצמדת קצבת הנכים לשכר המינימום זו עבודה של מרצ", אומרים פעילים במפלגה. "והם לא עשו כלום. כל הכנסת באה לברך את אילן כשעברה הצעת החוק שלו. כשהוא צולם בוכה מהתרגשות זה היה כמו מים בלב מדבר למפלגה המדשדשת הזו. היא יכלה לנצל את ההישג הזה כדי לפנות לאותם קהלים חדשים שהיא מדברת עליהם כל הזמן, ומרצ פשוט התעלמה מזה, כמו שהיא לא מפרגנת למאבק החילוני בכפייה הדתית כי הוא מזוהה עם תמי. רק הנושאים של זהבה שמדברת על כיבוש ושחיתות, משווקים".

גלאון בתגובה: "מה זאת אומרת שאני צריכה למנף את מאבק הנכים? אילן גילאון מנהל מאבק מטעם מרצ, זה ברור. ואני ח"כית לא פחות חברתית מאילן והאחרים. אני פעם חגגתי הישגים אחרים? אנחנו לא נגיע לשום מקום עם הבכיינות הזו".

אנחנו מדברות בשישי אחר הצהריים, ואני מרגישה שאני הורסת לך את סוף השבוע עם הביקורת הזו.

"שום דבר לא באמת מפתיע אותי, וחוץ מזה, אחרי שכתבו לי היום בטוקבקים 'שיאנוס אותך אריתראי וישרפו את המשפחה שלך', אז יש לי קצת פרופורציות".

"כולנו בעד חלוקה"

הפריימריז לראשות המפלגה שיתקיימו ב-22 במארס עומדים בסימן פתיחת השורות, כשלראשונה יהיו אלה 23 אלף מתפקדי מרצ, ולא רק אלף צירי ועידת המפלגה, שיבחרו את היו"ר הבא. בסופו של דבר, ההבדלים בין המתמודדים אינם גדולים, וכפי שהגדיר זאת גילאון: "כולנו בעד חלוקת הארץ, חלוקת ההון וחלוקת הדת מהמדינה". אבל עדיין ניתן לפלח את קהל המתפקדים לזרמים השונים.

כך מאפיינים אותם גורמים המזוהים עם מרצ: "בזהבה תומכים 'הכיבושניקים' - ארגוני זכויות אדם ומפגינים בשייח ג'ארח. היא מחוברת מעולה לתקשורת, אבל הכימיה שלה עם השטח במפלגה הרבה פחות מוצלחת. אילן מרכז סביבו את האדומים - הפעילים החברתיים, וחזק יותר בפריפריה מאשר בתל אביב. תמי מביאה את מרכז תל אביב - קרייריסטים והיפסטרים - תומכי לגליזציה וטבעונות. המאבק שלה לתחבורה ציבורית בשבת נועד להוציא אותה מהאזוטריה לנושאים שמתאימים יותר למועמדת לראשות מפלגה. אומנם מי שמריץ אותה יטען שאין שום קשר, אבל היא נתפסת אצל הבוחרים כזהבה הצעירה והמשודרגת. אימרי קלמן, יו"ר סניף מרצ בתל אביב ופעיל בקהילה הלהט"בית, נתפס כאזוטרי. ויש את שני ה'אבי' - אבי בוסקילה ואבי דבוש - שמצטיירים כמי שעשויים להביא איתם אלקטורט חדש, שלא בהכרח מזוהה עם מרצ. דבוש, מנהל התוכניות בשתיל וממייסדי התנועה לעתיד הנגב המערבי, פעיל בפריפריה, אבל לא חזק יותר מגילאון. בוסקילה, עד לאחרונה מנכ"ל שלום עכשיו, הפתיע את זהבה כשהודיע שיתמודד. ההנחה הייתה שיתמוך בה והיא מצידה תעזור לו להגיע למקום ריאלי ברשימה לכנסת. הוא גיי ומוכר בברנז'ה התל אביבית יותר מדבוש, ובונה על אפקט גבא י - של בחירה במי שבא מבחוץ. דווקא עברו כקצין קרבי (בתפקידו האחרון היה קצין האג"ם של חטיבת הנח"ל) מתגלה כבעייתי במפלגה כמו מרצ".

הוא זכה באות ראש הממשלה אחרי שהשתלט על חייל שפתח בירי לעבר ערבים בחברון. זה לא אמור להרשים את המתפקדים?

"במרצ לא טוב להזכיר עבר צבאי. זה נתפס מיליטריסטי. מוסי רז היה מ"פ במגלן ומעדיף להזכיר לפעילים שניהל את רדיו קול השלום. כשבוסקילה הודיע שיתמודד על ראשות המפלגה, הוא סיפר איך רץ בצוק איתן עם אלונקה שעליה חייל פצוע. את יודעת כמה דיונים היו על זה שהוא השתתף בצוק איתן, ומה הוא בדיוק עשה שם. אנשים אמרו שהם לא יכולים לתמוך בו בגלל זה. זו מפלגה שמי שלא בדיוק בפרופיל שלנו - אנחנו לא איתו".

בוסקילה מאשר שבמרצ לא קל להיות רב סרן במיל: "תקפו אותי על הדרגה ואמרו שאני מיליטנטי. זה בא מצד קבוצה לא גדולה, אבל קיימת ונשמעת. מבחינתם, אין גאווה בזה שהייתי בצבא, אבל אני לא יכול למחוק 15 שנה מהחיים שלי. מה גם שדווקא בגלל זה, אני יודע על מה אני מדבר כשאני מתנגד לכיבוש. מה שיותר העליב אותי היו הודעות שקיבלתי כמו 'לך לש"ס, עסקן!". בגלל שאני מזרחי, ראו בי תואם דרעי שמקומו בש"ס".

כדי להמחיש את הדקדקנות כלפי מה שראוי, מספר גורם אחר שנתקל לא מזמן בחברת כנסת ממפלגת העבודה במסעדה. משהו בה נראה לו מוזר, ורק אחר כך זה היכה בו, היא אכלה בשר. "במרצ זה לא היה קורה", הוא מסביר, "נציגי ציבור לא יאכלו בשר בפומבי. בטח לא במסעדה בתל אביב, כי זה לא פוליטיקלי קורקט ומסבך אותם עם הקבוצה הטבעונית".

כשאני שואלת את גלאון אם זה נכון, וגם היא חושבת פעמיים לפני מה שהיא אוכלת בחוץ, היא משתנקת. "את מתעסקת איתי בפיפי וקקי כשרוצים לספח שטחים ולגרש פליטים? יש במרצ אנשים מכל הסוגים - טבעונים, צמחונים, אוכלי בשר ואוכלי שרצים. מה זה מעניין מי אוכל מה? יוסי ושולה היו מתהפכים בקברם אם היו שומעים במה אנחנו מתעסקות".

הפגנת הנכים / צילום: אליס הימן

הפריבילגים? הם בליכוד

לאיזה כיוון תפנה מרצ? קשה להעריך. "יש את הקהל שיפנה מזהבה לתמי, כי זה לעבור מאייפון 3 לאייפון 7, אותו הדבר - רק משודרג, ואילן מבחינתם הוא אנדרואיד", מעריך אחד הפעילים. "ויש את הקהל היותר שמרני, שאומר, נכון שיש לנו חמישה מנדטים, אבל יכול להיות יותר גרוע. ואת זהבה אני מכיר, היא הייתה בכנסת ומדברת יפה. הרבה ותיקים התרגלו למקום הקטן, החמים והצודק. השוליים האלה הם מקום נוח לאנשים מספיק פריבילגים שלא צריכים את הפוליטיקה, כי החיים שלהם מספיק טובים ונוחים גם בלעדיה, והם מעדיפים להיות במקום הנאור והצודק שלהם ולא להתפשר. וזה חבל, כי אנשים בלי דירה וביטחון תעסוקתי, לא רוצים וגם לא יכולים לחיות את התיאוריה. מה גם, שאפילו אלוני ושריד התפשרו וישבו עם החרדים".

העיתונאי ניצן הורוביץ, שכיהן בעבר כח"כ מטעם מרצ, כופר בניתוח הזה. "הקהל של מרצ לא פריבילגי", אומר הורוביץ, "את העשירים הכבדים את תמצאי דווקא בליכוד. לשם הולכים הקבלנים ובעלי ההון. ובכל מקרה, לכולם מגיע ייצוג. בוחרי מרצ, לא רק שלא מרגישים פריבילגים, הם מרגישים מאוימים בגלל הדעות שלהם. מה שחסר למרצ זה יותר רוח לחימה. לתקוף בלי רחמים. היא לא מספיק תוקפת עם סכין בין השיניים. ביבי מפשיל שרוולים פעמיים ביום ויורד לזירה כדי ללכת מכות. דודי אמסלם ואיילת שקד תוקפים כאילו הם עדיין באופוזיציה. במרצ חושבים שאם נהיה יותר נחמדים, הציבור יאהב אותנו, זה לא נכון".

גם גלאון לא מקבלת את הגישה הזו. "יש ציבור פריבילגי בכל המפלגות. אין אנשים שנוח להם רק להיות צודקים. את מדברת איתי על קבוצות שמסתגרות, כשאני היחידה שנאבקה לפתוח את השורות. אילן ותמי התנגדו וקראו להדיח אותי. אם לא הייתי מציעה לפתוח את השורות, אילן לא היה מתמודד נגדי. אני אתן לך סקופ: הוא רצה שארד מזה ואמר - רק תדאגי שאהיה מספר שתיים".

גילאון בתגובה: "זה שקר מוחלט. לא הרים ולא צל הרים. אני מתכוון להתמודד נגדה בכל מצב ובכל מקצה אפשרי - משאל אוטובוסים או ריצת מאה מטר. זהבה היא היחידה שדיברה על הדחות. זה נובע מהתפיסה שלה את עצמה כמלכת הכיתה. בגיל 12 זה חמוד, בגיל 62 זה פתטי. היא יכלה להרחיב את השורות גם קודם מהיותה יו"ר, ולא עשתה את זה, אבל זה בסדר, היא מומחית לקמפיינים של גוועלד. אני מתכוון לנצח ולפתוח את מרצ לקהלים חדשים שינפצו את תקרת הזכוכית האלקטורלית וישברו את הדימוי המנותק של המפלגה. בחירתה של זהבה להכפיש את חבריה מצערת ולא תהיה יותר מאקורד סיום לתקופתה במפלגה".

אילן גילאון / צילום: איל יצהר

בחזרה אלייך, גלאון. מה את אומרת למצביעי מרצ שיוותרו הפעם על האידיאולוגיה ויצביעו ליאיר לפיד כדי להחליף את נתניהו?

"אני לא יכולה לזלזל בזה שהמפלגה הכי גדולה שתהיה פה היא מפלגת רק לא ביבי, ואני מבינה את הדילמה של אנשים שנוטים להצבעה אסטרטגית כי חוששים שהקול שלהם יאבד. אנחנו בכל מקרה נמליץ על מועמד מרכז-שמאל לראשות הממשלה, ועדיף שהכוח יהיה אצלנו ולא אצל לפיד, שכבר ישב עם נתניהו בממשלה".

אם הכוח יהיה אצל לפיד, הוא לא יספור אתכם בכלל. הוא כבר הצהיר שהטלפונים הראשונים שיעשה יהיו לליכוד ולעבודה. בכלל, פוליטיקאים אוהבים להצהיר שלא ישבו איתכם.

"זה חלק מהדה לגיטימציה שעושים לשמאל. זה מתחיל אצל ראש הממשלה ויורד למטה. אם נמשיך להיות עם 5-6 מנדטים, יוכלו להתעלם מאיתנו. אם נגיע לעשרה, כבר לא יוכלו".

מאיפה יגיעו אליכם הבוחרים?

"המסה הקריטית היא במחנה הציוני. אנשי שמאל שעברו לשם בבחירות הקודמות, כי חשבו שבוז'י יכול לנצח, יחזרו עכשיו הביתה. ויש גם קצת מיש עתיד, ובשוליים גם מצביעים מכולנו ומהרשימה המשותפת. האתגר של גבאי הוא לקחת קולות מהימין המתון, ושלנו ממפלגות השמאל-מרכז שלימיננו".

במרצ מתרפקים על המהפכה שעשה נפתלי בנט, כשלקח את שלושת המנדטים העייפים והאפורים של המפד"ל והפך אותם ל-12 מנדטים דומיננטיים מאוד של הבית היהודי, בזכות קהלים חדשים שהתלהבו מהדימוי ההייטקיסטי הרענן. מאז הוא ירד לשמונה מנדטים, אבל עדיין מחזיק בעמדת השפעה גדולה בקואליציה. "בנט הוא רק שלושה מנדטים יותר מאיתנו", אומר בוסקילה, "איך זה שהוא כל-כך משפיע ואנחנו לא קיימים?".

אבי בוסקילה / צילום: שלומי יוסף

גלאון: "באותה מערכת בחירות, של 2013, אני לקחתי את מרצ כשהייתה שלושה מנדטים ואף אחד לא האמין בה, והגדלתי אותה לשישה. וגם אז אמרו לי 'צריך בנט שמאלני'. אני לא צמודה לכיסא, כבר פעמיים התפטרתי מהכנסת כי האמנתי שזו טובת המפלגה. אם לא הייתי מרגיזה, אולי היו לנו עכשיו 15 מנדטים, אבל באתי בשביל השקפת עולם, לא בשביל להתנחמד".

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות